חוק משק המדינה מחייב את הממשלה להניח את תקציב המדינה המתוקן ל-2024 עד מחר (ראשון) על שולחן הכנסת, אך במשרד האוצר לא מתכוונים לעשות זאת. זו הפרה שנייה של התיקון לחוק משק המדינה מפברואר 2023, שקבע כללים מיוחדים להתנהלות תקציבית במתכונת של תקציב דו-שנתי.
הממשלה ביצעה את ההפרה הראשונה ב-1 בנובמבר 2023, אז לא הגישה לכנסת דו"ח הפרשים, שמציג את הסטיות הצפויות בין תקציב 2024 המתוכנן לבין הצפי העדכני שלו.
לאחר מכן, בדצמבר אושר תיקון נוסף לחוק, שמתיר לדחות את הגשת המסמכים לגבי התקציב לכנסת, אך קובע כי לכנסת יהיה חודש לדון בתקציב. לפי התיקון, יש להגישו עד 20 בינואר, ולאשרו עד 19 בפברואר. אם לא יאושר תקציב עד אז, סעיף אחר בחוק מחיל קיצוץ רוחבי אוטומטי של עשרות מיליארדי שקלים, מה שיביא לשיתוק הממשלה ויפגע קשות גם בפעילות המלחמתית.
היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, שלחה ביום חמישי מכתב לח"כים נעמה לזימי וגלעד קריב ממפלגת העבודה, שפנו אליה בעניין: "ככל שתהיה הפרה של החוק, אין מקום שתיפגע עבודת הכנסת. איני רואה מקום שבשל הפרת החוק מצד הממשלה, יתקצר הזמן העומד לרשות הכנסת לדון בתקציב".
אפיק ביקרה את משרד האוצר שלא רק נמנע מהגשת התקציב בזמן, אלא גם לא קידם תיקון נוסף לחוק, שיאפשר דחייה נוספת. כבר בדצמבר נודע לוועדת הכספים שהממשלה מעוניינת לאשר את התקציב עד 1 במרץ.
הטיוטה של החלטת הממשלה לגבי התקציב מיום שני קבעה שהמועד האחרון להגשה לכנסת הוא 28 בינואר, איחור של שמונה ימים לפי החוק הקיים.
הכנסת לא תדון לעומק בתיקונים
ישראל, כמקובל בעולם, התנהלה שנים רבות בתקציב חד-שנתי. אולם ב-15 השנים האחרונות העדיפה הממשלה מסיבות פוליטיות להעביר תקציב דו-שנתי. לא מדובר באמת בתקציב לשנתיים, אלא בהעברה של שני תקציבים שנתיים עוקבים.
נוהג זה, שהופעל בהוראת שעה, נתקל בביקורת חריפה של בג"ץ, בעיקר על רמיסת כוחה של הכנסת, שיכולה באופן עקרוני להפיל את הממשלה אם לא מאושר תקציב.
הפעם, התקציב ל-2023 עבר רק במאי 2023, חמישה חודשים מתחילת השנה ושבעה חודשים לפני כניסת תקציב 2024 לתוקף. חוק משק המדינה המתוקן קובע שאם עובר תקציב יותר משישה חודשים לפני כניסתו לתוקף, חלים באופן אוטומטי מנגנוני עדכון, למקרים של סטיות קלות – רזרבה בתקציב עצמו, הגשת דו"ח הפרשים לוועדת הכספים ומועדים קבועים בחוק לביצוע תיקונים בתקציב, או קיצוץ תקציבי אוטומטי.
כל הכללים חד-כיווניים, כלומר נועדו לאפשר רק קיצוצים בתקציב, ולא הגדלה שלו. אולם במצב הנוכחי, שבו הממשלה רוצה להגדיל את התקציב בעשרות מיליארדי שקלים בשל המלחמה, קיימת האפשרות להגיש תקציב נוסף לאותה השנה, ולאשר אותו בשלוש קריאות בכנסת. אי-ההגשה מחר פוגעת בזמן שיש לכנסת לדון בתקציב.
אישור התקציב נתקל במשוכות נוספות
מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, ח"כ אליהו רביבו (הליכוד), תומך בקיצוצים תקציביים, ותובע לבטל את כלל הכספים הקואליציוניים באמצעות הכנסה של חלקם לבסיס התקציב וביטול מוחלט של היתר. עמדתו קרובה לזו של יו"ר הועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), שמבקש גם הוא להכניס כספים מגזריים לבסיס התקציב, כדי להימנע מעימותים חוזרים לגביהם בכל שנת תקציב, בשל נהלים משפטיים מגבילים יותר שחלים על שימוש בכספים קואליציוניים.
שישה חברי כנסת עתרו נגד הממשלה ושר האוצר בטענה שתקציב 2023, שתוקן בדצמבר, אושר לכאורה בניגוד לחוק. לטענת חברי הכנסת העותרים, ולדימיר בליאק, מירב כהן, מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד), נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן (העבודה) וקרן ברל כצנלסון, הממשלה לא הציגה לכנסת מידע חיוני המחויב לפי חוק.
לדבריהם, הצעת התקציב הוגשה ברמת פירוט נמוכה מדי, של שש ספרות וללא פירוט מילולי, במקום החובה להגיש הצעה בת שמונה ספרות, שמפרטת את הקצאת הכספים ברמת התקנה התקציבית הספציפית. נוסף על כך, לא הוגש מסמך של תוכנית תקציבית רב-שנתית. חברי הכנסת מתריעים כי גם בתקציב 2024 עלולה הממשלה לא לעמוד בדרישות החוק, ולא להגיש לכנסת את כל המידע הנדרש לפי החוק לגבי התקציב הנוסף שמגובש כעת.
