"כשיש שגשוג בהייטק, מדברים על המדינה כגורם שרק יכול להפריע ולא צריך להתערב, אבל כשיש משבר, חוזרים למדינה בתחנונים שתציל את הענף והשיח מתחיל להשתנות", ד"ר ארז מגור, מרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון וחוקר של ההיסטוריה והפוליטיקה של תעשיית היי-טק בישראל, "זה קרה במשבר הכלכלי של 2008, וגם במשבר הדוט.קום ב-2001. וזה קורה גם עכשיו".

תוכניות רשות החדשנות כוללות הגדלה של התקציב במיליארד שקלים בשנת 2024, שנה בה כמעט בכל המשרדים יחולו דווקא קיצוצים כואבים. התוספת מגיעה על רקע משבר עמוק בתעשיית ההיי-טק, שהתרגלה להישען על משקיעים זרים.

ד"ר ארז מגור (צילום: דני מכליס)

לפי ד"ר מגור, רצוי להגדיל באופן קבוע את המימון הציבורי למחקר ופיתוח, שנמצא בשפל כבר שנים רבות, ובעיקר לקבוע תנאים ברורים יותר לשימוש בכסף ציבורי, כך שהרווחים העתידיים יגיעו לכלל החברה הישראלית, ולא רק לאקזיטים ולהנפקות של מיעוט קטן של ישראלים מצליחים.

דו"ח של מכון SPNI שפורסם לאחרונה, חושף את עומק המשבר בהיי-טק הישראלי. ברבעון האחרון של שנת 2023 גייסו סטארט-אפים ישראלים רק 1.3 מיליארד דולר – הנתון הרבעוני הנמוך מאז 2017. בין 2022 ל-2023, הירידה בהשקעות בישראל (בשיעור של 58%) הייתה כמעט כפולה מזו שנרשמה בארה"ב (30%) וגבוהה משמעותית גם מאירופה (44%). בשנת 2023 ירדו מספר סבבי ההשקעה המוקדמים (Pre-Seed ו-(Seed)  ב-45% בהשוואה ל-2022.

נתוני מכון SPNI על הירידה בהשקעות

חלק מהחברות מחזיקות בהון שגייסו בשנים הקודמות, והן יכולות להמשיך להתפתח בעזרתו, אך קיים מחסור בחברות חדשות, כך שבשנים הקרובות הבעיה בענף צפויה להחריף. כיום, המשקיעים הזרים נטשו את ישראל כמעט לגמרי, וגם קרנות ההון סיכון הישראליות לא ממהרות להשקיע בישראל. הסיבות הן גם עולמיות – כמו סביבת הריבית הגבוהה, וגם מקומיות – החששות מהרפורמה המשפטית בישראל, וכעת גם המלחמה בעזה. אך לפי ד"ר מגור, בכל משבר חל היפוך תודעתי ביחס של תעשיית ההיי-טק אל המדינה.

הענף נשען על תשתית מחקר במימון המדינה

מה המצב הנוכחי בתעשיית ההיי-טק?
"יש משבר בערך בשנתיים-שלוש האחרונות. זה התחיל בהיי-טק הבינלאומי, בעיקר סביב עליית הריבית בארצות הברית, שהשפיעה גם פה וגם שם. אבל בשנה שעברה ראינו פיצול: התאוששות בתעשייה בארצות הברית וההיפך מכך בישראל – פחות הקמת חברות, פחות גיוסים של קרנות הון סיכון, פחות צמיחה של חברות חדשות ופחות מקומות עבודה חדשים. כל זה קרה אחרי שגשוג של עשור, אחרי ההתאוששות מהמשבר הפיננסי של 2008. זו הפעם הראשונה שרואים בישראל עמידה במקום ואפילו נסיגה".

מה היחס של המדינה למשבר הזה?
"כשיש שגשוג בהייטק, מדברים על המדינה כגורם שלא צריך להתערב, אבל במשברים דורשים מהמדינה להציל את הענף. גם מבחינת המדינה, הפוליטיקאים ופקידים ממשלתיים, שתמיד מדברים על זה שהם צריכים לא להפריע, פתאום אומרים שצריך לבוא ולעשות משהו".

