החודשים האחרונים מלווים במאמצי שיווק אגרסיביים וחסרי תקדים כדי לשכנע יותר אנשים להשקיע בקריפטו בכלל ובביטקוין בפרט. זירות המסחר בקריפטו רוכשות את זמני הפרסום היקרים ביותר בארצות הברית, כמו במהלך שידור הסופרבול.
פרסומת לזירת FTX בהשתתפות הקומיקאי לארי דייוויד לא מזכירה ולו עובדה אחת על קריפטו, היא מיועדת ליצור תחושת FOMO (חרדת החמצה) עוצמתית למי שלא מהמר בקריפטו.
יותר ויותר סלבריטאים מהוליווד מגויסים כמפרסמים וכשותפים במיזמי קריפטו שונים. הרשימה (החלקית) כוללת את קים קרדשיאן, פריס הילטון, מאט דיימון, ג'ימי פאלון, גווינת' פלאטרו, ג'סטין ביבר, אמינם, ריס ווית'רספון ואשטון קוצ'ר.
מלאניה טראמפ נתפסה קונה בסתר אסימוני קריפטו מסוג NFT של עצמה, כדי לנפח את מחיריהם ולעורר כלפיהם ביקוש. טראמפ הכחישה את הטענות נגדה, בלי לספק ראיות שסותרות את התחקיר שזיהה זאת.
סוג נוסף של שיווק אגרסיבי הוא הצעה לקבל עד 100% מהשכר החודשי בקריפטו במקום בכסף. האפליקציה CASH APP, שבבעלות חברת הקריפטו BLOCK של ג'ק דורסי, החלה להציע זאת לאחרונה. לפי העיתונאית איימי קסטור, זהו מהלך טורפני לעידוד הימורים, שקדמו לו מהלכים דומים של האפליקציות פייפאל וחברת הבת שלה VENMO.
תקציבי השיווק הגדולים של שחקני המסחר בקריפטו והתרבות ערוצי השיווק מעלים את האפשרות שחברות קריפטו גדולות מבינות שישקעו בצרות צרורות, אם לא יגרמו לציבור הולך וגדל – "זרם של טיפשים חדשים" – לקנות ביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים, ובקצב הולך וגובר. המהלך הזה יכול להצליח למשך זמן מסוים, אבל לא לנצח. הדינמיקה הפנימית של שוק הקריפטו מאפשרת רק לדחות את הקריסה, לא למנוע אותה.
השקעה ספקולטיבית
יחידים יכולים להרוויח כסף רב מהשקעה בביטקוין, אך רוב המשקיעים צפויים דווקא להפסיד. ביטקוין גרוע יותר מ"משחק סכום אפס", משום שהשווי המצרפי של השוק כולו הוא למעשה שלילי. כמה שלילי? ב-2021 נוקז מהציבור סכום הקרוב ל-7.4 מיליארד דולר שהושקעו בביטקוין ולעולם לא יוחזרו. הסכום העצום הזה הוא העלות המשוערת של חשבונות החשמל ששילמו כורי ביטקוין ברחבי העולם.
בשונה ממניה הנסחרת בשוק ההון ויכולה להניב לבעליה ערך בזכות תשלומי דיבידנד, השקעה בביטקוין היא השקעה ספקולטיבית לחלוטין. הדרך היחידה שלה להפוך לרווחית היא בתנאי שמישהו יזרים כסף חדש לזירות המסחר במטבעות הקריפטו, ובקצב גבוה יותר מאשר קודם לכן. גם כסף זה יירד לטמיון באופן מוחלט. הרוכשים יוכלו להינצל מהפסד, אך ורק אם יגייסו משקיעים חדשים, שישקיעו סכומים גדולים יותר בעתיד, וכך הלאה.
חשבון החשמל צומח
ביטקוין אינו רק נכס שנסחר באופן ספקולטיבי, הוא גם נשען על רשת מחשבים עצומה, שזוללת אנרגיה רבה בקצב גובר לצורך ההליך שמכונה "כריית" מטבעות ביטקוין חדשים. תוכנת הביטקוין רוקמת את ה"כריה" של המטבעות החדשים עם סליקת התשלומים בביטקוין באופן שאינו ניתן להפרדה ביניהם.
