חברת הדירוג S&P הודיעה הלילה (בין חמישי לשישי) על הורדת דירוג האשראי של ישראל, בעיקר בשל ההרעה במצב הביטחוני. למרות שהורדות דירוג הקודמות לא שינו בכוח עצמן את גובה הריבית על החוב הישראלי, מתחילת כהונת הממשלה הנוכחית מסתמנת מגמת עלייה של הריבית הריאלית על החוב ממגוון סיבות לא כלכליות, בעיקר המתיחות הפנימית והביטחונית בישראל. כלומר, ישראל תשלם יותר על החובות שתגייס.

לדברי S&P, ישראל נמצאת בסכנה להסלמה צבאית מול איראן וסיכונים גיאופוליטיים אחרים.  באופן חריג, הורדת הדירוג בוצעה בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות והתקיפה האיראנית, ולא במועד השגרתי של עדכון דירוג האשראי. לצד הורדת הדירוג, גם תחזית הדירוג נקבעה כ"שלילית", בשל הסכנה להסלמה ביטחונית משמעותית שתרע עוד יותר את מצבה הכלכלי של ישראל.

למרות שהתיקון לתקציב 2024 שאושר בכנסת מבוסס על גירעון של 6.6% מהתוצר, ב-S&P סבורים שהוא יגיע ל-8%, עקב צפי לגידול בהוצאות הביטחון.

הורדת הדירוג של S&P בוצעה לאחר הורדת תחזית הדירוג של חברת פיץ' לפני כמה שבועות, והורדת דירוג האשראי של חברת 'מודיס' בפברואר.

מתחילת כהונת הממשלה הנוכחית, הריבית עולה

שינויי דירוג האשראי הקודמים לא השפיעו כמעט בכלל על שוק ההון. הריבית שישראל משלמת על חובותיה משתנה בהתאם לשיקולים רבים העומדים בפני משקיעים, שבדרך כלל מקדימים בהרבה את שינויי הדירוג, ולעיתים גם פועלים בניגוד למגמה של החברות.

אך לאורך כהונת הממשלה הנוכחית, הריבית על החוב הממשלתי הישראלי בדולרים החלה לעלות, לצד התרחבות הפער בינה לבין הריבית שמשלמת ארצות הברית על אגרות החוב שלה.

בעיתוי הנוכחי, לאחר התקיפה של איראן את ישראל, הורדת הדירוג מגיעה לצד שינוי לרעה באינדיקטורים כלכליים ממשיים, שאינם רק הצהרות.

בחודש האחרון התחזק הדולר ביותר מ-3%, וגם שערי איגרות החוב השקלי של הממשלה, אלו שפחות מושפעים מדירוג האשראי הבינלאומי, איבדו מערכן. ערכה של איגרת שקלית לא-צמודה ל-9 שנים ירד ב-3.68%; ערכה של איגרת ל-12 שנים ירד ב-4.44%, שיעור דומה לירידה של 4.36% בערך של איגרת חוב ל-11.5 שנים. הירידה בערכן של אגרות החוב היא הצד השני של עלייה במחיר החוב עצמו. הריבית על אגרות החוב עלתה בחודש האחרון ב-3-4 עשיריות אחוז לשנה, ובייחוד בשבוע האחרון.

ספקולנטים קונים מט"ח, שער הדולר עלול לעלות

מקורות בשוק ההון ששוחחו עם 'דבר' אמרו כי הם מזהים בשבוע האחרון תנועה של ספקולנטים זרים וגם ישראלים שיוצאים מישראל, וקונים מטבע חוץ. אם התנועה הזו תימשך ללא הפרעה, היא יכולה בקלות להעלות את שער הדולר ל-3.9 שקלים וגם את עלות גיוסי החוב של ישראל בעוד כמה עשיריות אחוז לשנה.

בינתיים, לא מדובר בשינוי הרה אסון, אלא רק במגמה שלילית. מתווספת לכך העובדה שישראל מעט בודדה במערב כיום בתופעה של עקום תשואות עולה, כלומר ריבית גבוהה יותר על חוב לטווח ארוך יותר, מה שמשקף חוסר ודאות או פסימיות ביחס לעתידה.

בנק ישראל יכול להתערב

במגמה הכלכלית הזו הכלכלית הזו בנק ישראל יכול עדיין לטפל בקלות, אם יבחר בכך – גם באמצעות רכישת אגרות חוב ממשלתיות שתוריד את הריבית עליהן, וגם באמצעות מכירת יתרות מט"ח שתחזק את השקל. במהלך המלחמה הבנק כבר בחר באופן חריג להתערב במסחר במטבע חוץ והצליח לשנות את המגמה. למרות מכירת מט"ח בהיקף של 8 מיליארד דולר, שווי היתרות שבידי הבנק רק עלה מאז, בעיקר בשל רווחי הון כמו עליית שווי מניות שהבנק מחזיק.

גם ההתקדמות האמריקאית באישור חבילת סיוע גדולה, הכוללת גם 26 מיליארד דולר לישראל, עשויות לשנות את התמונה.

מבנק ישראל נמסר כי "בבנק ובוועדה המוניטרית עוקבים אחר כל ההתפתחויות הפיננסיות ומתכללים את ההתפתחויות השונות בהחלטות המדיניות".