משרדי האוצר והרווחה והארגונים המפעילים מסגרות לאנשים עם מוגבלויות בקהילה חתמו ביום חמישי שעבר על הסכם שמקצה כ-330 מיליון שקלים, לאחר סגירת התקציב, ויעלה את שכרם של המטפלים והמדריכים בכמעט 2,000 שקלים. זאת, תוך הסדרה של הפרופסיה המקצועית של תומכים לאנשים עם מוגבלות, והכרה בטיפול באנשים עם מוגבלויות כמקצוע בעל מעמד מיוחד המצריך הכשרה.

ההסכם נחתם לאחר מאבק ארוך שניהל מול משרדי האוצר והרווחה מטה המאבק, שכולל 35 ארגונים שתומכים באנשים עם מוגבלות, בהם אקים, אלו"ט ואיל"ן, פורום פ"ת (פורום פיתוח תעסוקה של אנשים עם מוגבלות), פורום מצליח (פורום עמותות מסגרות הדיור) וארגונים נוספים שמפעילים מסגרות דיור, תעסוקה ופנאי לילדים ולאנשים עם מוגבלות לשיפור התנאים והעלאת שכר המטפלים והמדריכים, שכלל הודעת השבתה של המסגרות והפגנות גדולות בשורת מוקדים של מדריכים, אנשים עם מוגבלות והוריהם בשבוע שעבר.

"האמנתי שנצליח מהרגע הראשון, וזה לא כי יש לי איזו אמונה גדולה, פשוט אי אפשר היה אחרת", מספרת ל'דבר' סיגל פרץ יהלומי, מנכ"לית אקים וראש מטה המאבק, שניהלה את הדיונים מול משרדי הרווחה והאוצר בהשתתפות חבריה לוועד המטה. "אי אפשר היה להתחיל את השנה הזו בצל הקריסה וההידרדרות הזו, ולא יכולתי להאמין אחרת. אם לא היינו עושים את זה, הקריסה הזו הייתה נופלת על המדינה. הערנו אותם מתרדמת שנפלה עליהם כשלא הכלילו אותנו בהסכמי שכר ולא נתנו מענה בתקציב לשחיקת השכר. לכן משרד הרווחה תמך בנו בגאון. האוצר היה צריך למצוא תקציב.

סיגל פרץ יהלומי. "הערנו את משרדי הממשלה מתרדמת שנפלה עליהם כשלא הכלילו אותנו בהסכמי שכר ולא נתנו מענה בתקציב לשחיקת השכר" (צילום: דוברות אקים)

"העובדה שהצלחנו להביא סכום כזה, במיוחד אחרי שכולם סביבי אמרו שאין לזה סיכוי ואין היתכנות, זה הישג מאוד גדול, שנותן מענה משמעותי", אומרת פרץ יהלומי על ההסכם, שבעיקריו נקבע שמשרד הרווחה והביטחון החברתי ישפה את הארגונים להעלאת שכרם של כ-9,500 המטפלים והמדריכים בכלל הארגונים ברחבי הארץ, שמתוקצב כיום על ידי המדינה בשכר מינימום, במסגרות הדיור (שפועלות 24/7) כך ששכרם יגיע ל-7,300 שקלים בחודש למשרה מלאה, ובמסגרות היום והתעסוקה (שהפעילות בהן היא יומית) ל-7,200 שקלים לחודש למשרה מלאה בשתי פעימות.

בפעימה הראשונה הארגונים ישופו בתוספת תקציבית לצורכי שכר המטפלים והמדריכים כבר החודש, ובפעימה השנייה, שתתבצע החל מיוני 2024, תינתן לכלל המטפלים והמדריכים תוספת שכר חודשית בסך 500 שקלים לאחר שיעברו הכשרה מקצועית על ידי משרד הרווחה ובמימון המדינה. מדובר בהכשרה בסיסית, שתאפשר שירות וטיפול טובים יותר באנשים ובילדים עם מוגבלות.

"ההסכם נשען על שלושה רכיבים", היא מסבירה. "הגדרתו מחדש של תפקיד המטפל והמדריך כתומך מקצועי לאדם עם מוגבלות, המלווה אותו חברתית, טיפולית ורגשית ומסייע להכללתו בחברה, על חובת ההכשרה של כלל התומכים המקצועיים ועל תוספות השכר.

