רן כהן, סגן ראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית הצהיר בדיון בוועדת העבודה של הכנסת בנושא מגיפת תאונות העבודה והעלייה במספרי ההרוגים, ש-40% מתקציב היחידה האמורה לשמור על חוקי הבטיחות קוצצו, ולא מתבצע גיוס עובדים חדשים שיחליפו את אלה שעוזבים כי התנאים אינם טובים.

78 מפקחים בלבד אחראים לשמור על הבטיחות בכלל מקומות העבודה בישראל, לרבות 80 אלף אתרי בנייה. הקיצוץ פוגע ביכולת המשרד להקצות לעובדים אפילו את המינימום של רכבים ואפשרות לבצע שעות נוספות. את המחיר שילמו כבר 32 עובדים הרוגים מתחילת השנה, 44 פצועים קשה ולמעלה מ-200 פצועים בינוני בתאונות עבודה.

שר הרווחה יעקב מרגי הסביר ש"לא חסרים עובדים סוציאליים בחברה הישראלית, הם פשוט לא מגיעים למחלקות לשירותים חברתיים", והוסיף שהעומסים גדולים מאוד. "אנחנו יודעים שהפיצוץ הגדול עוד יגיע. אנחנו עם עיניים פקוחות".

את המחיר משלמות המשפחות החלשות ביותר בחברה הישראלית. משפחות עם ילדים נכים, משפחות של עצמאים שהעסק שלהם התפרק בתקופת המלחמה, משפחות שמתמודדות עם מחלת הורה, ומשפחות צעירות שזקוקות לליווי סוציאלי לאחר תקיפה מינית. זו המשמעות בשטח של מחסור בעובדים סוציאליים במערכת.

גם ענפי הבניין, החקלאות והתעשייה, שמתמודדים עם מחסור חמור בידיים עובדות בעקבות המלחמה ועצירת הכניסה של עובדים פלסטינים לישראל. בדיון על הקושי ליישם את החלטת הממשלה לגיוס מאות אלפי עובדים זרים לענפים אלו, התלוננה השבוע רשות האוכלוסין וההגירה שאיננה מצליחה לגייס עובדים שיקדמו את הבאת העובדים לישראל, וגם לא מפקחים שאמורים לשמור שתנאי וזכויות העובדים ישמרו ושבבוא העת – יעזבו את הארץ וישובו לארצותיהם. 290 תקנים חדשים קיבלה הרשות במסגרת החלטת הממשלה, אך הצליחה לגייס 30 עובדים בלבד. ואין זה פלא – השכר ההתחלתי הוא 6,600 שקלים בלבד.

היחידה האמונה על אכיפת תשלום שכר מינימום וחוק שעות עבודה ומנוחה במשרד העובדה זעקה באותו הדיון: לא ניתן לגייס עובדים חדשים במקומם של עובדים שעזבו את השירות.

את סגן הממונה על השכר באוצר חנן לזימי, זה לא מאוד הרשים: "גם האגף שלנו מתקשה לגייס עובדים, כלכלנים. קשה להביא מהנדסים, סייעות וקלדניות לבתי משפט כי המשק בתעסוקה כמעט מלאה". לזימי הצטדק בטיעון שבעיקר מחדד את הבעיה המשמעותית: השכר במגזר הציבורי נמוך ב-27.2% לעומת המגזר הפרטי שמביאה לירידה של עשרות אחוזים בשנים האחרונות בביקוש למשרות בשירות הציבורי. זה דבר שאמור להדיר שינה מעיני הפקידות במשרד האוצר.

הדוגמאות מעלה, הן רק גילויים ספורים לבעיה שהיא רחבה בהרבה. האמת היא, שהמצוקה מורגשת מדי יום. זה מתחיל במחנכות שנשלחות ללמד שתי כיתות במקביל כי אין מספיק מורים (רבע מההורים מדווחים שמקצוע חובה לא נלמד בבית הספר של ילדיהם).

דרך הפשיעה המשתוללת והנסיקה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים בשעה שהמשטרה מתקשה לגייס כוח אדם איכותי. כמו גם השריפות שהשתוללו בהרי ירושלים (כבאי ישראל נדרשים גם היום לבטח את עצמם על חשבונם בביטוח מקצועי). 'האיש השמן' כבר מזמן שדוף וסובל מתת תזונה. הגיע הזמן להתחיל ולהאכיל אותו.