דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי י"ג בשבט תשפ"ה 11.02.25
11.1°תל אביב
  • 6.5°ירושלים
  • 11.1°תל אביב
  • 10.4°חיפה
  • 11.1°אשדוד
  • 7.6°באר שבע
  • 11.9°אילת
  • 13.2°טבריה
  • 5.2°צפת
  • 10.8°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תשתיות וסביבה

בלי תוכנית חירום: איפה היו המשטרה והממשלה בשנת השיא בהרוגים בכבישים

משרד התחבורה והמשטרה לא נקטו צעדים מיידיים לבלימת המחדל, ולא גיבשו תוכנית אסטרטגית | הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים פעלה ללא מנכ"ל ותחת ייבוש תקציבי | המשטרה טענה שהאכיפה צומצמה, אך בהמשך חזרה בה | משרד התחבורה: "בוצעה השקעה מסיבית במוקדי סיכון ובכבישים אדומים"

שוטר תנועה במחלף עין חמד בכביש 1 (צילום ארכיון: חיים גולדברג / פלאש 90)
שוטר תנועה במחלף עין חמד בכביש 1 (צילום ארכיון: חיים גולדברג / פלאש 90)
אמיתי פרץ

436 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים בישראל בשנת 2024 – יותר מההרוגים במלחמה, ויותר ממספר ההרוגים בדרכים בכל שנה אחרת בשני העשורים האחרונים. אך במשרד התחבורה ובמשטרה, שאמונים על שמירת הבטיחות בדרכים ומניעת תאונות, לא נקטו צעדים מיידיים כדי לבלום את המחדל, לא גיבשו תוכנית אסטרטגית, וסיפקו תשובות והסברים חלקיים בלבד לוועדה בכנסת שפיקחה על פעולותיהם. כך פעלו גופי האכיפה והתשתיות בשנה הקטלנית ביותר בכבישים ב-20 השנים האחרונות.

לא בגלל המלחמה: העלייה הדרמטית במספר ההרוגים החלה רק במרץ 2024

ל-2024 הגיעה ישראל אחרי שנה קטלנית: ב-2023 נהרגו 357 בני אדם בתאונות, מספר גבוה יחסית, אך לא חריג בשלוש השנים האחרונות. לפי נתוני הרלב"ד, ב-2020-2018 הייתה ירידה יחסית במספר ההרוגים, אולם החל מ-2021 הוא החל לעלות, וחצה בחזרה את רף ה-300. בחודשי המלחמה, אוקטובר-דצמבר 2023, מספר ההרוגים בכבישים הצטמצם מעט ביחס לחודשים המקבילים ב-2022. כאמור, ב-2024 נשבר שיא של כמעט 20 שנה, ומספר ההרוגים היה הגבוה ביותר מאז 2005.

הרוגים בתאונות דרכים לפי שנה (מקור: אור ירוק)
הרוגים בתאונות דרכים לפי שנה (מקור: אור ירוק)

רבים מניחים שהעלייה הדרסטית במספר ההרוגים החלה ב-7 באוקטובר, אבל המצב שונה מאוד. אף שינואר ופברואר 2024 היו חודשים קטלניים יחסית, הם לא היו שונים מאוד מהחודשים המקבילים ב-2023. לעומת זאת, במרץ החלה עלייה קיצונית בהרוגי תאונות הדרכים, שנמשכה לפחות עד יוני. גם לאחר יוני, רוב החודשים היו קטלניים בהרבה מהשנים הקודמות, והיה ברור יותר ויותר שמדובר במצב חסר תקדים.

