דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת ט"ז בסיון תשפ"ד 22.06.24
28.3°תל אביב
  • 24.4°ירושלים
  • 28.3°תל אביב
  • 24.9°חיפה
  • 27.4°אשדוד
  • 26.3°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 29.6°טבריה
  • 21.9°צפת
  • 28.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

פרשנות / מה אפשר ללמוד מקיינס על כלכלת המלחמה

הכלכלן הבריטי הנודע פרסם ב-1940 חוברת צנועה בשם 'איך לממן את המלחמה', המציגה עקרונות מעמיקים להתמודדות כלכלית עם מלחמה | במקום ויכוחים על תוספות תקציב של שברי אחוזים, לקברניטי הכלכלה הישראלית יש הרבה מה ללמוד ממנו

ג'ון מיינרד קיינס, 1940 (צילום ארכיון: Tim Gidal/Picture Post/Hulton Archive/Getty Images)
ג'ון מיינרד קיינס, 1940 (צילום ארכיון: Tim Gidal/Picture Post/Hulton Archive/Getty Images)
גל רקובר
גל רקובר
כתב כלכלי
צרו קשר עם המערכת:

ניהול מלחמה הוא אתגר כלכלי גדול: מלחמה דורשת משאבים אדירים, משבשת את פעילות המשק, יוצרת סדרי עדיפויות חדשים, ומחייבת הכוונה ותיאום ברמות שלא נדרשות בשגרה. ובכל זאת, השיח על כלכלת המלחמה הישראלית מתעסק בזוטות, ומתעלם מהתמונה הגדולה.

השראה להתמודדות מעמיקה עם סוגיות אלה אפשר למצוא בחוברת צנועה שפרסם ב-1940 ג'ון מיינרד קיינס, מענקי הכלכלה ומי שנחשב לאבי המקרו-כלכלה, תחת הכותרת 'איך נשלם על המלחמה'. קיינס פרסם את החוברת בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, בשעה שבריטניה ניצבה לבדה במלחמה מול גרמניה הנאצית, טרם כניסת ברה"מ וארה"ב למלחמה, והוא מציע בה אסטרטגיה למולדתו בריטניה לניהול כלכלת המלחמה.  חרף ההבדלים העצומים בין הכלכלה הישראלית והמלחמה כיום לבריטניה של אז, רבים מהעקרונות שהניח קיינס נכונים גם היום.

  1. צרכי המלחמה ימומנו ללא הגבלה.

לקיינס היה ברור שעל אף המשאבים העצומים הכרוכים בניהול המלחמה, סיפוקם לא מוטל בספק ועומד בעדיפות ראשונה. השאלה היא כיצד נכון לנהל את הכלכלה נוכח גיוסה לצרכי המלחמה. מבחינת קיינס, הרחבת הגירעון הציבורי ונטל המס, עם דגש על השכבות החזקות, מובנים מאליהם. זוהי גישה הפוכה לזו שמוצגת כיום בישראל על ידי אגף התקציבים ובנק ישראל, הקוראת לקיצוצים בשירותים הציבוריים בשעה בה הכי צריך אותם, וחרף הרעבתם התקציבית רבת השנים. כן, זהו אותו בנק ישראל שבתקופת הנגידה פרופ' קרנית פלוג הצביע על המחסור העצום בהוצאה ציבורית אזרחית בישראל.

  1. ניהול המשאבים הממשיים

קיינס פוסק בנחרצות שפתרון לבעיית המימון הכספי, כלומר השגת לירות השטרלינג הנדרשות, לא מספק. הוא מדגיש שוב ושוב שתכנית כלכלית שאינה מתייחסת לניהול המשאבים הריאליים תביא ליציאה מאיזון של הכלכלה שיתבטא באינפלציה, החרפת אי-השוויון ומחסור ממשי באספקת צרכי המלחמה והצריכה האזרחית.

