משרד השיכון הודיע השבוע בחגיגיות על השלמת המכרז להתחדשות העירונית במרכז הקליטה בשכונת גילה בירושלים. המתחם, מהגדולים שהמדינה וחברת עמידר מחזיקה בהם, צפוי להגדיל את עצמו כמעט פי חמישה, מ-288 דירות ל-1,324 דירות.

לפי משרד השיכון, במתחם מתגוררות כיום כ-140 משפחות בדירות דיור ציבורי. המשפחות יקבלו דירה חדשה בסוף התהליך שיארך בין 5 ל-7 שנים, אך פרט אליהן, אף לא דירת דיור ציבורי אחת נוספת תיבנה בפרויקט הענק, שלפי ניתוח ממרץ 2023, צפוי להניב למדינה 303 מיליון שקלים מרווחים, 91 מיליון מהם לחברת השיכון עמידר. 

משרד השיכון הודיע על "בשורה משמעותית לדיור הציבורי", אך לא הודיע אם זו בשורה טובה

הנתונים הללו מעלים מספר סימני שאלה נוכח האופן בו משרד השיכון בחר להפיץ את הבשורה על אחד מפרויקטי הדגל המשמעותיים בהתחדשות העירונית בשנים האחרונות. על רקע תנופת ההתחדשות העירונית בעיר, הודעות כאלו מטעם העירייה ומשרד השיכון מתפרסמות על בסיס שבועי מזה שנים, אך רובן משבחות את הפוטנציאל הכלכלי והפאר האדריכלי של פרויקטים מסוג זה.

הפעם, כותרת אחרת תפסה את הבכורה: "בשורה משמעותית לדיור הציבורי" כפי שהגדיר אותה שר השיכון, יצחק גולדקנופף. זאת למרות שפרט ל-140 המשפחות שדירתן תשודרג (והמשפחות שיבואו אחריהן, לכשיבואו), הפרויקט לא מוסיף אפילו דירה אחת למלאי, בעיר עם תורי הביקוש הגבוהים במדינה.  

דירות הוצאו ממלאי הדיור הציבורי ונותרו ריקות

התוכנית לפינוי-בינוי מתחם מרכז הקליטה הוותיק התקבלה עוד ב-2016, כאשר כבר אז היה ידוע שכמות הדירות בו תגדל משמעותית. אז עוד החזיקה עמידר במבנה מעל 200 דירות דיור ציבורי. עם השנים הן הצטמצמו ל-180 ( על פי הסקירה האחרונה שפורסמה ב2022) והיום מספרן עומד על כ-140 – כלומר רק כ-10% מסך הדירות בפרויקט העתידי, שבעבר היה כולו דיור ציבורי – יישארו בבעלות המדינה וישמשו את דיירי הדיור הציבורי. 

הפוטנציאל המבוזבז, שלא נאמר המחדל, זעק עוד תחת כהונתו של שר השיכון יואב גלנט ב-2018. מאז, עלה לדיונים בוועדות הפנים והכלכלה מספר פעמים, הן על ידי חברים מהקואליציה והן מהאופוזיציה, אך תמיד נשאר בגבולות הדיון ולא הבשיל לכדי מעשה. מיכאל ביטון, ביושבו כראש ועדת הכלכלה יזם דיון שלם בעניין, אך התשובה היחידה שקיבל היא שעדיף למדינה, מטעמי יעילות, לקבל את הרווחים מהפרויקט בכסף מזומן מאשר בדירות. "הם לא מגדילים אותו כי בעומק הם אומרים לעצמם שזה יפגע באטרקטיביות של הפרויקט" אמר ל'דבר' מיכאל ביטון בראיון לפני מספר חודשים, "אבל מה שהם רוצים לומר לי זה 'מה אתה מביא לי לפה את האנשים של הדיור הציבורי'".

מתחם שמואל הנגבי בגילה א', שמיועד לפינוי-בינוי (צילום: דוד טברסקי)

אחד האנשים הללו הוא מרדכי מונסונגו, נכה ומכור משוקם, שפונה מדירתו במתחם בקיץ 2021. מדובר היה בפינוי הראשון אחר תקופה ארוכה שלא נרשמו פינויים בדיור הציבורי בגלל הקורונה. העוול בפינוי של מונסונגו הוביל למחאה שבסופו של דבר הביאה להקפאה זמנית של פינויים ובחינה מחדש של בקשות מפונים, אך רק חלק קטן מהם הצליחו להישאר בבתיהם. המחאה גם חשפה מחדש את סיפורו של המרכז בגילה, שחלקו הוסב למבנה של קיבוץ עירוני בעוד דירות אחרות בו עמדו ריקות מאדם – ובכל זאת מונסונגו היה צריך לעזוב את דירת החדר הקטנה בה התגורר.  

למשרד יש כסף, אבל דרישות הקבלנים גוברות

הדו"ח האחרון של משרד השיכון מוכיח מעבר לכל ספק – מקורות המימון אינם האתגר שמעכב את משרד השיכון מהגדלת מלאי הדירות. למדינה יש למעשה כ-3.3 מיליארד ש"ח לרכישת דירות: 2 מיליארד מכספים שהובטחו לה מטעם האוצר (עד כה הוקצו כ-100 מיליון) ועוד 1.3 מיליארד מכספי קרן תקבולי מכירת דירות הדיור הציבורי.

הבעיה היא שיש למשרד רק עד סוף 2024 להוציא את 2 המיליארדים שהובטחו לו ובכיריו מזהירים שהם לא עומדים בקצב הרכישות בגלל בעיות בירוקרטיות והעלייה במחירים. 300 מיליון שקלים שיתווספו לרווחים של המדינה לטובת רכישת דירות גם הם אינם הבטחה לרכש, שכן סכומים אלה יעברו דרך משרד האוצר, ואין לדעת לאן הכספים הללו יגיעו. 

לחלופין, דרך טובה יותר להגדיל את המלאי ולהשקיע באמת בדיור הציבורי הייתה לקבוע תקנה קבועה לכך ששליש עד חצי מהדירות במבנה החדש יישארו בבעלות המדינה, וכך המלאי היה יכול לגדול בן לילה בכ-300 דירות חדשות לפחות, כמעט בלי מאמץ. בעיריית פריז עושים זאת כבר שנים. האמונה העקשנית והעקבית בעליונות כללי המשחק של "השוק החופשי" הטתה את הכף לרעת דיירי הדיור הציבורי. שוב. 

את התלונות התורניות של הקבלנים, העיריות ונציגי עמידר, שנשמעו לא פעם בוועדות, על חשש מאי-רווחיות, ניתן היה לפתור בכך שהביקוש לדירות בירושלים עצום והוא משתקף היטב במחירי הדירות הנוסקים, וברווחי הקבלנים בהתאם. הפער בין היעדר הדירות לבין הבנייה הגוברת בבירה מגלם את הטרגדיה הכפולה בסיפור של מרכז הקליטה גילה: תושביה העניים של הבירה שעומדים בתור לדירה לא יזכו לראות אותו מתקצר כי אין דירות חדשות במלאי, ובמקביל ייאלצו להמשיך למצוא פתרונות אחרים במחירים המאמירים של השוק החופשי.