השקעות נמוכות מדי, פספוס ביעדי אנרגיה מתחדשת ושיוף נתונים לא מחמיאים – זו התמונה העגומה שעולה מדו"ח משק החשמל של רשות החשמל לשנת 2022 שמתפרסם הבוקר (חמישי).

בדברי הפתיחה לדו"ח שר האנרגיה ויו"ר רשות החשמל מדגישים הישגים. השר ישראל כ"ץ (הליכוד) אמר: "רק בחודשים האחרונים הכרזנו על מדיניות מהפכנית להטמנת קווי מתח גבוה ועליון, מדיניות לאומית לאגירת אנרגיה, אישור הקמת שתי תחנות כוח חדשות כחלק מהחלטת ממשלה לפיתוח משק החשמל, הסבת תחנות כוח פחמיות לשימוש בגז טבעי – וקידום הקמת כבל חשמל תת-ימי שיתפרש מדרום לצפון, לאורך חופי ישראל, לטובת אזרחי ישראל".

"בשנה זו נשברו שיאי חיבור מתקנים באנרגיה מתחדשת", הוסיף יו"ר רשות החשמל אמיר שביט אך ציין כי ישראל לא תוכל לעמוד ביעדיה לשנת 2025, ייצור של 20% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות. לשיטתו, הדבר יתאפשר בשנת 2026, הישג כביר אך לא ריאלי, כשבוחנים את נתוני הדו"ח עצמו.

גידול הייצור בשנה זו עמד על 2.9 טרה-ואט/שעה. 1.8 מתוכו סיפקו אנרגיות מתחדשות, הגז סיפק עוד 1.3, ואילו הפחם ירד ב-0.2 טרה-ואט/שעה. בהתאמה, פליטות מזהמות כמו תחמוצות חנקן עלו מ-28,000 טון ב-2021 ל-30,000 טון ב-2022. פליטת גזי החממה גדלה בשנה זו ל-34.6 מיליון טון, גידול של כמעט מיליון טון.

ייצור משקי (מתוך דו"ח דו"ח משק החשמל 2022)

העיכובים של חברת החשמל בהפחתת השימוש בפחם עלו לציבור במחיר יקר של זיהום וכסף. התעריף התייקר לאורך שנת 2022 והמשיך להתייקר גם השנה בכ-20% בסך הכל בשנתיים. הסיבות לעלייה הן ברובם חיצוניות, כמו יוקר הפחם, אך גם תלויה במדיניות הממשלתית שמשפיעה על שער הדולר ולא מאשרת הקמת די תחנות כח חדשות כדי להוזיל את החשמל. כמעין "נחמה" הרשות מציגה שהמצב באירופה יקר הרבה יותר, אך אירופה היא יבואנית של דלקים לחשמל, בעוד ישראל מייבאת רק פחם ועצמאית בגז. גם באירופה ישנן עדיין כמה מדינות בהן החשמל זול יותר מאשר בישראל.

נקודת אור בדו"ח היא ירידה נוספת בכמות ניתוקי החשמל בשל שינויים במדיניות האכיפה ופסיקת בג"ץ בנושא. בשנת 2022 נותקו רק 5,215 צרכנים, לעומת 7,135 בשנת 2021 ו-34,641 בשנת 2019. עם זאת, חלק משמעותי מהניתוקים בעבר הומרו להסדר "מונה תשלום מראש" שלא נחשב פורמלית ניתוק, אך מהווה ניתוק ברגע שמסתיימת היתרה הכספית ששולמה מראש.

9.7% בלבד מהחשמל יוצר מאנרגיות מתחדשות

סך יצור החשמל בשנה שעברה עמד על 76.9 טרה-ואט/שעה, מתוכם כ-7.5 באנרגיות מתחדשות, קרי 9.7% אחוז בלבד. העיגול לאחוזים שלמים "שייף" את המספר ל-10% – מה שהיה היעד לשנת 2020. על כן מדובר, במקרה הטוב, בפיגור של יותר משנתיים.

