שבועיים לאחר שהאוצר הודיע על כוונתו להפריט את הרכבת, משרד התחבורה עדיין מסרב להשיב האם יתנגד למהלך. בתשובה לשאילתות בנושא, שהחלו לפני כשבועיים, הפנו דוברי המשרד את השאלות זה אל זה, וסירבו לענות לשאלת 'דבר' האם המשרד יתנגד למהלך.
כמו כן, בשבוע שעבר התפרסמו נתוני הנסיעה ברכבת, והתברר שנתוני הנסיעות שפרסם האוצר כדי להצדיק את ההפרטה היו לא מעודכנים ונמוכים בהרבה מההווה, אך במשרד התחבורה לא טרחו לפרסם הבהרה בנושא.
מדובר בשתיקה מפתיעה, שכן על פי דוחות מבקר המדינה מהשנים האחרונות, רכבת ישראל הינה הגוף הגדול ביותר שבאחריות משרד התחבורה, עם למעלה מ-4,000 עובדים, ונסיעות של כ-96 מיליון איש בשנה.
ההצעה להפרטת הרכבת, שפורסמה כחלק מטיוטה של חוק ההסדרים לפני שבועיים, היא הצעה בעל השפעות משמעותיות מאוד על התחבורה הציבורית בישראל. שתיקת המשרד ביחס להצעה להפרטת גוף גדול ומרכזי באחריותו יכולה להתפרש כתמיכה במהלך, או לחלופין, כניסיון להגיע להסכמות עם האוצר, בשקט וללא סערות תקשורתיות.
קידום ההפרטה כחלק מחוק ההסדרים, בניגוד לחוק ייעודי, מצמצם את הדיון הפרלמנטרי והציבורי בסוגיה וגם את כוחו של משרד התחבורה. כך, לדוגמא, הרפורמה להפרטת רשת החשמל, עברה בתיקון לחוק משק החשמל ב-2018 שהוביל משרד האנרגיה, לאחר דיונים ארוכים בוועדות הכנסת ובתקשורת.
בנוסף, ההצעה להפרטת הרכבת עוררה ביקורת מבכירים ומומחים בתחום התחבורה, שהסבירו כי מדובר במהלך "שלא בטוח שניתן לבצע", שהוא בניגוד למגמה בעולם, ולא ברור מה נחיצותו ברגע הזה.
ממשרד התחבורה סירבו למסור תגובה גם לכתבה זו.