"זה אומר שמלבד ההעלאה, כל המדריכים והמטפלים יוגדרו כתומכים מקצועיים לאנשים עם מוגבלות לאחר שיעברו הכשרה שתכלול את המענה הרגשי, החברתי והטיפולי בהתאם לסוגי הטיפול השונים.  זה לא פחות קריטי מההעלאה בשכר. זו פרופסיה שאנחנו רוצים לקבע כמקצוע ברמה הלאומית, ואנחנו נכשיר את העובדים שלנו בהתאם לתפיסה ששמה את האדם במרכז".

לדבריה, ההסכם יפעל גם למניעת ההתעללויות במוסדות. "אנחנו לא מפעילים מעונות, אבל אי אפשר לשמוע על המקרים האלה ולהישאר אדישים. כדי שהם לא יקרו, צריך לתת כלים לצוותים התומכים ולגייס את האנשים הנכונים. בשביל זה צריך להציע שכר ראוי".

התגייסות ההורים הובילה להצלחת המאבק

הארגונים התחילו את המאבק העיקש במצב הכי קשה שידעו. המדריכים והמטפלים, ששכרם תוקצב בשכר מינימום, לא יכלו להמשיך לעבוד בתנאים האלו, והארגונים נקלעו למצוקת כוח אדם ולא הצליחו לאייש כשליש מהתקנים – כ-3,000 עובדים חסרו.

"הייתה מסגרת בנס ציונה שהורים נקראו במהלך יום להחליף טיטולים כי לא היו מטפלים, מסגרות יום בפתח תקווה נסגרו וילדים הלכו ב-14:30 הביתה, דירות נסגרו. המשפחות ראו בלייב שהחיים של הילדים שלהם הולכים להתמוטט. באקים, כדי להמשיך לתפעל את המסגרות, נאלצנו למצוא תוספות, בעיקר מתרומות, כדי לאפשר לעובדים שלנו שכר גבוה יותר. לאט-לאט, כבר לא יכולנו להמשיך לקחת את זה על עצמנו".

כבר בשנה שעברה החלו לצוף קשיים בפתיחת שנת פעילות חדשה. המטה החל להתריע על הבעיה בוועדות הכנסת ובאמצעות מכתבים למשרד הרווחה, וב-18 במאי השנה התחיל המהלך. "ראינו את ההסכם של תומכות החינוך, ואת התקציב שעבר בלי שום התייחסות אלינו. באותו יום כינסתי זום של הארגונים.

"הבנו שאין לנו ברירה, אנחנו חייבים לצאת למאבק לפני שנתמוטט. התחלנו במכתב ראשון באותו יום לשרי הרווחה והאוצר. כל ארגון כתב כמה עזבו אותו. המספרים היו לא נורמליים. אספנו את זה והבאנו את זה למשרדים – אבל לא קיבלנו תשובה. פנינו לישראל אייכלר, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, שכינס דיון חירום בכנסת. התחלנו בקמפיין, אבל בתקשורת הישראלית היה קשב מאוד נמוך בגלל המאבק ברפורמה המשפטית, ועדיין לא היו לנו תשובות". גם לאחר סיורים של משרד האוצר בשטח וישיבות עם מנכ"לי המשרדים, לא הייתה התקדמות.

בתחילת אוגוסט, הודיע המטה, לראשונה מאז קום המדינה, שתופסק קליטתם של מטופלים חדשים במסגרות החל מ-1 בספטמבר, ועל השבתה של המסגרות החל מ-10 בחודש. "הבנו שפשוט אין לנו מספיק אנשים כדי לקלוט, ושחייבים להחריף. עם ההודעה התחלנו את ההפגנות".

בעקבות ההודעה, משרדי האוצר והרווחה קראו למטה לישיבת חירום ביום שלישי שעבר. "הציעו לנו בהתחלה הצעה לא ראויה, היו עוד הצעות לא מספיק טובות, רק אחרי כמה שעות והמון התייעצויות התחלנו להתקדם למשהו ראוי, וביום חמישי, ממש ברגע האחרון (31 באוגוסט), סוף-סוף הגענו להסכם. וזה הסכם מדהים".

