"אני חייב להתריע כי יקשה עלינו עד מאד לעמוד בלוח הזמנים המתוכנן," כך כתב אמש (שני) היועץ המשפטי לכנסת איל ינון במכתב ששלח ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין (הליכוד).

"הונחינו להיערך להנחת חוק ההסדרים על שולחן הכנסת ביום שני ה-19 דצמבר 2016," כתב ינון, "מתוך מטרה שהקריאה השנייה והשלישית תסתיים עד ה-22.12.2016, בהתחשב בכך שהשבוע שלאחר מכן הוא חנוכה".

רוב הוועדות, ציין ינון במכתב, סיימו לדון בפרקים מתוך הצעת חוק ההסדרים שנותבו אליהן, "אולם ועדת הכספים, שחלק לא מבוטל מהצעת החוק הועבר אליה, לא סיימה את דיוניה והסיום לא נראה באופק, נוכח העובדה שהוועדה טרם החלה את דיוניה בנושא מס ריבוי נכסים ("מיסוי דירה שלישית") וכן בנושא מיסוי קיבוצים. בנוסף, הוועדה לא מיצתה את דיוניה בנושא מיסוי פיצויי פיטורים, וגם לגבי פרקים אחרים שבהם התקיים דיון – טרם התקיימה הצבעה".

כזכור, מס הדירה השלישית מעורר התנגדויות רבות בקואליציה ומחוצה לה, והדיונים בנושא זה לא צפויים להיות קלים.

בנושא מיסוי הקיבוצים חל שינוי משמעותי, כאשר בתחילה הביעה התנועה הקיבוצית התנגדות להליך החקיקה. אך מאז התקבלה החלטת הממשלה בעניין התקציב, והכוונה לשנות את אופן המיסוי של קיבוצים כך שהחברים בקיבוץ ימוסו באופן פרטני ולא קולקטיבי, כפי שנעשה עד כה, נערך משא ומתן בין רשות המסים ובין התנועה הקיבוצית. על פי דיווחים משבוע שעבר כעת התנועה הקיבוצית עומדת על כך שההסכמות שהגיעה אליהן עם רשות המסים יעוגנו בחקיקה במסגרת חוק ההסדרים. חברי וועדת הכספים הביעו התנגדות להליך המזורז והיו"ר גפני אמר שבכוונתו לפצל הסדר זה מחוק ההסדרים.

גם לגבי הרעיון של מיסוי פיצויי פיטורים לבעלי הכנסות של למעלה מ-30 אלף ש"ח בחודש נרשמה התנגדות בקרב גורמים בקואליציה, ולכן טרם התקיימה הצבעה. בוועדת הכספים נדונים בימים אלה נושאים נוספים השנויים במחלוקת, לרבות מנגנון ההתחשבנות בין בתי החולים וקופות החולים. על פי אחד הדיווחים במסגרת העימותים בתוך הוועדה והקואליציה בנושא זה איים יו"ר הקואליציה דוד ביטן (ליכוד) להחליף את ח"כ מיקי זהר (ליכוד) כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים אם לא יישר קו עם עמדת הקואליציה.

הליך הבזק של חוק ההסדרים, במסגרתו מוגשת לכנסת חבילת חוקים (הפעם למעלה מ-30 חוקים) בעלי השלכות תקציביות, אשר הממשלה מבקשת לאשרה במקשה אחת יחד עם תקציב המדינה, זכה לביקורת רבה בשנים האחרונות. בדרך כלל יש לחברות וחברי הכנסת פחות מ-60 יום (ברוטו) לאשר את התקציב ואת הצעת החוק הכוללנית של חוק ההסדרים.

מדובר בפרקטיקה נוהגת בישראל מזה כ-30 שנה, מאז תכנית הייצוב של 1985. ישנה הצדקה לתיקון חקיקה רוחבי לצורך יישום מדיניות ממשלתית משמעותית כמו תקציב המדינה, אך מבקרי השיטה של חוק ההסדרים (המכונה לעתים חוק ההתייעלות, חוק השינויים המבניים במשק ועוד שלל שמות) טוענים שהיא משמשת למעשה כמעקף לצורך צמצום הדיון הציבורי והפרלמנטרי ברפורמות משמעותיות שהממשלה מבקשת להעביר.

על פי יועמ"ש הכנסת, לאור חוסר ההצלחה לעמוד בלוח הזמנים המבוקש והעברת חוק ההסדרים להצבעה במליאה בקריאה שנייה ושלישית עוד בטרם חג החנוכה, קיימות כעת שתי אפשרויות. האחת, לפצל חלק מהסעיפים אשר נכללים בחוק ההסדרים מן החוק, ולאפשר קיום דיון נפרד – במקצב מושכל – בהצעות אלו כהצעות חקיקה עצמאיות. האפשרות השנייה היא דחייה של מועד הדיונים בחוק ההסדרים, דחייה שמשמעותה גם דחייה במועד אישור תקציב המדינה לשנים 2018-2017.

הדחייה עשויה להיות לעבר הימים של חג החנוכה, סוף דצמבר. אלא שהדיונים במליאה בימי החנוכה הם מקוצרים וצפויים לארוך שלוש שעות בלבד. כך שתתכן דחייה אפילו לתחילת ינואר. על פי חוקי היסוד של ישראל על התקציב להתקבל עד לתחילת שנת הכספים, אך למעשה מתאפשר מצב שבו השנה תתחיל ללא אישור תקציב. רק אי-אישורו של תקציב במשך שלושה חודשים מתחילת שנת הכספים יביא, באופן אוטומטי, לפיזור הכנסת ולבחירות חדשות. במשרד האוצר העריכו עם הגשת התקציב כי תהליך אישורו יהיה מהיר וכי יצליחו להקדים את מועד אישור התקציב עוד בטרם ה-1 ינואר 2017.