שר האנרגיה והתשתיות ישראל כ"ץ אישר אתמול (שלישי) את תוכנית הפיתוח לרשת הולכת החשמל לשנים 2023-2030 בהיקף של מעל ל-17 מיליארד שקלים. התוכנית הוגשה באיחור בחודש אוגוסט 2022, והועמדה להערות הציבור בספטמבר. כעת, שנה וחודשיים לאחר הצגתה, מאושר חלק אחד ממנה, כשהחלק שנוגע לתוכנית הפיתוח של מקורות ייצור החשמל נמצא עדיין בדיונים.

לאיחורים בהגשת התוכנית ובאישורה יש השלכות על היכולת לעמוד ביעדי המדינה לשילוב אנרגיות מתחדשות ברשת החשמל. כבר באוגוסט 2022, הראתה חברת נגה לניהולה מערכת, מכינת התכנית, כי הסיכוי לעמוד ביעדי הממשלה של 30% מייצור החשמל בשנת 2030 נמוכים מאוד. כיום, פרויקטים רבים מבקשים ומקבלים הארכות מרשות החשמל, ואחרים ננטשים תוך ויתור על העירבון שהופקד לגביהם, בהיעדר כושר קליטה ברשת לאנרגיה מתחדשת.

לפי נגה, קיימים שלושה תרחישים, כשהנמוך מביניהם עומד על 18% אנרגיות מתחדשות בלבד בשנת 2030. בפועל, התוכנית שבתוקף לשנים 2018-2022 נעשתה לפי יעדים ישנים, של 17% בלבד בשנת 2030, וגם חלקים ממנה לא בוצעו ונדחו לשנים הבאות.

התוכנית המקורית של נגה זכתה לביקורת על היותה "תוכנית להנמכת ציפיות", אך לעצם אישורה היום יש השפעה חיובית לגבי היכולת לבצע עוד פרויקטים ברשת, שיכולים להגדיל את הקיבולת שלה לקליטת עוד מתקני אנרגיות מתחדשות.

ברשות החשמל ובמשרד האנרגיה לא היו תיקונים מהותיים להצעה של נגה. התוכנית הייתה מוכנה לאישור כבר בחודש יוני, אלא שהאישור מצריך גם את הסכמת שר האוצר, שהגיעה רק בימים האחרונים. בזכות אישור התוכנית, קרוב ל-400 פרויקטים שונים יוכלו להתבצע לטובת אמינות אספקת החשמל ומענה לביקוש הגובר עד סוף העשור. הגורמים העיקריים שמייצרים ביקוש גדל לחשמל הם גידול אוכלוסייה ושילוב רכבים חשמליים.

התוכנית צפויה להכפיל את מספרם של קווי 400 קילו-וולט (מתח על עליון) בתוך 8 שנים, להגדיל ב-30% את קווי 161 קילו-וולט (מתח גבוה) ולהגדיל בכ-50% את מספר תחנות המשנה ותחנות המיתוג.

התוכנית מביאה לידי ביטוי את הנחיית השר כ"ץ בנוגע להקדמת פיתוח מערכת החשמל באזורי קו העימות בדרום הארץ ובצפונה – זאת על מנת לחזק את היישובים והתושבים באזורים אלה, ולהעניק להם את החוסן הכלכלי להתמודד עם האתגרים שלאחר המלחמה.

עלות התוכנית, שתבוצע על ידי חברת החשמל עד שנת 2030, כוללת היקפי השקעה הנאמדים בכ-17 מיליארד שקלים, והיא תשלב הטמנת קווי מתח עליון, בהתאם למדיניות שר האנרגיה והתשתיות. עם זאת, על אף היקפי ההשקעות המשמעותיים, תוכנית הפיתוח צפויה להשפיע על תעריף החשמל לצרכן הביתי באופן זניח.