מכיוון שכורי ביטקוין משלמים חשבונות חשמל בכסף מדינתי, הזירות למסחר בקריפטו צריכות "לזלול" מכספי ציבור המשקיעים סכומי עתק כדי לקיים את המערכת. זהו הפסד נטו מצרפי לכלל המשקיעים, רק כדי לשמור את ערך הביטקוין מהתרסקות.
מחזיקי הביטקוין נוטים לנבא שערכו תמיד צפוי לעלות בטווח הארוך. לניבוי הזה יש הסברים רבים, אך כולם נמנעים מניתוח המשמעות של עליית הערך כיום על הסיכוי לעלייה נוספת בעתיד. כשבוחנים זאת יותר לעומק, מתגלה שככל ששער הביטקוין גבוה יותר, כך קשה יותר לגרום לו להמשיך לעלות בטווח הבינוני והארוך.
לכאורה, מדובר בחישוב פשוט של היצע וביקוש. נטייה לביקושים מעלה את המחיר ונטייה להיצעים מקטינה אותו. בטווח הקצר, טרנדים של היצע וביקוש, לצד מניפולציות של זירות המסחר, הם הגורמים שקובעים את השער. בטווח ארוך יותר ובהסתכלות מצרפית גורם אחר הוא מהותי לקביעת השער – כלכלת ה"כרייה". ביטקוין מגלם אפס הכנסות, אבל מחייב הוצאות עתק.
"כורי" ביטקוין מחזיקים עשרות אלפי מכונות ייעודיות שמאפשרות לבעליהן לזכות בביטקוין ביחס ישר לכמות החישובים שהן מבצעות, כנתח מסך כל הביטקוין המונפק.
ב-2021 תגמולי הכרייה הסתכמו בכמעט 40 ביטקוין בכל שעה. התגמול הזה יציב כמעט לחלוטין ונקבע באורח שרירותי בתוכנת הביטקוין. לפי התוכנה, בערך כל 4 שנים התגמול נחתך ב-50%.
מי שמחזיק באופן קבוע ב-10% (למשל) מכל יכולת החישוב המצרפית של הרשת זכה בכ-4 ביטקוין בכל שעה.
אבל לכרייה יש גם הוצאות על רכש הציוד ואחזקתו, ובייחוד על צריכת חשמל של מכונות הכרייה. הכלכליות התיאורטית של הכרייה תלויה בשני גורמים – כמות כוח החישוב היחסית שברשות חברת הכרייה, ושער הביטקוין מול כסף מדינתי בזירות המסחר.
הכלכליות המעשית של הכרייה, תלויה בכך שיהיה מי שמוכן לשלם כסף חדש, תמורת הביטקויינים החדשים שנצברים בתהליך הכרייה.
הזינוק בערך הביטקוין בשנה וחצי האחרונות גורם לרווחיות ממוצעת פנומנאלית עבור חברות הכרייה. קשה להעריך זאת במדויק, מכיוון שיש כורים שמשתמשים בציוד ישן, שמאפשר רווחיות גבולית. מי ששם ידו על הציוד החדיש ביותר, יכול לכרות בעזרתו ברווחיות של כ-90%.
לפי אלכס דה וריס, כלכלן הולנדי העוקב אחר צריכת החשמל של מטבעות קריפטו, הוצאות חשמל בגובה ממוצע של 45% מהשווי הדולרי של ההכנסות מכרייה הן הערכה סבירה. עם זאת, יש חברות כרייה שיכולות לרכוש חשמל מזהם מאוד במחיר זול במיוחד ובכך לסחוט עוד רווח.
מחישוב עדכני עולה כי ב-2021, סך הכורים קיבלו ביטקוין בשווי דולרי תאורטי של 16.58 מיליארד דולר. דו"ח של חברת לוקסור העריך את הכנסותיהם בסכום של 16.7 מיליארד דולר. אם חשבון החשמל עומד על כ-45% מההכנסות בממוצע שנתי, הרי שאחזקת רשת הביטקוין לבדה "שרפה", כאמור, סכום שקרוב ל-7.4 מיליארד דולר מכספי המשקיעים.
