דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ועדת כספים

חוק ההסדרים / המרוץ לחוק ההסדרים: מס חברות, פיצויי פיטורים, דירה שלישית ועוד

ביומיים האחרונים עובדת ועדת הכספים מסביב לשעון בכדי לאשר את הרפורמות בחוק ההסדרים. אתמול אישרה הוועדה את הורדת מס החברות לשפל חסר תקדים. הדיון על חוק דירה שלישית צפוי להמשך עד השעות הקטנות של הלילה.

ח״כ משה גפני בוועדת הכספים. (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)
ח״כ משה גפני בוועדת הכספים. (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

לאחר שמוקדם יותר השבוע התריע היועץ המשפטי לכנסת כי בשל עיכובים בדיונים בוועדת הכספים לא יהיה אפשר לעמוד בלוח הזמנים לאישור חוק ההסדרים ותקציב המדינה, פתחה אתמול (רביעי) הוועדה בדיונים מרתוניים לאישור סעיפי חוק ההסדרים, שנמשכים גם היום. על הפרק נמצאים עוד חוקים רבים, בהם שינוי בפיצויי הפיטורים, מס על דירה שלישית, הפחתת מס החברות אישור קרן הארנונות ועוד.

הלילה יתקרב אישור חוק ההסדרים לישורת האחרונה עם הדיון על חוק למיסוי דירה שלישית, חוק הדגל של שר האוצר משה כחלון. לאחר שהתגלו חילוקי דעות בין כחלון לגפני על נוסח החוק, ירד החוק מסדר היום בתקופה האחרונה ונעשו דיונים חשאיים לגיבוש נוסח מחודש. הדיון על החוק היום צפוי להיערך עד השעות הקטנות של הלילה.

חוק פיצויי פיטורים – פוצלו הסעיפים השנויים במחלוקת

לפני כשבוע הודיע יו"ר ועדת הכספים משה גפני כי ועדת הכספים מתנגדת לחוק על מיסוי פיצויי פיטורים, וזאת בטענה כי הוא מהווה התערבות חסרת תקדים ביחסי העבודה בישראל באמצעות חקיקה. לחוק התנגדו גם ההסתדרות ואיגוד התעשיינים. חברי הוועדה דרשו לעלות את שכר התקרה שמעליו יוטל מס על פיצויי הפיטורין ל-50 אלף שקלים, וזאת במקום כ-30 אלף שקלים שנקבעו בחוק.

בעקבות ההתנגדות הודיע היום גפני כי פוצלו כמה מהסעיפים (סעיפים 20, 21 ו-23) השנויים במחלוקת הנוגעים לבעלות העובדים על קופת פיצויי הפיטורים שלהם. הסעיפים פוצלו בטענה כי נדרש דיון מעמיק יותר כדי לבצע התערבות מסוג זה במערכת היחסים בין עובד למעסיק. בצלאל סמוטריץ' התייחס לפיצול ואמר "לא נערך דיאלוג מספק, מול ההסתדרות ומול המעסיקים, וזה חוזר על עצמו כל פעם. אי אפשר בגלל שרוצים להעביר דברים בחוק ההסדרים להתערב ככה ביחסי העבודה במשק".

הורדת מס החברות – שפל חסר תקדים ב-2018

אתמול  (רביעי) אישרה ועדת הכספים את הצעת שר האוצר משה כחלון להפחית את מס החברות מ-25% כיום ל-24% בשנת 2017 ול-23% בשנת 2018. בכך חוזר מס החברות לרמתו ב-2011, לפני שהחליטה הממשלה לעלות אותו בעקבות מסקנות ועדת טרכטנברג שהוקמה לאחר המחאה החברתית. על פי המתווה שנקבע בחוק, ירד מס החברות ב-2018 ירד לרמה נמוכה באופן חסר תקדים של 23%.

בנימין נתניהו ומשה כחלון בישיבת ממשלה (צילום ארכיון: אמיל סלימאן / פלאש 90).
בנימין נתניהו ומשה כחלון בישיבת ממשלה (צילום ארכיון: אמיל סלימאן / פלאש 90).

הצעת שר האוצר כחלון מגיעה על רקע המשך העלייה בשיעור גביית המסים בישראל בשנתיים האחרונות, המביאה מידי חודש לעודפים גבייה גדולים. כחלון בחר להתמודד עם עודפי הגבייה באמצעות הורדת מסים, וזאת במקום האפשרות השנייה- להגדיל את יעד הגבייה ולהרחיב את הוצאות הממשלה בהתאם. בצומת שבין עידוד הצמיחה באמצעות הגדלת ההוצאה לבין עידודה באמצעות הפחתת המסים, בחר כחלון באפשרות השנייה.

שר האוצר, משה כחלון: "עודפי גביית המסים הם כספים ששייכים לציבור וכשיש עודף הם צריכים לחזור אל הציבור. לאחר שבשנה שעברה הפחתנו מע"מ ומס חברות, השנה אנחנו ממשיכים במגמה בהפחתה נוספת של מס חברות ומס הכנסה. הפחתת נטל המס הוכיחה את עצמה כמהלך שהגביר את הצריכה הפרטית, הניע את גלגלי המשק וסייע להחזיר אותו למסלול של צמיחה".

יש לציין כי העלאת מס החברות היא אחת מהמלצות ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי שהוקמה בעת המחאה החברתית ב-2011. אז המליצה הוועדה בראשות פרופ' טרכטנברג, כיום ח"כ מהמחנה הציוני, המליצה לעצור את מתווה הורדת המס שהוביל רה"מ נתניהו. ב-2011 מס החברות היה בשפל של 24%, ורה"מ נתניהו העלה הצעות להורידו עוד. בעקבות קבלת המלצות הוועדה העלתה ממשלת נתניהו את מס החברות ל-25% ובהמשך ל-26.5%. הישג זה של המחאה החברתית כורסם כבר בשנה שעברה, וכעת נראה שמתווה הורדת המיסים, חלום ארוך שנים של נתניהו, יקודם בכל זאת.

