"התלמידים שלי בשנה שעברה היו בי"ב והם התרגשו לקראת השנה הזאת. אמרתי לעצמי שאני אהיה במסיבת הסיום שלהם. או שיוציאו אותי מפה או שאני אברח אבל אני אהיה", סיפרה ליאת אצילי, מורה להיסטוריה ואזרחות בנופי הבשור, ששוחררה בעסקת החטופים. "חשבתי אילו כיתות אני רוצה ללמד השנה ואילו עדיף שלא כי לא הספקתי להכיר אותן. היה לי הרבה זמן בשבי".
אצילי סיפרה את סיפורה אתמול (שני) בכנס 'תתארו לכם – כנס החינוך הבינלאומי' שארגנו תשע קרנות פילנתרופיה העוסקות בחינוך: קרן גנדיר, קרן עזריאלי, קרן רש"י, קרן לאוטמן, יד הנדיב, קרן אריסון, קרן פוזן, קרן משפחת ליאון וקרן טראמפ. הכנס התקיים בתל אביב וכלל הרצאות בנושאים שהקרנות עוסקות בהם: חינוך טכנולוגי לתעשיית ההיי-טק, קידום מקצועי של מורים ומחנכים, חינוך בלתי פורמלי, חינוך לגיל הרך, קידום נשים, חינוך לדמוקרטיה ועוד. המארגנים הגדירו את מטרת הכנס "לחבר את הקהילה החינוכית בישראל עם עמיתיה בעולם, לעורר השראה וליצור תנופה מחודשת לחינוך לאחר שנה של מלחמה".
לצד ההרצאות התקיים 'סלון תרבות – נוער במלחמה' שבו התקיימו פאנלים הקשורים לסוגיות חינוכיות סביב בני הנוער במלחמה. באחד מהפאנלים התארחו חמש נערות ממשפחות החטופים לשתף את חוויותיהן בשנה האחרונה.
קהל הפאנל התעניין מאוד בחוויותיהן בבית הספר. "בקיץ סיכמתי עם מנהלת בית הספר שאני אדבר בטקס השנה של 7 באוקטובר, על איתי ועל החטופים בכלל", סיפרה ברית ישראלי, בת דודתו של איתי חן ז"ל, שגופתו עדיין מוחזקת בעזה. "לקראת הטקס אף אחד לא דיבר איתי על חזרות, ולאחר בירורים הבנתי שרוצים שאני לא אדבר בטקס, כי יש בוגר של בית הספר שנפל ומפחדים שאיתי 'יאפיל' עליו. נפגעתי מההחלטה, כי לדעתי אפשר לתת מקום לאיתי ולבוגר שנפל. אחרי התעקשות שלי דיברתי בטקס על החטופים בכללי".
סיפורה של ישראלי ממחיש את הצורך של הנערות בהשתתפות בית הספר במאבק להחזרת החטופים. "כל התכנסות של שכבה, מעמד או כל דבר אחר מתחיל בהזכרת החטופים", אמרה אלה פרי, נכדתו של חיים פרי ז"ל שנחטף ונרצח בשבי. "אני מעריכה זאת מאוד".
מלבד הצורך בהשתתפות במאבק – תליית הפוסטרים בבית הספר, הגעה לכיכר החטופים ועוד, הנערות היו שמחות לקבל הקלות בלימודיהן. "עוד לא קיבלתי את התגבורים ואת ההקלות שאמרו שיתנו לי", אמרה מעיין כהן נאור, אחייניתו של אוהד יהלומי השבוי עדיין בעזה. "אני נעדרת לא מעט בגלל המאבק ולא כותבים לי חיסור, אבל אני נבחנת כמו כולם. היום נבחנתי במתמטיקה ולא הלך לי כמו שצריך".
גלי הורן, אחייניתם של החטופים יאיר ואיתן הורן, סיפרה על הקושי ביום יום: "אני יכולה למצוא את עצמי בשיעור חושבת 'ואם הם מתים?' ואז קשה לי להתרכז".
הן ציינו את הנחיית מעגלי השיח בכיכר החטופים כנקודת אור. "כל יום שלישי אני מעבירה מעגל שיח", סיפרה כהן נאור. "מדהים לראות כמה אנשים יושבים ומקשיבים. אני יוצאת מחוזקת מהשעה הזאת בשבוע".
הנערות חלקו את מחשבותיהן על העתיד. "אני רוצה להיות קרבית כמו איתי", אמרה ישראלי. מאיה ונקרט, אחותו של החטוף עומר ונקרט: "לפני החטיפה היה לי ברור שכשאהיה בת 20 אעבור לחיות בארץ אחרת. החוויה הזאת גרמה לי לאהוב את המדינה. למדתי להסתכל סביבי ושיהיה לי אכפת מדברים שלא רק קשורים אליי".
"למחנכים יש תפקיד מכריע בהגדלת שוויון ההזדמנויות"
בכנס הוצגו תוכניות הליווי וההכשרה של מחנכות כיתה בבתי הספר היסודיים של 'קרן משפחת ליאון'. הסיבה להתמקדות בשדה זה היא הגדלת שוויון ההזדמנויות של ילדי ישראל, כפי שהסבירה סמנכ"לית אסטרטגיה מיטל בראון מנדלביץ. "מחקרים בינלאומיים מצאו שלמחנכי כיתות, בעיקר בכיתות בבתי הספר היסודיים, תפקיד מכריע בהגדלת שוויון ההזדמנויות בעבור ילדים".
'אתחלתא' היא אחת מתוכניות הקרן המיועדת למחנכות בשנתיים הראשונות לתפקיד. ד"ר שרה זילברשטרום, מנהלת אגף הכניסה להוראה וקשרי אקדמיה במשרד החינוך, הסבירה את נחיצותה של תוכנית זו: "מאחר שזה תפקיד כה תובעני, בעבר לא היה נהוג שמורה בשנתה הראשונה תהיה מחנכת. אבל עכשיו עם המחסור במורים אין ברירה, וכיום רבע מהמתמחות הן מחנכות".
התוכנית פועלת בקבוצות ברשויות מקומיות ובעשר מכללות לחינוך ששותפות לתוכנית זו לצד מכון מופ"ת. תכני התוכנית הם היכרות עם המערכת ודרישותיה, פיתוח זהות מקצועית ומתן כלים להתמודדות עם מתחים רגשיים וחברתיים. זילברשטרום התייחסה למערכת היחסים בין משרד ממשלתי לקרן פרטית. "יש שותפות. כך לדוגמה למנהלת התוכנית שרה וסרמן יש תפקיד אצלי באגף". גם בראון מנדלביץ מציינת כי התוכנית מתקיימת על תשתיות קיימות במערכת החינוך ומטרותיה הן גם לשנות תשתיות אלו, למשל דרך עדכון חוזר המנכ"ל".