ועדת החוץ והביטחון של הכנסת החליטה השבוע להאריך את צו הסודיות של חברת קצא"א בחודש בלבד, ולא בשנה כפי שביקשה נציגת משרד האוצר אפרת מחלון.
ההחלטה נתפסת כמכה לא צפויה הן למשרד האוצר והן לקצא"א, שכעת צפויה לנסות להוכיח שמגיעה לה הארכה נוספת וקבועה. בארגוני הסביבה בירכו על ההחלטה. מבחינתם, סיום צו החיסיון הוא צעד משמעותי בהגברת הפיקוח על קצא"א – חברה שהתנהלותה נתפסת בעיניהם כבעייתית וכפוגעת בסביבה.
בוועדה נאמר שחסרים חלק מהמסמכים שביקשו בכדי לקבל החלטה בנושא, ושניתן יהיה לדון בשנית לאחר שיועברו.
חברת קצא"א נהנית מחיסיון עסקי מיוחד, המאפשר לה שלא לחשוף את מלוא הנתונים הכלכליים שלה לציבור. חיסיון זה מגובה בחוק, בצו שתוקן ב-2017. החוק, שמטרתו הרשמית היא לאפשר את תפקודו של צינור קצא"א ככלי ביחסים בין ישראל לבין מדינות שונות בתעשיית הדלקים, מסמיך את הממשלה להאריך את הצו באישור ועדת החוץ והבטחון. כך אכן נעשה מספר פעמים מאז ועד היום.
חברת קצא"א נחשבת לדוגמא חריגה של חברה שנהנית מחיסיון והגנה ממשלתית רחבה יחסית. במקביל, מדובר בחברה שנחשבת אולי למזהמת ביותר בישראל, וקשורה לאסונות סביבתיים מהחמורים בתולדות ישראל, דליפות הנפט בנחל צין ב-2011 ובשמורת עברונה ב-2014, וכן תקריות נוספות בעשור הנוכחי ליד מושב משען, סמוך לחופי אשקלון ובמפרץ אילת.
המשרד להגנת הסביבה ניהל במשך רוב 2024 קרב מאסף ארוך נגד כוונת הממשלה להגדיל את היתר הפליטה של קצא"א (ביטול מדיניות "אפס תוספת סיכון"), דבר שיאפשר לה להזרים כמות גדולה בהרבה של נפט בצינור ובמפרץ אילת. בדצמבר הממשלה החליטה לאשר את בקשת משרד ראש הממשלה לעקוף את המשרד, ואישרה את הגדלת היתר הפליטה, בניגוד לדעת המומחים. הדבר העלה חששות כבדים במשרד להגנת הסביבה לגבי נזק רב למפרץ אילת ולאזורים אחרים לאורך צינור הנפט.
מקצא״א נמסר: ״קצא״א היא חברה ממשלתית מפוקחת ומבוקרת על ידי משרדי הממשלה והרגולטורים הרלוונטיים בהם, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, רשות החברות ועוד. קצא״א היא שער האנרגיה של מדינת ישראל, פעילותה חיונית למשק האנרגיה ולתפקודו הרציף בשגרה ובחירום והיא פועלת בהתאם להנחיות ודרישות החוק. החברה אינה מבקשת החיסיון, אלא המדינה והאוצר משיקוליהם, והחברה אינה צד לבקשה. החיסיון לא חל על נושאים הקשורים לאיכות הסביבה, תכנון ובניה, חופש המידע ועוד, אלא על היבטיה הכספיים בלבד".
