הרשות לניירות ערך בארצות הברית נוטה לאשר לראשונה קרן סל (ETF) על ביטקוין, לאחר עשרות סירובים בעבר. מדיווחים שונים בתקשורת, עולה כי הרשות (SEC) תידרש בקרוב להכריע סופית בבקשה שהגישה '21SHARES' ביחד עם חברת 'ARC' שבבעלות קאת'י ווד, ובכוונתה להתיר השקת מוצר מסוג זה, תחת מגבלות.

קרן סל היא מכשיר פיננסי המוצמד באופן פסיבי למדד כלשהו. קרן סל צמודה לביטקוין תהווה מכשיר השקעה נוח וזמין עבור ציבור רחב יותר מזה שהשקיע בביטקוין עד כה. היא מאפשרת חשיפה לביטקוין, תוך שימוש בדולרים בלבד, בלי צורך להחזיק ארנקי קריפטו (תוכנות המאפשרות העברת וקבלת תשלום בקריפטו). מגישי הבקשות מצפים כי עיקר הביקוש יגיע דווקא ממשקיעים מוסדיים (כמו חברות ביטוח, קרנות פנסיה וחברות ניהול השקעות) ולא ממשקי בית.

בכירים ב-SEC קיימו בשבוע שעבר מפגש עם נציגי חברות רבות שהגישו בקשות להשקת קרן סל עוקבת ביטקוין, תוך ציון המגבלות על כך. שיחה זו מרמזת שבכוונת ה-SEC לאשר בבת אחת מספר רב של בקשות, לפחות עבור מציעים שיעדכנו את בקשתם בהתאם לקווים המנחים של הרשות. עד כה הרשות דחתה עשרות בקשות דומות, בעיקר על בסיס הרמאות שנפוצה בשווקי הקריפטו והקושי להציג שער עדכני שאינו נתון למניפולציות. הצעד אותו שוקלת הרשות מהווה תקדים שיכול להקל על חשיפה לביטקוין דרך בורסה רגילה לניירות ערך.

הפסיקה בבית משפט נגד הרשות השנה היוותה זרז לשינוי המגמה, למרות ששום בעיית יסוד לא נפתרה. השופטים טענו שהרשות דחתה באופן שרירותי את בקשת חברת גרייסקייל להקמת קרן שעוקבת אחר מחיר הביטקוין, למרות שאישרה קרן סל לחוזים עתידיים על ביטקוין. ההבדל העיקרי בין המוצרים הוא שחוזים עתידיים נקובים בדולרים בלבד.

במפגש אמרו אנשי ה-SEC כי הם לא יאשרו כל הנפקה ופדיון של קרן הסל דרך תשלום בקריפטו, אלא בדולרים בלבד. פירוש הדבר שרק המנפיקה של קרן הסל רשאית לפעול בשוק הקריפטו, וזאת דרך שירות משמורנות מתאים. מתכונת זו גם פחות אטרקטיבית מבחינת מיסוי, משום שהיא מונעת ממנפיקת הקרן קיזוזים שונים, שאפשריים בקרנות שלא מוגבלות לשימוש רק במזומן.

המגבלה הזו, יחד עם הכוונה לאשר כמה בקשות שונות בבת אחת, צפויות גם לגרום לתחרות אפקטיבית בתחום דמי הניהול של קרנות הסל החדשות, וכך להגביל את הנתח של כל השחקנים החדשים בפלח שוק זה. מדובר בכ-12 חברות, לרבות ענקיות ההשקעות 'בלאקרוק' ו'פידליטי'.

ללכת עם הספקולציה, להרגיש בלי הסיכון

למטבע הביטקוין אין כל "ערך יסודי" (FUNDAMENTAL VALUE). בשונה ממניה, איגרת חוב ושאר המכשיר הפיננסיים המקובלים, אין הוא נושא כל התחייבות לתשלום עתידי כלשהו. מדובר בספקולציה טהורה ומסוכנת, כשחלק מהסיכון נובע מעצם הצורך להחזיק ארנק קריפטו. כ-17-20% מכל מטבעות הביטקוין שנוצרו עד היום נחשבים "אבודים", בשל אבדן סיסמה לארנק, שבמתכוון איננה ניתנת לשחזור.

למעשה, ביטקוין הוא נכס פיננסי בעל ערך שלילי, שכן אחזקתו עולה מיליארדי דולרים בשנה. עלויות אלו הולכים לטובת חברות כריית ביטקוין, שמבצעות טריליוני חישובים חסרי תכלית תוך צריכה משמעותית של חשמל ומים בקנה מידה עולמי והגברת הזיהום. מבחינה כלכלית, הדרך להרוויח דולרים מהשקעה בביטקוין, תלויה בכך שייכנס מספיק כסף חדש למערכת, כדי לאפשר אקזיט למשקיעים הקודמים – מתכונת שמזכירה הונאת פירמידה. ההבדל הוא במבנה – לפירמידות יש בדרך כלל מייסדים שעומדים בראש, ואילו בקריפטו המבנה גמיש יותר ומבוזר.

השקת קרן סל במתכונת המוצעת אמורה לאפשר ללקוחות הקצה "ללכת עם ולהרגיש בלי": כלומר, לנטרל את הסיכון הטכני של "נגיעה בקריפטו", ולאפשר חשיפה להימור על שווי הביטקוין בשוק, ללא חשש לאובדן סיסמה, התקפת סייבר, או מעבר בזירות מסחר מפוקפקות בהן ניתן לרכוש ולמכור ביטקוין. את הסיכונים אלו ייקחו על עצמן החברות שינפיקו קרן סל כזו.

