בנק ישראל החליט היום (רביעי) להותיר את הריבית בשיעור של 4.5%, בפעם ה-13 ברציפות, בהתאם לתחזיות מרבית האנליסטים. האינפלציה השנתית עומדת לפי מדד המחירים ביולי על 3.1%, מעט יותר מיעד האינפלציה של בנק ישראל, שעומד על 1%-3%.

מדיניות של ריבית גבוהה נועדה להאט ביקושים בתקופה של אינפלציה. כשהריבית במשק גבוהה, יקר יותר לקח הלוואות מהבנקים, והדבר פוגע בזמינות האשראי להשקעה ולצריכה. "ימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה או לאי התכנסותה ליעד", נמסר מהוועדה המוניטרית בבנק ישראל, האמונה על קביעת הריבית, "ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, עלייה בביקושים לצד מגבלות היצע, והרעה בתנאי הסחר העולמיים". בהקשר לסחר העולמי הוועדה ציינה את אי הוודאות הכלכלית בעקבות מדיניות המכסים של ממשל טראמפ.

משקי הבית ורוב העסקים נפגעים מריבית גבוהה, אך בנקים מסחריים נהנים מיכולת המיקוח הגבוהה על ריבית. בימים האחרונים התברר כי הבנקים גרפו רווחי שיא של 16 מיליארד שקלים במחצית הראשונה של השנה, 5% יותר מבתקופה המקבילה ב-2024.

בהחלטה הקודמת על גובה הריבית נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון אמר כי "אנטיביוטיקה צריך לקחת עד הסוף". בכך הגיב לטענות מצד עיתונאים על השארת הריבית גבוהה לזמן כה ממושך, בתקופה של אתגרים כלכליים רבים במשק. שיעור הריבית הגבוה שנשאר ברצף מאז ינואר 2024 הוא חריג ביחס לשאר העולם. ברבעון האחרון נרשמה האטה במשק, עם ירידה של 0.8% בתוצר, קצב שנתי של כ-2.5% ירידה.

"מדובר בהחמצה כואבת למשק הישראלי", אמר יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי. "לנוכח סימני ההאטה הברורים, המשך הריבית הגבוהה מותיר את העסקים ללא חמצן ודוחה השקעות חדשות. דווקא כעת, כשהמערכת העסקית נדרשת להתרומם, היה מקום לנקוט צעד אמיץ וממוקד בצמיחה, על פני שמרנות ומיקוד בהמשך ירידת האינפלציה, אשר יורדת ממילא בשל ההאטה הכלכלית".