לרוץ יותר מהר כדי להישאר באותו מקום
מחיר הביטקוין הממוצע ב-2021 היה כ-47,436 דולר. לפי לוקסור הוא שיקף שנת שיא לרווחיות הכרייה. שמירה על מחיר ממוצע יציב ב-2022 תאפשר להגדיל באופן דרמטי את בזבוז החשמל של רשת ביטקוין, ללא מעבר להפסד בפועל לכורים. תופעה זו נקראת – בהשראת כתבי לואיס קרול (אליס בארץ הפלאות) – "מרוץ מלכות אדומות", שבו יש לרוץ מהר יותר ויותר רק כדי להישאר באותו מקום.
ואכן, חברות הכרייה הגדולות בארצות הברית מתכוונות להעצים מאוד את פעילותן בתחום, תוך מודעות לכך שמדובר בתחרות יחסית. הן יודעות שכל התעצמות כוח החישוב הפרטי של חברה אחת מנטרלת את ההתעצמות של מתחרותיה באופן הדדי.
כך למשל, חברת הכרייה הציבורית מרת'ון, הודיעה כי רק בחודש מרץ התקינה 5,600 מכונות כרייה מדגם מתקדם (S19), מתוך סך מצטבר של 36,830 מכונות. עד סוף השנה בכוונתה להגדיל את כוח החישוב שלה כמעט פי 6 בעזרת התקנת מכונות חדשות.
החברה לא מכרה את הביטקוין שברשותה מאז ה-21 באוקטובר 2020, אז עמד השער על כמעט 12,000 דולר. מאז, החברה רק צוברת עוד ועוד מטבעות ביטקוין – התנהגות שיכולה להיות מוסברת על ידי אופטימיות עמוקה או בו בזמן פסימיות עמוקה לגבי שער הביטקוין.
אבל לא רק מרת'ון. מרבית חברות הכרייה הנסחרות בארצות הברית, שלהן נתח שוק מצרפי של כ-45% מהכרייה כולה, נוקטות – לפחות מאז ינואר 2021 – מדיניות דומה: צבירת ביטקוין ללא מימוש בדולרים, וגיוסי הון בשוק כדי לממן את חשבונות החשמל השוטפים ורכש מכונות נוספות.
לעומת זאת, כאשר בוחנים את השוק לא על בסיס הדיווחים של חברות כרייה אמריקאיות, אלא מנתוני יומן התשלומים של כלל רשת הביטקוין (הבלוקצ'יין), עולה תמונה שונה. זאק ווהל, פרסם ניתוח עבור האתר "ביטקויין מגזין" ולפיו בין סוף מרץ 2021 לסוף מרץ 2022, כמות הביטקוין הצבורה המיוחסת לכורים ירדה בכ-7.4%.
צבירת ביטקוין: בור ללא תחתית
הפעלת חברת כרייה באמצעות גיוס הון היא הימור כבד. היא מבוססת על שתי הנחות: אחת – שמחיר הביטקוין יוסיף לעלות, או לפחות לא יתרסק. והשנייה – שבשלב מסוים ניתן יהיה לממש את הצבירה, כדי להשיא רווחים בכסף מקובל. שתי ההנחות אלו עלולות להתברר כמוטעות, ולגרום להפסד צורב לחברות הכרייה.
מבחינה רישומית, מרת'ון מפרסמת את השווי המצרפי של המזומנים שברשותה יחד עם שווי הביטקוין שברשותה, אך מבחינה מעשית יש הבדל גדול ביניהם.
למרת'ון אין שום קושי לעשות שימוש בכסף מזומן, אך אם תנסה למכור בבת-אחת את 9,373 מטבעות הביטקוין שברשותה, ששוויים 444 מיליון דולר, היא תיכשל כישלון מר. שווקי הקריפטו אינם "עמוקים". כלומר, הם דלים בכסף מדינתי, כך שניסיון למכור כמויות גדולות של ביטקוין תמורת דולרים יגרום בקלות להתמוטטות השער, ואיתו גם לירידה גדולה בשווי הבורסאי של החברה.
לכן, בעבור "לוויתני הביטקוין" (כינוי למחזיקים מספר גבוה של מטבעות ביטקוין), שער המטבע הוא רק שווי תיאורטי, שנראה טוב במאזן, אבל לא ניתן למימוש במציאות.
בזמן שחברות כרייה רוכשות עוד ועוד מכונות, במרוץ מטורף לבזבוז חשמל גובר, נוצרים בהכרח לחצי מכירה על זירות המסחר בקריפטו.