התכנית מצטרפת למהלך של שימוש יעיל יותר במשאבי הרשת הקיימים, שנועד לאפשר קליטה מהירה של עוד 2,300 מגה-ואט של אנרגיות מתחדשות ברשת, באמצעות הזרמת החשמל בלילה, ביטול מכסות שמורות שלא צפויות להגיע לניצול מלא ולקיחת סיכונים מוגברת עם מתן אפשרות לניתוק זמני של מתקני ייצור מהרשת בזמני עומס.

האתגרים הגדולים שאין להם עדיין מענה

בתוכנית המקורית, הציגה נגה שילוב בין פיתוח הרשת לפיתוח כושר הייצור. שנת התוכנית היא אמנם עד 2030, אבל הטבלאות שהציגה נגה בטיוטה מגיעות עד שנת 2035. ברשות החשמל לא מרוצים מהטיוטה ולכן הביאו לאישור רק את התכנית לפיתוח הרשת.

מצב זה הופך את אישור התכנית לרשת לחלקי בלבד. שינויים מהותיים בתוכנית הייצור יחייבו שינויים בדיעבד גם בתוכנית לרשת החשמל.

בעייה נוספת היא הטווח הקצר של התכנית – עד 2030 בלבד, כשהאישור היה אמור להתרחש כבר לפני שנתיים. טווח של 7 שנים בלבד נחשב לקצר בתחומי תשתיות החשמל, היות והקמת תחנת כוח או קו מתח עליון עלולים לקחת 10 שנים, רובן בסוגיות תכנוניות ובירוקרטיות ומיעוטן בהקמה. כך למשל, לקו חיוני באזור אשכול חסרים רק 4 קילומטר שהקמתם בפועל אורכת חודש בלבד, אך בתוואי ההקמה גרים תושבי הפזורה הבדואית במגורים ללא היתר בנייה. ללא פינוי מוסדר, לא ניתן להשלים את הקמת הקו ולכן הוא מתעכב כבר שנה ויותר.

גם אחרי אישור תכנית ההולכה, אין עדיין תכנית פיתוח לרשת החלוקה בתוך הערים

לא רק זאת, אלא שתוכנית פיתוח הרשת של נגה נוגעת אך ורק להולכת החשמל במתחים הגבוהים ביותר. רשת החלוקה, הפרוסה בתוך היישובים, היא באחריות מלאה של חברת החשמל, והיא עדיין לא הגישה טיוטה לתכנית פיתוח משלה. בתחום החלוקה דרוש שינוי גדול במיוחד, בעיקר בשל שילוב רכבים חשמליים, שצפויים להעלות את צריכת החשמל של משק בית ל-160% מהצריכה – אפשרות שהרשת הקיימת לא יכולה לשאת בה.

מעבר לעיבוי הרשת עצמה, דרושים גם פתרונות ניהול של הביקוש, שיאפשרו להסיט כמה שיותר צריכה לשעות הצהריים – בהם יש שפע של אנרגיה סולארית, לצד קשיי הולכה וגם לשעות הלילה מ-22 ואילך –  בהם הביקוש יורד, אך אפשר לבצע בהן טעינה מדורגת של רכבים חשמליים בחניונים. ההבדל בין ביקוש מנוהל לביקוש לא מנוהל יכול להגיע לעשרות אחוזים בשיא צריכת החשמל היממתית.

פיתוח רשת החלוקה לא מבוסס רק על תוספת של רכיבי רשת, אלא שינוי עמוק יותר – הסתגלות לארכיטקטורת רשת חדשה ומתבקשת, שמכילה גורמי ייצור מבוזרים, כמו פנלים סולאריים בתוך העיר ומתקני אגירה. מדובר על מעבר מרשת "קשוחה" שמחייבת סנכרון מלא בין כלל רכיביה לרשת גמישה שיכולה לווסת עומסים במספר רב של נקודות בו זמנית וכוללת תת-רשתות עצמאיות למחצה.