מאיפה זה נובע?
"ההיי-טק בישראל התחיל כהיי טק יצרני, של מוצרים, שם המדינה הייתה מאוד נוכחת, אבל גם במעבר של היי-טק לתעשיית שירותים, בעיקר של תוכנה, המדינה לא הפסיקה לתמוך בענף הזה".

איך זה נראה?
"הכשרת כוח אדם במימון המדינה, תפקידים במשרד הביטחון וגם באוניברסיטאות, מענקים מרשות החדשנות, הטבות מס לחברות רב לאומיות שקנו חברות הזנק והקימו כאן מרכזי חדשנות. התמיכה קיימת לאורך כל הדרך בניואנסים שונים".

נתניהו טען שמובילאיי קמה למרות המדינה
"חד משמעית לא נכון. מובילאיי קמה עם תשתית טכנולוגית שפותחה באוניברסיטה העברית, טבע שיגשגה על בסיס מחקר במכון וייצמן, שהביא לפיתוח התרופה קופקסון. היא מיסחרה ידע של המכון. גם הקשר בין האקדמיה והצבא זה דפוס שחוזר כל הזמן, זה יוצר תשתית לפיתוח ידע ארוך שנים, בצד של הישגי מחקר וכמובן בצד של ההון האנושי שזורם לתעשייה. החברות הזרות שבאות לישראל זה בראש ובראשונה בזכות ההון האנושי. לא נולדנו כאלו, זו תולדה של מסגרות ציבוריות, בעיקר הצבא והאקדמיה. זו השקעה שנחסכת מהחברות".

בניין משרדי מובילאיי. "גם מובילאיי קמה עם תשתית טכנולוגית שפותחה באוניברסיטה העברית" (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

מה המדינה מקבלת בתמורה?
"רק את המסים שמשלמים האנשים הללו והחברות – חלקן משלמות יותר מס וחלקן פחות".

עכשיו המדינה מוסיפה מיליארד שקל לרשות החדשנות
"ההגדלה של התקציב של רשות החדשנות הוא בעצמו מהלך מבורך. מדובר על תקציב שכמעט ריאלית לא עלה בעשור האחרון, פרט לעלייה חד פעמית בקורונה וגם נשחק ברמה היחסית מול תקציב המדינה. הוא פעם היה אחוז מהתקציב, והיום מדובר על חצי אחוז לפני התוספת החדשה. יחסית לתקציב המדינה תקציב רשות החדשנות רק נשחק עם השנים".

להמשיך להחזיק בבעלות ציבורית

ישראל היא לא מעצמה של מחקר ופיתוח?
"שים לב מה הנתח מזה שהוא המימון הציבורי – זה שם ישראל בפיגור אדיר מול שאר המדינות: בארצות הברית , אירופה ודרום קוריאה – זה נע בין 0.6% ל1% מהתוצר, בישראל אנחנו מדברים על פחות מ-0.5% תוצר מימון ציבורי למו"פ (פחות מ-9 מיליארד שקל. א.ר.) ארצות הברית מעלה מאוד את ההוצאה הציבורית על מחקר ופיתוח – דרך תכנית CHIPS של ביידן – זה הולך למגזר הפרטי, לחברות ולמרכזי חדשנות לכל מיני מקומות של מו"פ, אבל זה כסף ציבורי. חלק מגיע כמענקים, חלק כהטבות מס, חלק כהקמת תשתיות לאומיות של מעבדות חדשנות. אצלנו יש הצעה לתוספת, שהיא מבורכת, אבל היא רק מצמצמת את הפער שהיינו בו בתקופה מאוד ארוכה.