המיסוי על זכיות מהימורים יעלה ל-35%

לאחר משא ומתן ממושך הגיעו שר האוצר משה כחלון ושרת התרבות והספורט מירי רגב להסכמה, לפיה תשאר תקרת הזכייה לפטור ממיסוי הימורים על 50 אלף שקלים (במקום תקרה של 5,000 כפי שרצה האוצר), אבל שיעור המס יעלה במקצת ל-35%. בנוסף הוחלט כי יופסקו ההימורים על מירוצי סוסים.

הימורים. צילום: פיקסביי
הימורים. צילום: פיקסביי

בנוסף, יעביר הטוטו לראשונה לקופת המדינה 600 מיליון שקל מרווחיו הצבורים.

החוק המוצע מתבסס על מסקנות ועדת באב"ד לבחינת ייעול שוק ההימורים החוקיים, אשר בעקבותיהן גם הורה כחלון להפסיק את עבודתן של מכונות המזל בקיץ האחרון.

על פי בדיקת הועדה היקף ההימורים של מפעל הפיס והטוטו הכפיל את עצמו בשמונה השנים האחרונות. מ-5.5 מיליארד ש"ח בשנת 2008, הגיע היקף ההימורים לרמה של 9.9 מיליארד ש"ח ב-2015. לפיכך, המליצה הוועדה להגביל את היקף הגידול השנתי בהכנסות מהימורים חוקיים לרמה של 2.7% בדומה לגידול השנתי בתקציב המדינה כך שלא יגדל חלקם של ההימורים בתמ"ג.

תיקון מנגנון 'ערי עולים' – גם באריאל קולטים עלייה

היום לפנות בוקר (חמישי) אישרה ועדת הכספים את הקמת הקרן לצמצום פערים בין הרשויות המקומיות, 'קרן הארנונה'. הקרן נועדה לתקן מצב בו ערים שהוגדרו בשנות ה-50 כערי עולים זכו להטבות בשווי מיליוני שקלים, בעוד רשויות אחרות שקלטו בשישים השנים האחרונות עולים לא זוכות להטבות דומות.

בדו"ח מבקר המדינה מ-2005 הלין המבקר כי "לא נקבעו אמות מידה (כמותיים או אחרים), שעל פיהם יש לקבל החלטות בדבר הכרזה על רשויות מקומיות כיישובי עולים. אמות מידה כאלו אף לא נמצאו במשרד האוצר, האמור לייעץ ולהשתתף בתהליך קבלת ההחלטות בנושא". כך ערים שאינן מוגדרות כערי עולים, כמו אריאל, קצרין ובת ים, ערים בהן שיעור העולים גבוה ונמצאות באשכול סוציו-אקונומי נמוך, לא זוכות להטבה הקבועה לערי עולים. גם בג"צ שעסק בעניין הגדיר את מנגנון 'עיר עולים' כמנגנון מפלה לרעה, לא שוויוני, שיוצר עיוותים בחלוקת משאבי המדינה ועל-כן קרא למדינה לבטלו או לחילופין לקבוע מנגנון אחר שיהיה שוויוני ויתאים למאפייני הרשויות כיום.

עולים חדשים מאוקראינה. צילום ארכיון: פלאש 90
עולים חדשים מאוקראינה. צילום ארכיון: פלאש 90

 

על פי חוק יכולות עירייות בערי המוגדרות כערי עולים לגבות 100% ארנונה ממבנים או מתקנים ממשלתיים בתחומן, לעומת ערים שלא הוגדרו כך ויכלו לגבות עד 55% ארנונה ממשלתית ואף פחות מכך: 35%, 45%.

קרן הארנונה שתוקם כדי לתקן מצב זה תורכב מסה"כ 770 מיליון ש"ח; 500 מיליון ש"ח מכספי הארנונה הממשלתית בכל הארץ, עוד 270 מיליון ש"ח נוספים שהאוצר יביא, מתוכם 70 מיליון ש"ח רק ב- 2017-2018. הכספים יחולקו בין רשויות ממעמד סוציו-אקונומי 1 – 7 שקלטו עולים ב- 15 השנים האחרונות או עולים מאתיופיה מ- 1.1.1984, יישובים וערים אלו יקבלו 13% מהתקציב בקרן בהתאם לכללים שייקבעו שרי האוצר והפנים. שאר הכספים יחולקו עפ"י קריטריונים של מעמד סוציו-אקונומי, מדד הפריפריאליות, גודל האוכלוסייה ברשות, מצב פיננסי של הרשות, היקף שטח הנכסים שבתחום הרשות המקומית שאינם מבנים לצורך חישוב הארנונה.

לאורך הדיונים בחוק צפה ועלתה שוב ושוב התנגדותם של ראשי רשויות שחששו ששינוי המנגנון הקיים, קרי הפסד היתרון היחסי שלהן מהגדרתן 'עיר עולים', ייסב להן פגיעה קשה עקב אובדן הכנסות המהוות נתח חשוב מתקציביהן. במענה לבעיה זו, חלק מכספי הקרן יוגדרו כמנגנון 'החזרה', קרי להעברת תקציבים כפיצוי על אובדן ההכנסות מ'עיר עולים' ל- 61 רשויות שנפגעות מהשינוי עפ"י קריטריונים של מעמד סוציו-אקונומי 1-5, מדד הפריפריאליות והחלק היחסי של ההכנסות מ- 100% הארנונה הממשלתית שהם גבו עד היום מסך כל תקציבן.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!