מנכ"ל ביננס (binance), זירת המסחר הגדולה ביותר בעולם לנכסי קריפטו, צ'אנג פאנג זאהו הסכים שלשום (שלישי) להסדר טיעון בו יודה בעבירות הלבנת הון ויסיים את תפקידו כמנכ"ל. החברה עצמה תודה לא רק בהלבנת הון, אלא גם בהפרת סנקציות ועבירות פיננסיות אחרות ותשלם קנסות מצטברים בגובה 4.3 מיליארד דולר. זאהו עצמו ישלם קנס של 150 מיליון דולר ויישאר בעל שליטה בחברה, ללא תפקיד ניהולי. זאהו התייצב אמש בבית המשפט הפדרלי בסיאטל כדי לבקש אישור להסדר הטיעון.

חגיגה לגורמי האכיפה

תובע הפדרלי הכללי מריק גרלנד, שרת האוצר ג'נט ילן, סגנית התובע הכללי ליסה מונאקו ויו"ר רשות הסחר ההוגן (CFTC), רוסטין באהמן ערכו השבוע מסיבת עיתונאים בנושא אכיפת החוק האמריקאי בתחום הקריפטו, בה האכיפה נגד ביננס הוצגה כהישג משמעותי במדיניות הקשחת הכללים והגברת האכיפה בתחום הקריפטו בארצות הברית. החברה תמשיך לפעול, אך תחת משטר פיקוח מיוחד, שיפרק בהדרגה את פעילותה מול לקוחות אמריקאים וכן מול לקוחות בארצות שמוטלות עליהם סנקציות אמריקאיות.

לפי ילן, ביננס אפשרה מעל 1.5 מיליון תשלומים מפרי סנקציות. החברה תידרש לדווח בדיעבד על כל ההעברות החשודות מכל הסוגים ובמשך 5 שנים תפעל תחת משטר פיקוח מחמיר. לפי ההסדר גורם צד ג' יפקח על סילוק כלל הפעילות של אזרחי ארצות הברית בפלטפורמה. הוא יחזיק בגישה חופשית למערכות המחשוב של החברה, תיעוד ההעברות של נכסים מיד ליד וחשבונות פעילים. עוד אמרה ילן כי: "כישלון במשטר הפיקוח יחשוף את ביננס לעונשים חריפים".

ביננס הוקמה בשנת 2017 ונמצאת תחת חקירת משרד המשפטים האמריקאי כבר משנת 2018. כנגד החברה הוגשו שתי תביעות אזרחיות, מצד רשות ניירות הערך (SEC) האמריקאית ומצד ה-CFTC. התביעות כוללות תכתובות פנימיות רגישות, המעידות על עבירות פיננסיות ופליליות גם יחד, מהן ניתן להסיק כי עובדים בכירים בחברה מסרו מידע רב לרשויות, או שהוא נאסף באמצעות חדירה למחשבים וטלפונים של החברה. ההסדר הנוכחי אמור להביא בחשבון גם את עלויות ישוב תביעת ה-CFTC, אך לא את תביעת ה-SEC.

מסמך אחד שכבר פורסם הוא כתב התביעה הפלילי נגד זאהו וביננס, המפרט תכתובות בהן זאהו ובכירים אחרים בביננס היו מודעים לחלוטין לכך שהם פועלים בניגוד לחוק האמריקאי ומנסים להסוות זאת. גם ארגוני טרור כמו החמאס והג'יהאד האיסלמי הפלסטיני נעזרו בביננס כדי לגייס כספים ולהעביר אותם ממקום למקום. קצין הציות הראשי של החברה, סמואל לים, צוטט בתביעת ה-CFTC, בכך שידע שחמאס משתמש בפלטפורמה בשנת 2019 והעלים מכך עין. לפי התביעה, נתפס בכך שאמר לקולגה כי "הטרוריסטים בדרך כלל מעבירים סכומים קטנים, כי סכומים גדולים זו הלבנת הון". לים ייקנס ב-1.5 מליון דולר.

עד אמצע 2021, החברה אפשרה פתיחת חשבונות באמצעות כתובת מייל בלבד, מה שמשך אליה פעילות ענפה של גורמים פליליים, לרבות זירת המסחר הרוסית "הידרה" שרוב פעילותה הייתה סחר בסמים, וכן תשלומים בעבור אתרים שסיפקו פורנוגרפיית ילדים. האתר קלט ללא סינון גם תשלומים שמקורם בתקיפות כופרה, מעשי שוד קריפטו ועבירות פיננסיות אחרות.

ביננס נתבעת בארצות הברית, מדינה שבאופן רשמי היא כלל לא פעילה בה

ככלל, החברה לא מורשה לשרת כלל לקוחות אמריקאים, אך בפועל היא יצרה מחסומים רשלניים במתכוון, כך שלקוחות אמריקאים יוכלו להגיע אליה בקלות ולהוות נתח משמעותי מסך פעילותה. במקביל, לחברה הייתה במשך כמה שנים גישה סמויה למערכת הבנקאות האמריקאית, דרך בנקים ידידותיים לתעשיית הקריפטו, מאפיין שהוביל לקריסתם.