זו הסיבה שבגללה קיינס שלל את ההצעה לממן את המלחמה על ידי מיסוי העשירים בלבד. לשיטתו, יכול להיות שהמיסוי יגייס את הממון הנדרש ויהווה פתרון צודק,  אך מפני שמדובר בקבוצה קטנה יחסית הוא לא יביא להפחתה מספקת בצריכה, כלומר לפינוי של משאבים ריאליים. לכן הוא קורא לתכנית מיסוי רחבה יותר, שמטרתה להאט את הצריכה.

עקרון צמצום הצריכה לא בהכרח רלוונטי לישראל של 2023, אבל הרעיון הבסיסי מהותי: המיסוי הוא כלי נוסף לניהול משאבי החברה, ולא דרך של הממשלה 'להשיג כסף'. כך לדוגמה, מיסוי רווחי יתר יכול למנוע ניצול של תנאי המלחמה על מנת להשיג רווחים כלכליים על חשבון הציבור.

  1. התערבות ממשלתית

קיינס נודע בהתנגדותו לרעיון לפיו כל עוד מצמצמים את התערבות הממשלה, הכלכלה תווסת את עצמה, ואף גרס שזהו הקו המפריד בין כלכלנים: "בצד אחד ניצבים אלו המאמינים שבטווח הארוך המערכת הכלכלית מווסתת את עצמה, גם אם תוך חריקות וטלטלות, ובעיכובים, כל עוד לא מפריעים לה. מהצד השני של התהום עומדים אלו שדוחים את הרעיון שהמערכת הכלכלית, באיזשהו מובן משמעותי, מווסתת את עצמה".

גם בנוגע לכלכלת המלחמה, האמין קיינס בנחיצות התערבות הממשלה. עקב המחסור הפוטנציאלי במוצרים וחומרי גלם, קיינס קבע שעל הממשלה להבטיח את אספקתם לצרכים צבאיים ואזרחיים. לצורך כך הוא הציע מספר מנגנונים דוגמת פיקוח מחירים, סובסידיות והקצאות.

אבל זו תהיה טעות לחשוב שקיינס הוא חסיד של כלכלה מתוכננת בסגנון סובייטי. אדרבא, הוא הזהיר מהתערבות עודפת, דוגמת פיקוח מחירים נרחב מדי, וסבר שיש לשמור ככל הניתן על חופש הצרכן. אך במקביל, הוא תמך בהתערבויות נקודתיות להבטחת האספקה של חומרי גלם ומוצרים לצורכי המלחמה, ותוך שמירה על חלוקה הוגנת לאזרחים. קיינס אף הציע להסיט עובדים לתעשיות נדרשות באמצעות סבסוד והכשרות.

במקרה הישראלי, התייקרות הירקות בעקבות המחסור שנוצר עקב המלחמה היא דוגמה רלוונטית. בהקשר זה, החלטת האוצר בהנהגת סמוטריץ' לפגוע בתמיכה בחקלאים מדאיגה. היא עומדת בניגוד למגמה העולמית מאז הקורונה, המדגישה את החשיבות של עצמאות תזונתית, ולהלך הרוח הציבורי המתבטא בהתגייסות לסיוע לחקלאים ובנכונות לקנות תוצרת ישראלית.

עמדות דומות הובעו במהלך השנה האחרונה בנוגע למשבר האינפלציה העולמי, למשל על ידי הכלכלן זוכה פרס הנובל ג'וזף שטיגליץ והכלכלן ג'יימס גלבריית. אלא שכפי שגלבריית מסביר, בעקבות גישת השוק החופשי והממשלה הקטנה הדומיננטית בעשורים האחרונים, נשחקו יכולות הממשלה בסוגיות יישומיות הכוללות איסוף מידע משקי וניתוחו.

באופן אירוני, מי שניצח על שחיקת הכשירות הזו בישראל היה משרד האוצר, דרך מדיניות צמצום תקציבי והעברת שירותים ציבוריים למיקור חוץ. תפקודו האיטי והמסורבל של משרד האוצר במלחמה הנוכחית הוא במידה רבה תוצאת המדיניות אותה הוא עצמו הוביל.