פרץ יהלומי אומרת שהמאבק הצליח בזכות ההתגייסות של ההורים, המטופלים והמשפחות. "ההורים היו אכולי דאגה. הם הרגישו שכל המערך הזה שבנינו במשך שנים ארוכות בזיעת אפיים עומד לרדת לטמיון. הם ראו שמדריכים עוזבים, שמטפלים עוזבים, כששמעתי שוועד ההורים הארצי יוצא להפגנה על הדבר הזה פרצתי בבכי. מאוד כאב לי שמשפחות של ילדים עם מוגבלות יוצאות להפגין באמצע אוגוסט, שקשה לכל ההורים, אבל להם במיוחד. זה מאוד ריגש אותי.

"זו התרוממות רוח כזו של כולם יחד, של כוח שנובע מהכרת טוב מאוד גדולה ומשותפות גורל. לא ראיתי דבר כזה באף מאבק עובדים – לא אצל תומכות החינוך, לא אצל המורים. חבל. לדעתי זה מה שגרם למאבק הזה להצליח.

"באחת ההפגנות פגשתי את אחד מהבחורים שלנו, בחור מקסים עם מוגבלות שכלית מאשקלון, שאמר לי: 'את רואה אותה? היא המדריכה שלי בדירה. אני מתעורר בבוקר אליה, היא האור של החיים שלי. כשהיא תצא לפנסיה ואף אחד לא יבוא – מה איתי?'"

עוד מוקדם לראות את השלכות ההסכם, אבל פרץ יהלומי מאמינה שהוא יחולל שינוי. "הרבה מאוד עובדים שרוצים לעבוד עם אנשים עם מוגבלות ועזבו בגלל השכר יחזרו מהר מאוד. אנשים עזבו אותנו ממש בדמעות, עברו לתפקידים שהם רוצים פחות כדי שתהיה להם אפשרות להתפרנס בכבוד. עכשיו כשתהיה להם אפשרות, אין לי ספק שהם יחזרו".

"זה הסכם היסטורי, לא מס שפתיים"

לדברי פרץ יהלומי, ההכשרות של המדריכים והמטפלים יותאמו לתפיסה של חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, שאושר בכנסת הקודמת ואמור להיכנס לתוקפו בינואר 2024. החוק קובע, בין השאר, סל שירותים וטיפולים בקהילה שיאפשר לכל אדם עם מוגבלות לבחור לחיות בקהילה ולא במוסד, ללא קשר לעומק ומורכבות המוגבלות שלו. בהתאם לכך, משרד הרווחה הודיע במרץ על כוונתו לסגור את כל המסגרות החוץ-ביתיות לאנשים עם מוגבלות, ולהעביר את כל הדיירים בהן לדיור בקהילה בתוך חמש שנים.

"התפיסה השתנתה, ואנחנו כבר לא מסתגרים מחוץ לקהילה. ארגז הכלים הוא אחר, וכל מי שעובד עם אנשים עם מוגבלות חייב להתעדכן בזה", היא מסבירה. "החוק מדבר על מעבר אינטנסיבי ומסיבי לקהילה. אף מדינה בעולם המערבי לא סגרה את זה בחמש שנים, אבל אני מאמינה שתהיה הצלחה מאוד גדולה ונצליח להעביר את חלק הארי. נתחיל כמובן עם כל מי שרוצה".

היא טוענת שההסכם הוא חלק בלתי נפרד מההתכוננות לחוק החדש. "נכנסנו למשבר הזה בגל עזיבה קשה מאוד. אנחנו מצפים שההסכם החדש יצליח להחזיר את המסגרות לתקינה ראויה, ויאפשר לנו להתכונן ליישום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות. לא היינו מצליחים ליישם פסיק בחוק החדש אם הצוותים היו ממשיכים לנשור, ואז כל החלום הזה היה מתנפץ.

"אני באמת מעריכה מאוד את אנשי המקצוע במשרדי האוצר והרווחה, וגם את השרים, כי היה כאן תהליך משמעותי. זה כבר לא מס שפתיים, אנשים עם מוגבלות נכנסו לסדר העדיפויות. זה הפך מאיזו אמירה כזו של 'כן, מוגבלויות, חשוב', למשהו אמיתי שהוא לא רק מילים, אלא משהו שאי אפשר להתעלם ממנו, שיש לו תקציב גדול ומשמעותי. אני חושבת שזו אבן דרך בהבנה שאנשים עם מוגבלות זה דבר שצריך להיות מוכלל ומועדף בקהילה. בגלל זה, לדעתי, זה הסכם היסטורי".