ברשות החשמל "משייפים" את הנתון כלפי מעלה בעוד שיטות, תוך שימוש בקריטריונים מקלים כמו "יצור חשמל מתוך צריכה" (10.4%) או "פוטנציאל הצריכה" (11.9%). אלו משחקים סטטיסטיים, כאשר בהחלטת הממשלה ובהתחייבות הבינלאומית של ישראל, לפי הסכמי פריז, הקריטריון הוא "ייצור מתוך ייצור". הרשות לא פרסמה את הנתון הזה לכשעצמו, אך ניתן לחשב אותו מהדו"ח, לתוצאה הלא מחמיאה של 9.7%.

התחזית של רשות החשמל לשנת 2025 היא של 17% מתחדשות עם 13.9 טרה-ואט/שעה, כמעט הכפלה של כלל הייצור ממתחדשות תוך 3 שנים, תחזית בעלת סבירות מימוש נמוכה, אך כזו שנראית טוב על הדף.

ההספק המותקן של אנרגיות מתחדשות עלה ב-2022 ב-1,150 מגה-ואט – שיא חדש למשק הישראלי. אולם חישוב 'דבר' לפי נתוני הדו"ח מראה שכדי להגיע ל-17% מתחדשות בעוד שנה וחצי, כפי שחוזה הדו"ח, על ישראל להוסיף כ-1,400 מגה-ואט -ב-2023 וכמות דומה בשנתיים הבאות. מנכ"ל משרד האנרגיה לשעבר אודי אדירי, ציין בעבר כי "את הפירות הנמוכים כבר קטפנו", כאשר כיום יותר קשה לחבר מתקנים לרשת. רשת החשמל עמוסה ואין בה מקום למתקנים סולאריים חדשים כבעבר.

חלק מהקושי להתמודד עם גידול בהספק המותקן של אנרגיות מתחדשות קשור להיעדר הגיוון ביצור החשמל בישראל, שלא מאפשר כמעט בכלל הפקת חשמל מרוח וממים, אלא רק מהשמש. לפי הדו"ח, בשעה 13 בצהריים בחורף בחלק מהימים הייצור מאנרגיות מתחדשות יכול להגיע לכ-30%- מהייצור ובימים אחרים ל-3%- בלבד מהייצור. שונות זו מהווה אתגר ניהולי משמעותי שמונעת ממתקנים סולאריים לחסוך את הצורך בהקמת תחנות כח רגילות בהיקף משמעותי.

מומחה האנרגיה חן הרצוג, מחברת הייעוץ BDO, אומר ל'דבר' כי: "בדו"ח אין הפתעות. השורה התחתונה היא שזה דו"ח עצוב, המשקף כישלון ביעדי מתחדשות, כישלון בהפחתת הפחם". גם בהסתכלות לעתיד הרצוג לא אופטימי, "הגידול בקצב ההשקעות ברשת לא מספק כדי לגשר על הפערים בראיה צופה פני עתיד. הביקוש לחשמל ממשיך לצמוח בקצב מהיר כשמהצד השני ההשקעות לא עומדות בצרכים. המסקנה שעולה זה שאי אפשר להמשיך לנהל את משק החשמל כך. נדרש שינוי יסודי, צריך רפורמה נוספת שתאפשר קידום משק תחרותי ואת הקטנת הפליטות".

חן הרצוג כלכלן ראשי של BDO (צילום: יוסף כהן)

הרצוג מדגיש כי תכנית הפיתוח החדשה של חברת נגה לניהול מערכת החשמל פורסמה לפני כשנה, אך עדיין לא אושרה. "המשק לא עומד ביעדים ועדיין פועל לפי תכנית פיתוח לא עדכנית. זה מנציח את תת-ההשקעה בענף והכשלים מתגלגלים לכיסו של הציבור – עליית תעריפים ועליה בזיהום".