אולי בישראל אנחנו מצליחים לפתח יותר בפחות השקעה?
"עד השנתיים האחרונות באמת אמרו שיש מספיק הון פרטי שזורם לפה ולא צריך הון ציבורי. את ההשלכות השליליות של החשיבה הזו רואים עכשיו, כשהענף נכנס למשבר והתלות של ישראל בהשקעות פרטיות זרות מאיים על עתיד הסקטור. מעל 90% מההשקעות במו"פ בישראל מגיעות ממשקיעים זרים, זה אומר שעכשיו אנחנו חווים ירידה בהשקעות ואין מי שיכסה על הפער הזה. ולכן אנחנו גם רואים את הלחץ של הפקידות וגם של הפוליטיקאים לתת מענה".

במשרד האוצר מקצצים בחינוך, אבל מגדילים תקציב להיי-טק. מה עומד מאחורי זה?
"במשרד האוצר רואים את ההיי-טק כמנוע צמיחה. מה שחסר זו ראייה דומה לגבי תחומים אחרים: חינוך, בריאות, תשתיות. הם לא פחות מנועי צמיחה למשק מאשר תעשיית ההיי-טק, ושם רואים קיצוצים רחבים. ההיי-טק מצליח לזכות בלגיטימציה פוליטית שאי אפשר לקצץ בו – זו ראייה נכונה, אבל היא נכונה גם לעוד תחומים".

לגבי התוכניות היותר ספציפיות של רשות החדשנות, יש תוכנית שמנסה לעודד את הגופים המוסדיים להיכנס להשקעה בקרנות הון/סיכון, כדי להחליף משקיעים זרים".

משרדי חברת הייטק. "אנחנו חווים ירידה בהשקעות ואין מי שיכסה על הפער הזה" (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

למה עד היום זה לא קרה?
"הייתה התנגדות אידיאולוגית של המדינה – לא לקחת תפקיד כזה בכספי חוסכים, והיו המון השקעות זרות, אז כביכול לא היה צורך.

זו תוכנית טובה?
"זו תוכנית בשם 'קרן יוזמה 2', על שם 'תוכנית יוזמה' משנות ה-90, שהקימה את תעשיית ההון-סיכון בישראל. מצד אחד, זה מהלך מבורך לנסות להכניס כסף ציבורי להיי-טק. יש פה מאצ'ינג בהשקעות, כדי לעודד השקעה פרטית מהסוג הזה.

"אבל יש גם בעיה, חוזרים פה על טעות שעשו גם עם קרן יוזמה המקורית: מצד אחד מסבסדים את הסיכון, בכך שאומרים למשקיעים המוסדיים 'נשקיע ביחד אתכם, כדי לצמצם את הסיכון שלכם', מצד שני, יש מנגנון שהיה קיים בקרן יוזמה המקורית וגם בנוכחית, שמאפשר להפריט את הרווחים – הקרנות יוכלו לקנות מהמדינה את החלק שלה במחיר המקורי. אם הקרנות, בסיוע הממשלה ישקיעו בחברות, והן בעתיד יהיו שוות הרבה כסף, סביר להניח שהקרנות הפרטיות יוכלו לקנות את הבעלות הממשלתית במחיר הכניסה שלהם – כלומר בזול, בלי רווח למדינה. זה מהלך שעשו ביוזמה, וחוזרים עליו עכשיו".

איפה הבעיה בזה שחוסכים בישראל ירוויחו יותר ומה החלופה?
"נכון שיש פה יתרון לחוסכים לפנסיה, אבל אנחנו יודעים שרק חלק מהציבור נמצא שם, ויש שם הטיה לחזקים כלכלית, שחוסכים הרבה יותר מהחלשים. החלופה היא שהמדינה הייתה יכולה, כמי שנכנס ברגעים הקשים, להמשיך להחזיק בבעלות הציבורית דרך הקרנות באותן חברות הזנק. ואז, כשתצמח המובילאיי הבאה או הטבע הבאה, למדינה יהיו מניות ובעלות בתאגיד הזה – גם בשביל רווחים עתידיים וגם בשביל לדאוג שהחברות הללו ישארו ישראליות, יעסיקו עובדים בישראל, ימשיכו לצמוח פה. זה משפיע על הצמיחה שלהן בעתיד. זה עדיין נותן לך יכולת שליטה והתוויה מאשר אם אתה לא נמצא שם".