הרוגים בתאונות דרכים לפי שנה (מקור: אור ירוק)
הרוגים בתאונות דרכים לפי שנה (מקור: אור ירוק)

הרשות שנועדה להוביל את המאבק בתאונות תפקדה בלי מנכ"ל

לאורך כמעט כל השנה הקטלנית ביותר בכבישים בעשרים השנים האחרונות, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תפקדה ללא מנכ"ל. המנכ"ל הקודם, ד"ר ארז קיטה, התפטר מתפקידו בנובמבר 2023, לדבריו מאחר שהתחייב מראש לכהונה של שנתיים, והצטרף למועצת המנהלים של הרשות. רק ב אוגוסט 2024 הציגה שרת התחבורה מירי רגב את מועמדה לתפקיד – גלעד כהן, שהיה סמנכ"ל שירות במשרד התחבורה כהן אמנם מילא תפקידים רבים במשרד, אך לא עסק באופן ישיר במניעת תאונות דרכים. הוא נכנס לתפקידו רק בסוף נובמבר 2024.

יו"ר הרשות, ניצב בדימוס יורם הלוי, נכנס לתפקידו ימים ספורים לפני 2024. זאת לאחר חצי שנה שבה התפקיד היה לא מאויש, מאז התפטרותו של היו"ר הקודם אבי נאור ביולי 2023.

גם מצבה הכלכלי של הרשות היה קשה. על פי אתר מפתח התקציב, ב-2023 עמד התקציב המקורי של הרלב"ד על 70 מיליון שקלים בלבד, הרחק מימי הקמתה, אז עמד תקציבה על יותר מחצי מיליארד שקלים. עם תוספות מיוחדות שונות, עמד הביצוע על כ-91 מיליון שקלים. ב-2024 התקציב קוצץ כבר בתחילת השנה ל-67 מיליון שקלים, כחלק מקיצוצי המלחמה. ביולי קוצץ התקציב פעם נוספת כחלק מהקיצוץ הרוחבי, והוא שבר עוד שיא שלילי, כשהגיע ל-63 מיליון שקלים בלבד.

"אין סיבה לקיומנו ללא סמכויות ותקציב הולם", אמר הלוי בדיון בוועדת הכלכלה בכנסת בתחילת יוני, והזהיר שישראל עלולה להגיע ל-450 הרוגים ב-2024 – מה שכמעט קרה.

ועדת הכלכלה זימנה דיונים, השרים לא התייצבו

חברי הכנסת בוועדת הכלכלה, שהפיקוח על משרד התחבורה והרלב"ד הוא אחד מתפקידיה, לא דנו בהחמרה ההדרגתית במצב בדרכים במשך חמישה חודשים, למרות הנתונים החריגים. רק בתחילת יוני כונסה הוועדה לראשונה לדיון חירום, שאחריו התקיימו מספר דיונים נוספים בהם יו"ר הוועדה דוד ביטן (הליכוד) דרש ממשרדי הממשלה תשובות.

המפנה הגיע רק ביולי, לאחר חצי שנה שהייתה הקטלנית ביותר זה 20 שנה, ובין היתר עקב התפטרותו של ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד), יו"ר ועדת המשנה לבטיחות בדרכים, בדיון בוועדת הכלכלה. טופורבסקי האשים את הממשלה בקיצוץ סמכויות הרלב"ד ותקציבה, וטען כי הכתובת הייתה על הקיר.

בוועדה נערכו כמה דיונים בנושא: ביולי אישרו הח"כים את הסמכת המשטרה לקנוס נהגי אופניים וקורקינטים חשמליים שלא יציבו שלט מספר כנדרש בחוק; באוגוסט נערך דיון על הנסיעה ברכב קל; בספטמבר נערכו דיונים בהכשרת פקחי תעבורה; ובלימודי הנהיגה; ובאוקטובר נערך דיון נוסף על אכיפת המספור לאופניים וקורקינטים על ידי פקחים עירוניים

בין היתר, כינסו בוועדת הכלכלה שני ימי דיון שלמים בנושא תאונות הדרכים שבהם נבחנו הגורמים השונים לבעיה והוצעו פתרונות. אחד מהפתרונות שהעלה היו"ר דוד ביטן (הליכוד) היה האיום להעביר את האחריות על הרלב"ד ממשרד התחבורה למשרד ראש הממשלה, בנימוק ש"אני לא סומך על משרד התחבורה שישמור עליה".