  1. להתמודד עם אי השוויון

קיינס לא היסס להסביר מדוע מימון המלחמה תוך שימוש בלעדי במיסוי עשירים, לא יעבוד. יחד עם זאת, הוא גרס כי "התכנית החדשה חייבת לעמוד באידאלים של צדק חברתי ברמה גבוהה בהרבה מהחלופה". לכן הוא הציע צעדים משלימים להגבלת הצריכה ולמיסוי של מעמדות הביניים. ראשית, הוא קבע שנטל מס משמעותי יותר ייפול על כתפי העשירים. שנית, החיסכון הפרטי של מעמדות הביניים והמעמדות הנמוכים, שנועד להפחית צריכה, ילווה בתוכניות חיסכון במימון החוב הציבורי העצום שהממשלה נאלצה ליטול. כלומר, במהלך המלחמה משקי הבית יצמצמו את הצריכה שלהם, ובתמורה ובאופן הדרגתי יזכו לפיצוי כלכלי לאחר המלחמה. לבסוף, קיינס הציע להגדיר רף מינימלי של רמת חיים, אותו יש להבטיח דרך תמיכה כלכלית במשפחות העניות ביותר.

בישראל נראה שאי-השוויון עלול דווקא להחריף בעקבות הניהול הכלכלי של המלחמה. בהיבט זה הממשלה מפגרת מאחורי היוזמות האזרחיות, הנרתמות לסיוע בצד האזרחי והצבאי כאחד. עד כה, לא הוצגה תוכנית מיסוי אשר מאפשרת מענה לצורך המלחמתי ללא פגיעה בשירותים החברתיים. אדרבא, נראה שאגף התקציבים נחוש בדעתו להעמיק את מדיניות הצנע הכלכלי, אשר תוצאותיו בתחום אי השוויון ברורות.

  1. התעוזה שבשיתוף הפעולה

לפי קיינס, מצב קצה כמו מלחמה דורש צעדים נועזים, ואלה דורשים תכנית מקיפה ושיתוף פעולה של כלל הגורמים בכלכלה: איגודי עובדים, צרכנים ועסקים. צעדים כגון פיקוח מחירים ודחיית העלאות שכר מחייבים תכנית מקיפה שעונה בצורה הוגנת לכלל הצרכים.

שוק חופשי, הסביר קיינס, יביא למאבקים מיותרים שיצרו זעזועים בכלכלה. מחסור במוצרי מזון בסיסיים יגרום לתחרות בין הצרכנים על השגתם ועקב כך לעלייה תלולה במחירים, כלומר לאינפלציה. קיינס הציע פתרונות לשלל סוגיות השומרים על עיקרון הצדק החברתי וכך מגייסים את הגורמים השונים. בתחום המחירים הגה קיינס הסכם לפיו הממשלה תתחייב לשמור על עליות מחירים מינימליות בנוגע לשורה של מוצרי יסוד, ובהתאם להצלחת הממשלה יימנעו איגודי העובדים ממאבקים על העלאות שכר על רקע יוקר המחייה.

בין מטרות לאמצעים

יותר מאשר רעיונות ספציפיים, ראוי להתבונן באופן המחשבה דרכו משרטט את כלכלת המלחמה. קיינס מתחיל מלהגדיר את מטרות המשק בזמן מלחמה, ומהם הוא גוזר את המשמעויות והכלים הכלכליים בהם יש להשתמש. כלומר, הכלכלה היא אמצעי למימוש מטרות חברתיות וביטחוניות.

בישראל, נכון לעכשיו, הכול עובד הפוך. אילוצים כלכליים מדומיינים הם שמכתיבים את השיח, והניסיון הוא כביכול להצליח 'להסתדר' בתוך המצב הקיים. ניכר שאף גורם ממשלתי לא לקח דף חלק וכתב בפשטות, מה צריכה להיות כלכלת ישראל בעת הזאת. כך מוציאים עצמם עיתוני הכלכלה מתעסקים בוויכוחים על שברי אחוזים בתקציב, במקום בשאלה הגדולה – מה צריך לעשות עכשיו.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!