השפעת המהלך לא ברורה

לא ברור כמה כסף המהלך הרגולטורי החדש יכניס לתוך השוק. בתעשיית הקריפטו מקווים להשפעה משמעותית, לאו דווקא בשל כניסת משקיעים קטנים, אלא בעזרת כסף מוסדי. לפי גישה זו, הכסף המוסדי "ממתין על הקווים" ליצירת קרנות סל לביטקוין כדי שיוכל להשקיע בו.

הטיעון הזה מתערער ביחס לעובדה שבקנדה כבר קיימות 11 קרנות סל בעלות חשיפה לקריפטו בדולרים קנדיים, והן לא מושכות השקעות ענק, אלא כ-2 מיליארד דולר קנדי בלבד לכולן יחד. שוק ההון בקנדה אמנם אטרקטיבי פחות מאשר בארצות הברית, אך ביחס לניסיון הקנדי קשה לראות כיצד האישור המיוחל יביא לזרימת הון אדירה.

יועצי השקעות בבנק 'מורגן סטנלי' העריכו כי ייתכן בהחלט שגופים מוסדיים שכבר חשופים לביטקוין, או לקרן סל קנדית, יעדיפו למכור את אחזקתם הקיימת ולעבור לאחזקה דרך ETF חדשה בארצות הברית, כדי לנטרל סיכונים טכנולוגיים או להגדיל נזילות על ידי המעבר לדולר האמריקאי.

הביטקוין מזנק – רק לכאורה

לכאורה, שער הביטקוין זינק מתחילת השנה ב-164% ומגיע קרוב ל-44,000 דולר כיום, אבל רק לכאורה. ביטקוין כמעט לא נסחר מול הדולר, אלא בעיקר מול הת'ת'ר (tether), שהוא טוקן קריפטו צמוד דולר, עם היסטוריה מפוקפקת מאוד.

מעבר לשימוש מתועד בידי ארגוני טרור ומלביני כספים ידועים ועד ארגוני סחר בבני אדם, חברת tether לא מפרסמת את נכסי הגיבוי הדולרי שאמור להיות מוחזקים בהתאם לכמות ה-tether המצויה בארנקי הקריפטו. היא לא מאפשרת לכלל מחזיקי ה-tether פדיון בדולרים, אלא רק למספר מצומצם של לקוחות גדולים, ולא מחזיקה בחשבון בנק אמריקאי, אלא נשענת על בנקים מחוץ למדינה.

אם כל tether אכן מגובה בדולר, הרי שעליית שווי הביטקוין ביחס אליו היא אמינה ולגיטימית. לעומת זאת, אם tether מונפקים בפועל ללא גיבוי דולרי, או כהלוואה כנגד עירבון בקריפטו, כפי שהחברה בעצמה הודתה לגבי מקרים ספציפיים, אפשר לנפח את שער הביטקוין, מבלי להזרים דולרים אמיתיים חדשים למערכת. בחודש האחרונות נוספו למחזור כ-5 מיליארדי טוקני tether, ללא סימנים ברורים שאכן הוזרם סכום דומה בדולרים.

לפי עיתונאי הקריפטו הבריטי דיוויד ג'רארד, שער הביטקוין עולה ויורד בגלל מניפולציות של שחקנים פנימיים בתעשייה – כך השנה וכך כמעט תמיד. אמנם אין עדויות חד משמעיות לכך, אך לדעתו העובדה שצבירת הביטקוין של חברות כרייה גדולה כיום מאשר לפני שנה, בעוד השער זינק מאז ביותר מ-100%, פירושה שאין באמת זרימה של כסף חדש. אם השווי הממשי היה עולה, לחברות הכרייה היה אינטרס למכור יותר ביטקוין ממה שמכרו בפועל ולהגדיל את רווחיהם בדולרים, שכן חברות אלו מחזירות הלוואות, רוכשות ציוד ומשלמות חשבון מים וחשמל בדולרים.

בסכומים קטנים, אפשר למכור ביטקוין תמורת דולרים גם כיום, אבל הנזילות בשוק נמוכה, וקל למוטט את השער עם הזרמת היצע גדול של ביטקוין למכירה.

מבחינה סביבתית, התרסקות הביטקוין רצויה

מועד האישור צפוי להיות בשבועיים הקרובים, אך קשה לנבא את השפעתו על מחזיקי ביטקוין קיימים. מחד, ייתכן שיגדל זרם חדש של ביקושים לרכישת ביטקוין. מנגד, הוא עלול להיתקל בזרם גדול לא פחות של היצעים, ממי שרוצה להיחלץ מהאחזקה ולקבל בתמורה כסף רגיל.

הזינוק בשער הביטקוין מוביל באופן ישיר לגידול בצריכת משאבי הטבע שלו. קצב הצריכה גדל מתחילת השנה בכ-100%, שהם קצב של כ-141 טרה-ואט/שעה לשנה – כמעט פי שתיים מכל מדינת ישראל. מבחינה סביבתית, דווקא התרסקות בשער הביטקוין תהווה שינוי רצוי לטובה.