ביטן ביקש ממשרדי הממשלה השונים להביע את עמדתם בנושא, אולם אלו נמנעו מלהעביר את תגובתם, וגם בדיון הבא שהתרחש בנושא בסוף 2024 התחמקו מתשובה. בכל הדיונים האלה לא התייצבו שרת התחבורה, סגנה או מנכ"ל משרדה, וגם לא השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שאחראי על המשטרה.

דו"ח המבקר: חוסר מדיניות מוסדרת

במאי פורסם דו"ח מבקר המדינה שמתח ביקורת חריפה על משרד התחבורה ועל הרלב"ד. לפי הדו"ח, מספר ההרוגים בתאונות דרכים עלה ב-16% בעשור שבין 2012 ל-2022, לעומת מדינות האיחוד האירופי, שבהן ירד ב-22% בממוצע. דו"ח המבקר קבע כי עיקר הבעיות קשורות לחוסר מדיניות מסודרת למאבק בתאונות הדרכים.

מהדו"ח עלה שהגופים השונים שעוסקים במאבק בתאונות דרכים לא מתואמים ביניהם, ופועלים ללא ראייה מערכתית. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), שהייתה אמורה להפוך לגוף מוביל בנושא לא ממלאת את תפקידה, והמבקר קורא לבחון מחדש את אחריותה וסמכויותיה. במשרד התחבורה אין אף גורם המופקד על הנושא; ועדת מנכ"לים שהוקמה לטיפול בתחום התכנסה פעם אחת בלבד.

לפי המבקר, הפעם האחרונה שבה הוחלט על תוכנית אסטרטגית רב שנתית משמעותית בנושא הייתה ב-2005. למרות שהיעדים בה נגעו ל-2015, חלקם לא הושגו עד היום.  ב-2021 קודמה תוכנית '50 עד 30', שנועדה להפחית את מספר התאונות בחצי, אך זו לא תוקצבה כלל במשך שנים, מלבד פיילוט מוגבל.

המשטרה טענה שהאכיפה צומצמה, וחזרה בה

בדיון בוועדת הכלכלה ביוני דיווחו נציגי המשטרה על פגיעה קשה ביכולת האכיפה שלה בעקבות המלחמה, בין היתר עקב הפניית שוטרי תנועה למשימות ביטחון אחרות, וכן החלטה שעקב הסיכונים הביטחוניים פעילות אכיפה תתבצע על ידי זוג שוטרים, ולא שוטר יחיד. בנובמבר נחשף ב'דבר' שמחצית מהאופנוענים שנהרגו במחצית הראשונה של השנה לא החזיקו רישיון – נתון גבוה משמעותית מהשנים האחרונות. בספטמבר נחשף ב'וואלה' כי מספר דוחות המהירות ממצלמות ירד בכשני שלישים. "כיום חסרים לי כ-80 שוטרי תנועה בשטח. אין לי יכולת לאכוף", אמר ביולי ראש אגף התנועה דאז, ניצב יהודה בן עטר, בישיבת ועדת הכלכלה בכנסת.

עם זאת, בישיבות שהתקיימו לאחר מכן המשטרה חזרה בה מהטענה הזו וטענה שפעילות האכיפה ב-2024 דווקא התרחבה ב-12%, ללא מדדים שתיקפו זאת. בתגובה לבקשת 'דבר' להסבר לנתון הזה, סיפקו במשטרה נתון אחד בלבד: בשנת 2024 ניתנו 1,086,887 דו"חות תנועה, זאת לעומת 986,047 דוחות שנרשמו במהלך שנת 2023. אך הצלבה בין הנתונים מעלה עלייה של 10.2%, ולא של 12%.

השר הממונה על המשטרה, איתמר בן גביר, נמנע מלהגיע לדיוני ועדת הכלכלה שעסקה בנושא מניעת התאונות. באפריל רכבו של בן גביר היה מעורב בתאונת דרכים שבה התהפכה מכוניתו, לאחר שביקר בזירת פיגוע ברמלה. בן גביר, בתו והמאבטח שלו ששהו ברכב נפצעו באורח קל. בלשכת השר אישרו שרכבו של השר עבר באדום, "בגלל שהיה בנסיעה מבצעית".

