"אנחנו מתקרבים לאופנוען ההרוג המאה השנה", כך אמר השבוע אביעד אברהמי, עורך המגזין 'פול-גז' בדיון בוועדת הכלכלה בכנסת בנושא התאונות בדרכים בכבישי ישראל, שהגיעו השנה לשיא. "על פי הרלב"ד אנו עומדים על 89 הרוגים", הסביר אברהמי, "אולם לפי הספירה שלנו, אנו עומדים כבר על 95 הרוגים".

אברהמי, שעוסק בתחום כבר שנים, הסביר כי אופנועני שטח שנהרגים בתאונות שטח אינם נספרים כהרוגים בתאונות דרכים, וכי בספירתו נכללים גם אופנוענים שנפטרו מפצעיהם למעלה מ-30 יום לאחר התאונה, שאינם נספרים על ידי משרד התחבורה. שרת התחבורה מירי רגב, וסגן השרה אורי מקלב לא נכחו בדיון.

על פי אברהמי, בתחילת שנות האלפיים היו בישראל כ-130 אלף אופנועים על הכביש, עם ממוצע של כ-40 תאונות בשנה, ואילו כיום ישנם כ-170 אלף, אך מספר ההרוגים יותר מכפול. השיח על האופנוענים תפס חלק נכבד מהדיון, את עקב היותם של האופנוענים למעלה מרבע מההרוגים ב-2024.

לאחר שבשבוע שעבר נידונו משבר האכיפה החמור האכיפה והשפעותיו, כולל על האופנוענים, רבים מהמשתתפים בדיון הצביעו הפעם על בעיית ההכשרה כאחת הסוגיות המרכזיות.

"בישראל אין לימודי נהיגה באופנוע", סיפר אייזיק כץ, יועץ החקיקה של ח"כ אליהו ברוכי (יהדות התורה), שסיפר מניסיונו כרוכב אופנוע וחובש במד"א. "הגעתי לבית ספר לנהיגה באופנוע, אמרו לי לך, קח אופנוע וסע למגרש להתאמן. תלמיד שפוגש דבר כזה, זלזול כזה, ברור שיש לו נורמות גרועות של נהיגה".

כיום בישראל אין חובה לאופנוען לבצע קורס ריענון נהיגה לאחר חמש שנים, זאת בשונה מנהגים בתחום הרכב הפרטי. אחת ההצעות שהוצעה בדיון היא לחייב קורס ריענון כזה. בהנחה ובדומה לריענוני הנהיגה לרכבים, גם הכשרות כאלו יהיו בתשלום הנהג אך בהשתתפות המדינה, הוערך כי החלטה כזו תדרוש תקציב של בין 6 ל-8 מיליון ש"ח בשנה.

"אנחנו עובדים על פיתוח סוג חדש של הכשרות נהיגה כאלו, בשיתוף פעולה עם ארגוני אופנוענים" סיפרה נחמה ליאור-דרורי, מנהלת חטיבת חינוך והסברה ברלב"ד "אנחנו מעריכים שיושלם פיתוחם עד סוף הרבעון הראשון של 2025". ח"כ ביטן שאל אם ניתן לזרז את התהליך, ובכל אופן דרש לקבוע ועידת מעקב בכדי לקדם את הנושא בסוף חודש מרץ.

נושא נוסף, שעסקו בו בקצרה, הוא תחום המיגון. "כמו שברכב אמצעי מהירות שאמורים להגן על הנהג במקרה של תאונה הם חובה, גם מיגון של אופנוען צריך להיות חובה." סיפר כץ "חוץ מקסדה אופנוען כיום לא חייב שום דבר".

הדרך העיקרית בה לוקחת היום המדינה אחריות על מיגון ובטחון האופנוענים הוא באמצעות סבסוד הביטוח. ראשית על ידי סבסוד 50% מעלותו של הביטוח לאופנוענים, כ-4,000 ש"ח מתוך כ-8,200 ש"ח בערך. בנוסף, ב-2016 אושרו לאחר תהליך ארוך 5 מערכות בטיחות לאופנוע שהיו אז חדישות, ובכדי לתמרץ את האופנוענים להתמגן, הוחלט לאפשר הנחה נוספת של כ-3% על כל אחת מהן. כלומר, הנחה של כ-15% במחיר לבעלי אופנוע שמשתמש בכל המערכות. מאז, לא אושרו מערכות חדשות.