הרשת סתומה

כדי לחבר מתקן יצור חדש לרשת החשמל, יש לקבל אישור מחברת החשמל בשם "תשובת מחלק חיובית". בשנת 2022, בשל העומס המתגבר על הרשת, נמשכה מגמת הירידה במספר הבקשות ובמספר תשובות המחלק החיוביות באופן מלא שניתנו על ידי חברת חשמל. במחצית שנת 2023 מספר הבקשות המשיך לרדת וכרבע מהתשובות היו שליליות. גם משך הזמן לקבלת תשובה התארך. הסירובים המלאים בלטו במיוחד בנפות ירושלים, גליל וגולן ובנגב. ב-53% מהמקרים ניתנו תשובות חיוביות באופן חלקי, כלומר ניתן לקלוט ברשת רק חלק מההספק המבוקש של המתקן. תשובה זו מתירה סימני שאלה רבים אצל היזמים הפרטיים, בשל חוסר הודאות לגבי מועדי שדרוג הרשת בעתיד, שעלולים להימרח שנים ארוכות.

תשבות מחלק לפי שנים (מתוך דו"ח דו"ח משק החשמל 2022)

מדאיגה במיוחד היא גם הירידה של 40% במספר הבקשות, ו-50% במספר התשובות. ככלל, בקשות למתקנים זעירים כמו גג ביתי סולארי בדרך כלל מקבלות אישור מלא, אך מתקנים קטנים עד גדולים נתקלים בקשיים.

ההשקעות לא מספיקות

השקעות חברת החשמל ברשת שומרות על יציבות בשנים האחרונות שעומדת על סביב 3 מיליארד שקלים בשנה, בעוד הביקוש לחשמל ממשיך לעלות וביחוד הביקוש לחיבור מתקני ייצור סולאריים. סך הגביה בתעריפי ההולכה והחלוקה מתקרב ל-5.5 מיליארד שקלים בשנת 2022, כך סכום של כ-2.5 מיליארד שקלים מתחלקים בין עלויות תחזוקה שוטפת לכספים שנשארים בקופת החברה.

השקעות חברת חשמל במקטעי הייצור והרשת (מתוך דו"ח דו"ח משק החשמל 2022)

הגדלת ההשקעות ברשת חיונית ביותר, אך מצריכה התגברות על מספר חסמים: עיכובים במוסדות התכנון, תקרת כח אדם בחברת החשמל והיעדר תכנית פיתוח מאושרת לרשת. התכנית הקיימת מיועדת רק ל-17% אנרגיות מתחדשות בשנת 2030, בעוד היעד הוא 30%.

ירידה באמינות החשמל

לפי הדו"ח, מאז שנת 2008 קיימת מגמה קבועה של עלייה במשך "דקות אי האספקה" בממוצע לצרכן חשמל, מ-124 דקות לשנה ב-2008 ל-206 דקות בשנת 2022 לצרכן ביתי (מתח נמוך). אותה מגמה קיימת גם אצל צרכני מתח גבוה, תוך שמירה על רמת אמינות גבוהה יותר – 147 דקות אי אספקה בממוצע לשנה.

דקות אי אספקה בקווי מתח גבוה (מתוך דו"ח דו"ח משק החשמל 2022)

סך ההספק המותקן עמד על 18.5 טרה-ואט, כשיא הביקוש הגיע ל14.6 מגה-ואט. על הנייר מדובר ביתירות גבוהה, שיכולה לספק חשמל בכל מצב, אך במציאות הדברים שונים. חלק מההספק המותקן הוא ביחידות בנות 40 ו-50 שנה, ישנות ומזהמות במיוחד שעדיף שלא להפעיל כלל. בעת ביקוש שיא בגל החום חלק מההספק הזה פשוט "מתאדה". לכן מזג אוויר קיצוני מביא להפסקות חשמל גדולות. ההחלטה של השר כץ על קידום 2 תחנות כח לא תתגשם בשנים הקרובות, כך שישראל נכנסת לתקופה עוד יותר מאתגרת בנוגע לאמינות האספקה.

