לשכת ראש הממשלה הודיעה אתמול (שני) על מתן גיבוי מצידו של ראש הממשלה בנימין נתניהו למדיניות שר האנרגיה ממפלגתו, ישראל כ"ץ, התומכת בהגדלה משמעותית של יצוא הגז.
אם תאושר ההגדלה שמבקשות חברות הגז, מדובר ביותר משליש מכלל הגז שהתגלה עד כה במאגרי הגז שבשטחה הימי של ישראל.
בדיון אתמול השתתפו גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, ראש המל"ל צחי הנגבי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, ראש המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון, וצוותיהם המקצועיים.
במשרד האוצר חוששים מהגדלה זו של יצוא הגז, מכיוון שזה יביא מוקדם יותר למחסור מקומי בגז. במשרד האנרגיה תומכים בהגדלה, בנימוק שרק כך אפשר לתמרץ את חברות הגז להשקיע מיליארדי דולרים בהגדלת התפוקה של המאגרים, מה שיאפשר גם למשק המקומי להינות ממנה.
כך למשל, היתר היצוא שנחתם בשבוע שעבר למאגר "תמר" קובע כי שליש מהגידול יוקצה אך ורק למשק המקומי.
במהלך הפגישה קיבל ראש הממשלה סקירה מקיפה משר האנרגיה והתשתיות אודות המדיניות הגז, וכן שמע על העבודה המקצועית שנעשתה על ידי הגורמים במשרד במהלך החודשים האחרונים. הסקירה כללה תמונת מצב עדכנית של עתודות הגז הטבעי למשק המקומי, היקפי יצוא הגז הטבעי ותחזיות מקצועיות אודות דרכי המענה לביקושי המשק המקומי לגז טבעי ב-25 השנים הבאות.
התכנית המקצועית למענה לביקוש לגז ב-25 השנים הבאות, שדוחה את תחילת המחסור בגז למשק המקומי בכמה שנים, לא פורסמה לציבור, ועומדת בניגוד למתן אישור גורף לכל בקשות היצוא של חברות הגז. בקשת היצוא ממאגר "תמר" לא נענתה במלואה, והדבר מסמן כי ייתכן שהמשרד ייאשר למאגר לוויתן יצוא בכמות מופחתת מזו שהתבקשה. גם בצמרת משרד האנרגיה קיימים חששות לגבי התכנית, שמקדמת אספקת גז לשנים הקרובות, במתכונת שעלולה לגרום למחסור חמור יותר בגז בעתיד, בשל היצוא.
הגברת היצוא תגדיל את חוסר הוודאות הכלכלי בשוק הגז המקומי
בפגישה נדונו התועלות בהגדלת פיתוח המאגרים, הפוטנציאל המדיני בייצוא גז וחיבור למדינות שכנות, למדינות באגן הים התיכון ואף למדינות אירופה. בנוסף, הציג השר כ"ץ לראש הממשלה את החלופות הפיסיות לייצוא גז אשר עומדות על הפרק, חלקן כרעיונות ראשוניים וחלקן כתהליכי עבודה שנמצאים בהכנה.
כמו כן, קיבל ראש הממשלה סקירה מראש המועצה הלאומית לכלכלה וצוותו, שהציגו נתונים דומים המאפשרים גם הם את הרחבת ההפקה והייצוא, על מנת להבטיח את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. שר האוצר ונציגי אגף התקציבים באוצר העלו במהלך הדיון שאלות ביחס לתחום התחרות וכן להשפעה האפשרית על הכנסות המדינה ממיסים.
הסוגיה הכלכלית בנושא הגברת היצוא סבוכה. מחירי הגז ליצוא כיום גבוהים משמעותית מאשר מכירת גז בישראל, אך אין כל ודאות שמצב דברים זה ימשיך. בסוף העשור הקודם, מחירי הגז בישראל היו דווקא גבוהים יותר. יצוא למצרים הינו זול יותר ונעשה ברשת צינורות גז, העומדת בפני גדילה, ובהשקעה קטנה יחסית. לעומת זאת, הקמת מתקן הנזלת גז ישראלי, שיאפשר למכור גז ישירות לצרכנים הסופיים בעולם ביוקר, עולה לבדה כ-5 מיליארד דולר לפי יוסי אבו, מנכ"ל חברת ניו מד אנרג'י המחזיקה במאגר לוויתן, או אפילו 6-7 מיליארד דולר לפי הערכת משרד האנרגיה.
מיסוי הגז מורכב משלושה חלקים: תמלוגים מהמכירות, מס חברות על הרווחים ומס רווחי יתר – על רווחים אחרי כיסוי עלות ההשקעה כפול פקטור מסויים.
הגדלת היצוא מגדילה ביחס ישר את התמלוגים למדינה, אך ההשקעות האדירות הנדרשות, שמשרד האנרגיה מעריך אותן בכ-18 מיליארד דולר, פוגעות בהכנסת המדינה ממס חברות ומס רווחי יתר לשנים ארוכות. השקעה זו מוצדקת באמצעות תחשיב ספקולטיבי לפי מחירי הגז הנוכחיים והגבוהים, שיכולים להשתנות באופן קיצוני בשנים הבאות לשני הכיוונים, כשייבנו תשתיות היצוא, מה שמגביר את אי הודאות הכלכלית בנושא.
ראש הממשלהקבע שיוקם צוות בין-משרדי שיגבש תכנית שתתן וודאות למשק המקומי ואופק לחברות
חלופה אפשרית זהירה יותר יכולה להיות יצוא מוגבל, פיתוח מוגבל ורווח פוטנציאלי מופחת למדינה, אך ודאי הרבה יותר. במשרד האנרגיה לא מוסרים פרטים על הדיון עם חברות הגז לגבי היקף היתרי היצוא שיתקבלו. מכיוון שאין למדינה אחיזה בדמות בעלות חלקית בזכיונות על המאגרים, חלק ניכר מהכח בדיון זה נמצא דווקא אצל חברות הגז.
חן בר יוסף, ממנהל הדלק ואוצרות הטבע במשרד האנרגיה הסביר בעבר את התמיכה הגורפת של המשרד ביצוא גז כך: "אמנם הביקוש במשק המקומי גדל, אבל לאט. אם לא נייצא גז, הרחבת ההפקה לא תשתלם מספיק לחברות הגז, ואז התלות שלנו ביבוא תגיע הרבה יותר מהר".
אלא, שאפילו יצוא הגז בהיקפו הנוכחי פוגע בתחרות בשוק, מייקר את המחירים בשוק המקומי וגורם לחברת החשמל להסס לגבי פרויקט הסבת יחידות פחם לגז, בשל חוסר היכולת להשיג ודאות לגבי מחיר הגז הנוסף שיידרש.
ראש הממשלה מודע לסוגיה וקבע בסיכום הדיון כי יוקם צוות משולב של משרד האנרגיה והתשתיות, משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה אשר יגבש תכנית אפשרית למענה שייתן אופק לחברות וודאות למשק המקומי.
ראש הממשלה חזר והדגיש בדבריו כי ההחלטה על מתן אישור הייצוא הינה בסמכותו של שר האנרגיה והתשתיות, זאת בהתאם להחלטות הממשלה הרלוונטיות, ותיעשה בשיתוף פעולה ובתיאום ועל פי שיקולים מקצועיים בלבד – במטרה להבטיח את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל ולהילחם ביוקר המחיה, תוך ניצול התועלות המדיניות הרבות.