שנות החקירה הממושכת לוו במספר רב של תחקירים עיתונאיים שחשפו מחדלים ושערוריות הקשורים לחברה. אלו כללו מטבע קריפטו "צמוד דולר" שלא מגובה כראוי בדולרים וערבוב בלתי חוקי בין נכסי החברה לנכסי חברת הבת האמריקאית US.BINANCE, שלכאורה פעלה בהתאם לחוקים בארצות הברית. מצגת פנימית של החברה, הראתה כי עצם הקמתה של חברת הבת נועדה למיקוד תשומת הלב הרגולטורית בחברה האמריקאית, ולהרחיק אותה מחברת-האם, שקלטה את רוב נפח המסחר.

ברשתות חברתיות כמו רדיט מצטברות תלונות רבות של לקוחות על נעילה שרירותית של החשבון, חיסולי פוזיציה ממונפת בעת שהחשבון נעול, עיכובים במשיכת נכסים ואי מתן שירות לקוחות, אך תלונות אלו אינן מקיפות את כל הלקוחות בו זמנית, בשונה מחברות קריפטו שפשטו רגל כמו צלסיוס ו-FTX.

הליכה לקראת הסדר משקפת כי משרד המשפטים האמריקאי לא מעוניין במפולת גדולה נוספת בשווקי הקריפטו, וכי ביננס עשויה להיות "גדולה מכדי ליפול", מה שיפגע בלקוחות אמריקאים, אף שרשמית אינם אמורים להיות בעלי זיקה כלשהי לביננס.

אף על פי כן, יש מבקרים הסבורים שהסדר הטיעון יוביל בכל מקרה לקריסה כזו, מ-3 סיבות עיקריות: ראשית, תשלום קנס של 4.3 מיליארד דולר יפגע בחוסנה הפיננסי של החברה, כך שאם תתרחש משיכה מהירה של נכסים על ידי הלקוחות, החברה צפויה לקרוס. קריאה בכתבי האישום שכבר הוגשו נגדה מעלה חשש סביר שמיליארדי דולרים מנכסי הלקוחות כבר נשדדו, בדומה למה שהתרחש בחברת FTX, כך שקריסה כזו עלולה להתרחש גם ללא הקנס.

שנית, דיווח החברה על נכסיה, כולל נכסי קריפטו שהחברה עצמה יצרה, או כאלה שאין בהם כמעט שום מסחר, אבל מהווים מיליארדי דולרים במאזן הנכסים המוצהר שלה. בהלת לקוחות להוצאת נכסים צפויה לאפס חלק ניכר מאותו מאזן ולהביא במהירות לקריסה מוחלטת.

שלישית, משטר הפיקוח החדש של הרשויות האמריקאיות יהיה אתגר של ממש בעבור החברה, שרגילה לפעול תוך התחמקות מרגולציה. ג'ון ריד סטארק, בכיר לשעבר ב-SEC, הסביר בטוויטר שהסכם להשהיית תביעות (DPA) מתקבל תמורת התחייבות של החברה לסט דרישות כמו קנסות והתנהלות מתוקנת. שם, לפי ריד סטארק, טמון הקושי הגדול של ביננס. לדעתו, החברה לא תצליח לפעול באופן חוקי עם שקיפות לגבי התנהלותה הפיננסית.

הצו המוסכם בפיקוח סוכנות FINCEN לאכיפה פיננסית מחייב רישום מסודר כעסק להעברת כספים, תכנית למניעת הלבנת הון וחובת דיווח על פעילות חשודה. צו נוסף, מול סוכנות OFAC, תובע ציות למשטר הסנקציות האמריקאי כנגד מדינות כמו רוסיה, קרים הכבושה, צפון קוריאה, סוריה ואיראן. לצד זאת, הצו מחייב משטר של דיווח תקופתי ל-OFAC והשתתפות בתכניות ההכשרה של הארגון על ידי חברי הנהלת החברה. רוח ההסדר היא שהחברה מסוגלת לפעול תוך ציות לחוק, על חשבון חלק מרווחיה.

לפי המבקרים, המוצא הפיננסי היחיד של החברה הוא שימוש במשטר הפיקוח המחמיר החדש לשם שוד כלל הנכסים של הלקוחות החשודים שפעילים בפלטפורמה, כדי לכסות את הבורות הפיננסיים שיצרה באבדן וגניבה של נכסים מלקוחותיה. דרך פשוטה לביצוע מהלך כזה, היא דרישת הזדהות חדשה מכלל בעלי החשבונות. כך, כל מי שרכש באינטרנט חשבון לגיטימי קיים באתר החברה והסתמך על ההזדהות הראשונית של מי שפתח את החשבון, יתקשה לבצע הזדהות מחדש.