חלק מהפתרון הזמני עשוי להגיע בדמות אגירה. ב-2022 הספק האגירה המשקי הוא 305 מגה-ואט, כמעט כולו בגלבוע במתקן אגירה שאובה ל-8 שעות, שמביא לקיבולת של כ-2400 מגה-ואט/שעה. תחזית הרשות ל-2025 מציגה קפיצה גדולה בתחום עם הספק של 1,374 מגה-ואט וקיבולת של כ-8,000 מגה-ואט שעה. אלא שהמספר הוא רק חלק מהסיפור. המודל הכלכלי של אגירה זו מבוסס רגולציה של פיזור אספקת החשמל משעות הצהריים לשעות הערב. אין כיום בישראל מודל כלכלי לאגירה למטרות אחרות כמו שירותי מערכת, דוגמת שיפור אמינות האספקה. ללא מודל כלכלי כזה, האגירה לא תהיה רלוונטית במצבי חירום.

ריכוזיות במשק החשמל

כמחצית מהחשמל בישראל יוצר בשנת 2022 על ידי יצרנים פרטיים, והמחצית השניה על ידי חברת החשמל, המונופול הממשלתי. אלא שמבין היצרנים הפרטיים בולטים כמה בנתח אחזקות גדול מאוד.

בישראל קיים היצע חשמל קטן יחסית מתחנות כח יעילות והבעלות עליהן ריכוזית. התוצאה היא שקל יחסית ליצרנים הפרטיים לגבות מחירי חשמל גבוהים על גב הציבור. לחברת אדלטק אחזקות בהספק מותקן של 2,921 מגה-ואט, שהם 29% מההספק המותקן הפרטי. לשיכון ובינוי אחזקות בהספק מותקן של 1,871 מגה-ואט, שהם 18%.

נתח שוק בעלי אחזקות עיקריים (מתוך דו"ח דו"ח משק החשמל 2022)

ברשות מתגאים בהפחתה בתעריף של 4.6 מיליארד ש"ח במצטבר בשל מכירת תחנות כח של חברת החשמל ליצרנים פרטיים על פני השנים 2020-2022. אלא שהמספר הזה יכול להטעות. מחירי התחנות הגבוהים מבוססים על ההנחה שלא תיווצר תחרות משמעותית בשוק, כך שהמחיר השוטף של יצור החשמל ימשיך לעלות. לפי הערכות רשות החשמל, מדובר בעליה של 30% בין שנת 2021 לשנת 2022.

מחיר תחנות חברת חשמל (מתוך דו"ח דו"ח משק החשמל 2022)

עלות החשמל הסולארי בירידה, אך עדיין גבוהה

כל קוט"ש מאנרגיה מתחדשת עלה לצרכנים 51 אגורות בממוצע בשנת 2022, לעומת 29 אגורות לכל קוט"ש מדלקים פוסיליים. ברשות צופים כי השנה מחירי המתחדשות ירדו ל-45 אגורות, והחשמל מתחנות הכח יתייקר ל-33 אגורות. את עלות החשמל הסולארי במתקנים חדשים ניתן לפלח כך: 20.3 אגורות למתקן קרקעי -ו-35.8 אגורות למתקן בדו-שימוש, כמו קירוי גגות או מאגר מים. הרשות צופה שהעלות של קוט"ש סולארי קרקעי תמשיך לרדת השנה, אך העלות של קוט"ש בדו-שימוש דווקא תתייקר.

עלות ממוצעת לקוט"ש (מתוך דו"ח דו"ח משק החשמל 2022)

סך התשלומים שקיבלו יצרני אנרגיה מתחדשת עומד על כ-4.7 מיליארד שקלים. ברשות מסווגים את רוב הסכום, 2.5 מיליארד שקלים כ"עלות עודפת", בהשוואה עם עלות אלטרנטיבית של רכישת אותה כמות חשמל מתחנות כח רגילות. לפי הדו"ח "כ-8% מהעלות לצרכני החשמל נובעת מעלות עודפת מייצור באנרגיות מתחדשות". חישוב העלות העודפת נועד למנוע מצב בו חברת החשמל נושאת לבדה במתקנים יקרים של אנרגיות מתחדשות. אותם 2.5 מיליארדים מועברים בצורה מלאכותית מתעריף הייצור ל"עלויות מערכתיות" כך שישלמו אותם כלל יצרני החשמל. כמובן שעלות זו מגולגלת גם לצרכנים.