שער הדולר הוסיף לעלות בימי המסחר האחרונים והגיע כמעט ל-3.82 שקלים, שיא של חמישה חודשים, דווקא על רקע היחלשות של הדולר בשווקי ההון בעולם. שער היורו הגיע ל-4.08 שקלים ליורו. המסחר הרציף במט"ח יתחדש רק בשלישי אחרי החג.

השפעת דירוג האשראי על עליית שיעור הדולר שנויה במחלוקת. לדעת מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק הפועלים, הורדות הדירוג של ישראל תמכו בהיחלשות השקל, ואילו מוטי אזולאי, מחברת הביטוח מגדל סבור שלא. שניהם מסכימים שלחשש מפני הידרדרות ביטחונית יש השפעה על השער, בעיקר ביחס לגורמים זרים שמוכרים שקלים וקונים דולרים.

בהתאם לכך, מה שעשוי להוריד את שער הדולר הוא בשורות לגבי עסקת חטופים, הכרוכה גם בהפסקת אש וירידה בסבירות להסלמה ביטחונית. כלומר קיימת גם השפעה חוזרת למצב הבטחוני.

מחזורי מסחר קטנים בחג

גורם נוסף לעלייה בשער הדולר היא עלייה בחשיפה של הגופים המוסדיים, שמנהלים את חסכונות הציבור, לנכסים בחו"ל. המסחר במהלך החג התאפיין במחזורי מסחר קטנים, שתרמו לתנודתיות והקלו על הזזת השער. בפברואר, היה נראה שמאמצי בנק ישראל לייצב את השקל בראשית המלחמה ופעולות גידור של המוסדיים הפכו את המגמה והדולר ירד עד 3.57 שקלים.

כעת, נראה שהבנק נטש את הפעילות בשוק, למרות החלטתו להקצות סכומים גבוהים מאוד של עד 30 מיליארד דולרים למכירה ועוד 15 מיליארד דולרים לעסקאות החלף, במטרה מוצהרת להקטין תנודתיות בשוק. לו בנק ישראל היה מעוניין, היה יכול בקלות ובזול להתגבר על המגמה, שמועצמת בשל המחזורים הקטנים בחג.

לעליית שער הדולר יש השפעה על מחירי מוצרי היבוא, שבנק ישראל אומד בכ-20%. כלומר, על כל עלייה של 1% בשער הדולר, צפויה עלייה של 0.2 באינפלציה כעבור כמה חודשים. העלייה בשער הדולר החודש צפויה לגרום גם לעלייה במחיר הדלק, שעלול לחצות את ה-8 שקלים לליטר בנזין.