ביום מן הימים בעתיד, גם החברות שצוברות כיום עוד ועוד ביטקוין יזדקקו להמרה לכסף מדינתי, כשלא יוכלו להמשיך לגייס כסף כזה בשוק ההון. ביום שזה יקרה, יש סיכוי גבוה לכך שרווחים פנומנאליים על הנייר יהפכו כהרף עין להפסדים כבדים.
ככל שהכורים יצברו יותר ביטקוין, כך ה"משקל" של מכירה אפשרית שלהם בעתיד הופך לגדול יותר. הדרך היחידה של החברות הללו להימנע מהפסדים היא לגרום לזרם הולך וגדל באופן קבוע של כסף לתוך שוק הביטקוין.
הבעיה היא שהמודל הכלכלי הזה הוא מרוץ שמביס את עצמו. כל התקנה נוספת של מכונות כריה מחייבת "ניקוז" מוגבר של כסף שמתבזבז על תשלומי חשמל ורכש ציוד. כלומר, דרושה כמות הולכת וגדלה של כסף חדש בכל שנה רק כדי לשמור על השער הנוכחי של הביטקוין. גם אם משקיעים אחרים יפסיקו לרכוש או למכור ביטקוין, עדיין שערו צפוי להתמוטט בשל צרכי הכרייה.
כלכלת הכרייה פועלת כך שעליית שער היום מבשרת על קושי מוגבר לשמירה על אותו השער בטווח הבינוני. לדוגמה, אם השקעות של מיליארד דולר גרמו לעליית שער של 5% היום, בעוד שנה יהיה צורך בהרבה יותר ממיליארד דולר כדי לגרום לעלייה דומה, מפני שצריכת החשמל בעוד שנה "תשרוף" יותר כסף מאשר כיום.
יום הדין: תרחישים
גם אם קריסה חייבת להתרחש, לא ניתן לנבא מתי בדיוק היא תקרה ובאיזו מהירות. עד היום ביטקוין התרסק כמה פעמים בעשרות אחוזים, אך גם הצליח להתאושש ולטפס בחזרה.
התשלום של חברות הכרייה על חשמל בכסף מדינתי, הופכת את הכלכלה של עסקי הכרייה למעין גבול, שמחייב קריסת ערך בעתיד. בתעשיית הקריפטו עושים כעת הכל לא רק כדי לשכנע יחידים, אלא גם כדי לשכנע רגולטורים לאפשר לגופים מוסדיים שמנהלים סכומי עתק להשקיע בקריפטו. הצלחתם או כשלון המאמצים האלה הם אלו שיכולים לקרב או להרחיק את היום הזה באופן קשה לניבוי.
יש כמה סימנים לכך שהלחץ לכיוון התמוטטות כזו בכל זאת הולך וגדל:
- השוק מתמלא בהיצע של ביטקוין ומתרוקן מדולרים
את הנטייה של חברות כרייה אמריקאיות לצבור ביטקוין בלי למכור אותו ניתן לפרש לא רק כ"הבעת אמון" בביטקוין ובעליית שער עתידית, אלא גם כצעד של ייאוש, מתוך הבנה שקצב הצבירה שלהן גבוה מקצב כניסת הדולרים לשוק.
במקביל, כורים אחרים בכל זאת מוכרים את הביטקוין שברשותם, ודוחקים לאחור את החברות האמריקאיות הציבוריות, שזקוקות לשווי תיאורטי גבוה של נכסי הביטקוין שלהן יותר מאשר למזומן באופן מיידי. החברות הללו לא יכולות להמשיך בכך לנצח, ומתישהו התהליך יתהפך במכירה מואצת של מטבעות ביטקוין. עבורן אגירת הביטקוין היא סיכון מאוד גדול.
- הלוואות בגיבוי ביטקוין צוברות תאוצה
יותר ויותר חברות כרייה לוות דולרים תמורת עירבון נקוב בביטקוין, או מגייסות הון באגרות חוב. מגמה שהחלה בסין ב-2019 תפסה תאוצה ב-2021 בארצות הברית.
בנק סילברגייט מקלפורניה הוא ספק משמעותי להלוואות מגובות ביטקוין. לאחרונה העניק לחברת מיקרו-סטרטג'י הלוואה של 205 מיליון דולר, שרובם שימשו לרכישת 4,167 מטבעות ביטקוין.