במשטרה אמרו בתגובה לפניית 'דבר': "משטרת ישראל מייחסת לאכיפה נגד עבירות התנועה חשיבות עליונה ופועלת בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת להביא לצמצום תאונות הדרכים והקטל בכבישים. בניגוד מוחלט לנטען, הנתונים מדברים בעד עצמם ומעידים באופן ברור כי חלה עלייה של 12% באכיפה שמבצעת משטרת ישראל נגד עבירות תנועה לעומת תקופה מקבילה אשתקד, זאת על אף משימות רבות נוספות להן נדרשים השוטרים והחוסר בשוטרים (כאמור, הנתון לא הוסבר – א"פ). לצד זאת, משטרת ישראל מבצעת פעולות רבות נוספות לשינוי תרבות הנהיגה, בהן אכיפה נחושה ושיתופי פעולה עם שאר הגורמים הממשלתיים בהסברה ומיצוי הדין עם אותם עברייני תנועה."

משרד התחבורה: פרויקטים בכבישים אדומים, אין תוכנית חירום

למרות השנה הקטלנית במיוחד, משרד התחבורה לא קידם תוכנית חירום בנושא מניעת תאונות הדרכים. אפילו מינוי מנכ"ל לרלב"ד לקח כמעט שנה, והמשרד לא הציג מענה לדרישת ועדת הכלכלה לשדרוג הסמכויות שלה כך שתוכל לבצע את תפקידיה. לצד זאת קודמו מספר פרויקטים לשדרוג כבישים 'אדומים' ותשתיות בטיחות, ובמשרד מציינים שפעלו להגדלת התקציב שהוקצה לכך גם ב-2025.

הפרויקטים שהציג המשרד (ויפורטו בהמשך) הם חשובים ומשמעותיים, אך חלקם יושלמו רק  יכול בעוד מספר שנים. במשרד לא ציינו מה הפעולות שנקטו לצמום מיידי של התאונות, האם ישנה תוכנית כוללת לשינוי המגמה, ומה עמדתם בנושא מיקומה ותפקידה של הרלב"ד.

בתשובה לפניית 'דבר' אמרו במשרד כי "משרד התחבורה נוקט במגוון רחב של פעולות למאבק בתאונות הדרכים, כשבראשן תוכניות לתחבורה ציבורית איכותית ונגישה לצד השקעה מסיבית במוקדי סיכון וכבישים אדומים". בין פעולות המשרד שצוינו: שיפור תשתיות בכבישים, סל מוקדי סיכון, סל כשלים ברשת, סל לחברה הערבית, סל פיתוח תחבורה בתווך העירוני ותקציב לטיפול בכבישים אדומים. זאת לצד הגברת פעילויות הסברה, פעילויות חינוך וקידום שיתוף פעולה בין המשרדים השונים על מנת להוריד את מספר התאונות וההרוגים מתאונות דרכים בישראל."

בתגובת המשרד צוין, ככל הנראה בטעות, היקף השקעה שאינו מתיישב עם סעיפי התקציב בפועל. לפי התגובה, המשרד "הקצה בשנת 2024 והשיג בתקציב 2025 תקציב של מאות מיליארדי שקלים בשנה" למטרות שצוינו – בעוד שתקציב התחבורה כולו עמד ב-2025 על כ-35 מיליארד שקלים בלבד, ועוד כ-50 מיליארד שקלים בהרשאה להתחייב.