שיעור תאונות הדרכים בקרב נהגים צעירים בעלייה, אך שיעורי התעבורה בבית הספר מצטמצמים

מלבד האופנוענים, גם בתחום החינוך לצעירים הובעה דאגה רבה, בדיון בוועדה, זאת בעיקר עקב ריבוי התאונות בקרב נהגים צעירים, וכן חלקם הגדול של ילדים בקרב ההרוגים הולכי הרגל, מגזר שנמצא בסכנה גדולה, ומורכב בעיקר מילדים וקשישים. ילדים מהווים כ-15% ממספר ההרוגים בישראל. "הנזק הוא אדיר, וגם אינו מתחלק באופן שווה" סיפרה סילביגר, נציגת בטרם "ילדים ערבים מהווים כ-25% מהילדים, אך מהווים כ-75% מההרוגים. ילדים בדואים מהווים כ-5% מהילדים, ובכל זאת כ-25% מההרוגים".

"אני לא מתרשם שמשרד החינוך עושה כמיטב יכולתו פה. אני מצפה ממשרד החינוך לעשות מאמץ משמעותי", אמר יו"ר הוועדה דוד ביטן. "הייתי מציע להכניס מורי נהיגה ללמד שיעורי תעבורה בבתי הספר. עוד דוגמה, לדאוג שנהג חדש שלא יבצע עברות 3 שנים יזכה להחזר חלקי על לימודי התנועה". חלק מהנוכחים העירו כי נוהל כזה קיים בביטוח ישיר, ועובד היטב עד כמה שידוע.

בדיון השתתפה גם גאיה שיף, ממועצת התלמידים הארצית. "אנחנו לומדים את זה במערכת, אבל זה רחוק ממספיק" סיפרה שיף. "אלו שיעורים אפקטיביים, או שיעורי חברה כמו שהיו לנו פעם?" שאל היו"ר ביטן. "זה שיעור במערכת" השיבה הנציגה "אבל אף אחד לא מגיע, כולם לומדים באופן עצמאי באפליקציה". היו"ר ביטן צחק ואמר "אז זה שיעור חברה".

נציגת משרד החינוך, אורית לוריא-כהן, התקוממה על דבריו. "מדובר בשיעור רציני, זו דוגמה פרטנית מבית ספר של ילדה אחת. זו לא תמונת המצב שאנחנו מקבלים במשובים ממרבית בתי הספר, וזו לא תמונת המצב בבגרויות בתעבורה. מרבית הניגשים לבגרות בתעבורה דווקא עוברים". ביטן חזר על דבריה של נציגת מועצת התלמידים שיף, אך לוריא לא קיבלה את דבריו. היו"ר ביטן הציע להפוך בגרות בתעבורה לתנאי בבחינות הבגרות. "אילו היה כסף לפתרונות שכבר הגינו, אולי היינו מחפשים פתרונות חדשים". השיבה לוריא.

משרד החינוך מחנך מזה זמן רב בתחום התעבורתי, אולם על פי מומחים בתחום, בין היתר מורה הנהיגה איתמר לוין, שנכח בדיון, מדובר בלימודים שטחיים, צרים יחסית, שאינם מספיקים בכדי לייצר שינוי מהותי בתפיסה התעבורתית של התלמיד.

גורמים תחום לימודי התעבורה סיפרו ל'דבר' כי על אף שלימודי התעבורה התקדמו יפה בשנים שבטרם הקורונה, הקורונה הפכה את המפגשים וההכשרה לפחות מגובשים ורציניים. כך לדוגמא, על פי חלק מהמומחים רוב המורים לתעבורה הינם מורים לחינוך גופני, משום שאלו המורים הכמעט יחידים שמרגישים שיש להם זמן ויכולת להשקיע בתחום הזה בתוך המציאות הלימודית המורכבת. בנוסף, עקב קיצוץ מתמיד בתקציב הרלב"ד, נפגעה מאוד אחת מתוכניות הדגל המשותפות של משרד החינוך והרלב"ד- ולימודי התעבורה כמעט בוטלו מוקדם יותר השנה.