רכישת ביטקוין באמצעות הלוואות מגבירה את הסיכון לכל השוק. ירידת שערים עשויה לגרום לחילוט העירבון ולהגברת לחצי המכירה. אמנם המלווים יודעים שמכירה בלחץ פועלת נגד האינטרס העצמי שלהם בטווח הארוך, אך לא כולם יוכלו להרשות לעצמם לשאת בהפסד ההחזר של ההלוואה, תוך היצמדות לביטקוין בלי ניסיון לממש את הנכס.
- מייקל סיילור לא יהיה שם לנצח
מייקל סיילור הוא המנכ"ל של חברת מיקרו-סטרטג'י, ככל הידוע מחזיקת הביטקוין הפעילה הגדולה ביותר כיום, עם כ-130,000 מטבעות, שנרכשו בשער ממוצע של 30,700 דולר. כלומר, החברה רכשה, בסך הכל, מטבעות ביטקוין בכמעט 4 מיליארד דולר. תיאורטית הם שווים כיום סביב 6 מיליארד דולר, אך אין לחברה שום יכולת לממש אותם, בשל היעדר נזילות מספקת בשוק.
סיילור מודיע השכם והערב על כוונתו לא לממש את הצבירה, אלא להוסיף עליה.
#Money is something to live with. #Bitcoin is something to live for.
— Michael Saylor⚡️ (@saylor) March 30, 2022
סיילור מהווה סמן ימני נערץ על משקיעי הביטקוין, אך הוא לא יהיה שם לנצח. יש נסיבות שונות שבהן סיילור יכול להיות מודח מתפקידו, ומי שיחליף אותו לא חייב להיות נאמן כמוהו לגישת הצבירה המתמדת, ועשוי לרצות דווקא למכור את היתרות או את חלקן.
- רמאות מהעבר עלולה לרדוף את משקיעי ההווה
מעל 140,000 מטבעות ביטקוין מוקפאים צפויים להשתחרר בקרוב, במסגרת הסדר פיצויים לנפגעי קריסת זירת המסחר MT. GOX. משקיעים אלה איבדו את מטבעות הביטקוין שלהם ב-2014, וכעת יזכו במטבעות בשווי תיאורטי של יותר מ-6.7 מיליארד דולר.
אמנם מספר המטבעות שיקבלו נמוך מאוד, לעומת המטבעות שנשדדו מהם בין 2011 ל-2014, אך שווי הפיצוי התיאורטי בדולרים גבוה כיום בהרבה משווי המטבעות שאבדו בקריסה. אך מכיוון שמדובר ב-24,000 מחזיקים שונים, יהיה קשה לתאם ביניהם הסכם לאי-מכירה של הפיצוי, והם יוכלו להציף את זירות המסחר במטבעות ביטקוין ולמוטט את ערכו בקלות.
✅ COMPARISON: The defunct #Bitcoin exchange Mt. Gox is nearing the end of a rehabilitation plan to return 141,686 Bitcoins. These coins are gonna hit the market soon. For comparison, #MicroStrategy holds 121,044 Bitcoins. #ElSalvador holds 1,220. #Tesla holds 43,200. #Retweet pic.twitter.com/gEZqrmZiCH
— WallStreetPro (@wallstreetpro) November 29, 2021
בפברואר 2022 הוגש בארצות הברית כתב אישום נגד איליה ליכטנשטיין והת'ר מורגן, שבאחזקתם נתפסו 94,000 מטבעות ביטקוין גנובים, בעלי ערך תיאורטי של מעל 4.4 מיליארד דולר כיום. גם אם רשויות החוק לא ימכרו את הכמות הזו בבת אחת, אלא במנות קטנות, עדיין מדובר בעלייה משמעותית של לחצי מכירה.
- מוקשים רגולטוריים באופק
השחקנים בתעשיית הקריפטו – סוחרים, זירות המסחר וחברות הכרייה – מחזיקים במנטרה ידועה, לפיה הם מברכים על "כל רגולציה שתעניק ודאות לשוק", אבל בפועל, הם מפעילים לוביסטים כדי לקצץ, לצמצם ולדחות תחולה של כמעט כל רגולציה בתחום.
בשלב זה, הדבר מצליח, אבל לא לעולם חוסן. באירופה נעשים מאמצים מוגברים להגביל סחר וכרייה של מטבעות קריפטו אנטי סביבתיים כמו ביטקוין ואת'ר. צו נשיאותי של הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן מקרב את היום של קביעת רגולציה משמעותית על קריפטו בארצות הברית, ומסכן את הרווחיות הגבוהה של התעשייה כיום.