לפי המשרד, "בין הפרויקטים המרכזיים לשדרוג כבישים ותשתיות בטיחות: כביש 90: השקעה של כ-700 מיליון שקלים לשדרוג מקטעים מסוכנים, כולל הוספת מפרדות בטיחות ותאורה לאורך הכביש. כביש 6 דרום (להבים – שוקת): הרחבת נתיבים, הוספת מעקות בטיחות ושיפור צמתים, בהשקעה של כ-800 מיליון שקלים; כביש 40 (באר שבע – מצפה רמון): כ-500 מיליון שקלים לשדרוג הכביש, כולל הרחבה, תאורה והוספת נתיבי עקיפה". השדרוג בכביש 40 יצא לפועל בעקבות מאבק של מטה 'נאבקים 40' בו שותפים תושבי יישובים הסמוכים לכביש, ולחץ שהפעיל ח"כ שלום דנינו (הליכוד).

"כביש 4 (אזור המרכז והדרום): כ-400 מיליון שקלים לשדרוג צמתים מרכזיים, הוספת מפרדות בטיחות ושדרוג תשתיות תאורה; כביש 444 (טייבה – קלנסווה): הושקעו 300 מיליון שקלים לשיפור תשתיות בטיחות בחברה הערבית, כולל נתיבי אופניים ושבילי הולכי רגל;

"כביש 75 (נצרת – יוקנעם): הושקעו כ-450 מיליון שקלים לשדרוג הציר, הוספת מפרדות ותשתיות חדשות לשיפור הבטיחות; כביש 65 (ואדי ערה): השקעה של 600 מיליון שקלים לשיפור מקטעים בעייתיים, כולל הקמת מחלפים והפרדות מפלסיות. כביש 77 (טבריה – צומת גולני): כ-350 מיליון שקלים להרחבה ושיפור תשתיות בטיחות."

במשרד ציינו מספר מהלכים לטיפול במוקדי סיכון ודרכים אדומות. "כביש הערבה: טיפול במוקדים מסוכנים לאורכו, כולל הרחבת קטעי דרך, תמרור ותאורה, בהשקעה של כ-450 מיליון שקלים. מחלף להבים: שיפור תשתיות בטיחות בהשקעה של 150 מיליון שקלים. כבישים חקלאיים בצפון ובדרום: 200 מיליון שקלים יועדו לשדרוג דרכים המשמשות בעיקר תושבים באזורים חקלאיים."

עוד ציינו במשרד פרויקטים עירוניים ותשתיות חדשות: "תוכנית 'עיר בטוחה': השקעה של כ-300 מיליון שקלים בשיפור התשתיות והאכיפה ברשויות מקומיות ברחבי הארץ, כולל תמרור, מצלמות מהירות והרחבת מעגלי תנועה; הקמת שבילי אופניים בערים מרכזיות: כ-200 מיליון שקלים הושקעו בשבילים בתל אביב, ירושלים, באר שבע וחיפה; גשרים להולכי רגל: השקעה של 180 מיליון שקלים בבניית גשרים בסמוך למוסדות חינוך, תחנות רכבת וצירי תנועה מרכזיים, כמו באזור ראשון לציון ורעננה."

במשרד הציגו מספר יוזמות חדשות שהחלו ב-2024 ויימשכו ב-2025, בהן שיתוף פעולה עם המשטרה להגברת אכיפת המהירות באמצעות מצלמות חדשות, והשקעה של 150 מיליון שקלים בפריסתן באזורים מסוכנים; יוזמה לחינוך והסברה בחברה הערבית, שכוללת תוכניות חינוך והסברה ייעודיות בעלות של 50 מיליון שקלים, במטרה לצמצם את העלייה בתאונות הדרכים בחברה הערבית; וכבישים חכמים – פיילוט להקמת כבישים עם מערכות ניטור חכמות לאיתור סכנות בזמן אמת, בעלות של 100 מיליון שקלים.

עוד אמרו במשרד ש"משרד התחבורה מחויב להמשיך לפעול במלוא המרץ, בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים, למאבק בתאונות הדרכים ולהצלת חיים. ליבנו עם משפחות ההרוגים, ואנו תקווה כי השנה הקרובה תביא עמה שינוי משמעותי ותצמצם את הקטל בכבישי ישראל".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!