הקריסה תהיה מכוערת
כשתתחיל קריסה כזו, היא לא רק תגרום למחזיקים להפסדים ממכירת ביטקוין בשער נמוך, אלא גם צפויה לגרום לקריסת חלק מזירות המסחר, שיסבלו מסיטואציה של "ריצה אל הבנק", כשאין ביכולתן לספק את הביקושים למשיכת קריפטו או למימוש נכסי קריפטו בכסף אמיתי.
זה לא סוד שהמסחר בקריפטו רווי בתרמיות מצד יזמים וזירות מסחר, וגם בפריצות אליהן, שלא בהכרח מתגלות בזמן אמת, אלא במיוחד בזמן משבר בשוק.
סרט חדש בנטפליקס, Trust No One, מציג בפרטי פרטים כיצד ירידה דרסטית בערך הביטקוין הציתה את שרשרת האירועים שחשפה את התרמית שמאחורי זירת קוודריגה הקנדית, שקרסה תוך שאיבדה קרוב ל-250 מיליון דולר מכספי המשקיעים.
ההתרסקות: הקלה עצומה על הסביבה
שוק הקריפטו עדיין לא גדול מספיק כדי לגרום לבעיה פיננסית עולמית, דוגמת הונאות משכנתאות הסאב-פריים, שחוללו את המשבר העולמי של 2008.
עם זאת, הדינמיקה הפנימית של השוק ומשאבי השיווק העוצמתיים גרמו למבקרים שונים לראות בקריפטו "סאב-פריים" קטן. כלומר, ניסיון לחולל משבר פיננסי, בלי העומק הנכסי של שוק הדיור האמריקאי, ולכן גם עם נזק מוגבל.
אבל מבחינה סביבתית, הנזק של הקריפטו חסר תקדים. התרסקות עמוקה של שערי מטבעות הקריפטו תגרום להפסדים גדולים למשקיעים, גדולים וקטנים, אך תגרום לרווח עצום וחיובי ביותר לכדור הארץ.
ברוב המוצרים והשירותים הקיימים בעולם, צריכת החשמל היא נגזרת של השימוש בהם. יותר מוצרים ושירותים גוזרים צריכה של יותר חשמל כדי לספק אותם. מטבעות קריפטו פועלים לפי חוקיות שונה. צריכת החשמל של רשת ביטקוין לא נקבעת, בטווח הארוך, לפי כמות התשלומים ברשת, אלא לפי שווי הביטקוין בזירות המסחר.
צריכת החשמל הגוברת של ביטקוין מוערכת בכ-120 טרהואט/שעה ב-2021, זינוק לעומת שנים קודמות, והיא ממשיכה לעלות בכל יום. (הצריכה השנתית של כלל מדינת ישראל היא כ-75 טרהואט/שעה בלבד). מדובר על כ-0.5% מכלל יצור החשמל בעולם רק לביטקוין. כלל מטבעות הקריפטו צורכים במשותף בערך 1% מהצריכה העולמית.
לפי הנתונים עדכניים שאוסף דה-וריס, סליקת תשלום אחד ברשת ביטקוין גורמת בממוצע לכמעט 1,200 ק"ג של פליטת פחמן דו חמצני לאוויר, כמות מקבילה לסליקת 2.6 מיליון תשלומים ברשת ויזה.
קריסה עמוקה של שער הביטקוין תגרום, בסבירות גבוהה מאוד, לניתוק רוב מכונות הכרייה מרשת החשמל, משום שהפעלתן תהפוך להפסדית. עם הניתוק, יפחתו באופן דרמטי שאר ההשפעות השליליות שיש לביטקוין על חיי בני האדם – זיהום האוויר, פליטת גזי החממה, פסולת אלקטרונית וערעור היציבות של רשתות חשמל ברחבי העולם.
מבחינה סביבתית יש אינטרס ציבורי מובהק בריסוק שער הביטקוין, ומבחינת היציבות הכלכלית העולמית, כל יום שבו הקריפטו צובר עוד ערך תיאורטי רק מגדיל את הסיכון המערכתי שטמון בו לכלל המערכת הפיננסית. לכן, מוטב שיתרסק מוקדם מאשר מאוחר.
