אחרי ש-2024 שברה שיא של שני עשורים במספרי ההרוגים בדרכים, נשבר שיא נוסף בשנת 2025, שהסתיימה בשבוע שעבר. 455 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים בשנת 2025, 16 הרוגים יותר מב-2024, ו-94 הרוגים יותר מב-2023, אז נהרגו "רק" 361 בני אדם בדרכים – זינוק של 25% בתוך שנתיים בלבד. מדובר בעלייה דרמטית, בזמן שבעולם המערבי, מספרי ההרוגים נמצאים ככלל במגמת ירידה.

העלייה מגיעה על רקע כמעט שנתיים של התראות חוזרות ונשנות, שבסופן השיק משרד התחבורה סוף סוף תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים, בשליש מהתקציב הדרוש על פי הרלב"ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים); ועל רקע הדחתה של ישראל מהאינדקס של הפורום האירופי למאבק בתאונות הדרכים.

עלייה גבוהה גם ביחס לגידול באוכלוסייה – ובעיקר בקרב יהודים

גם במונחים שלוקחים בחשבון את הגידול באוכלוסייה, מדובר בקפיצה משמעותית. על פי נתוני הרלב"ד, מספר ההרוגים ל-100 אלף אזרחים הגיע בשנה האחרונה ל-4.6, עלייה של כמעט הרוג לכל 100 אלף אזרחים ביחס ל-2023, אז נהרגו 3.7 בני אדם לכל 100 אלף. בין ההרוגים ב-2025: 127 הולכי רגל, 139 נוסעים ברכב פרטי, 100 רוכבי אופנוע או קטנוע ו-16 הרוגים באופניים חשמליים או קורקינטים חשמליים בכל הקטגוריות.

בדומה לשנים עברו, אחוז ההרוגים מהחברה הערבית גבוה משמעותית משיעורם באוכלוסייה. אולם בשונה מ-2024, אז עיקר העלייה נבעה מקפיצה של 30% במספר הערבים ההרוגים, השנה עלה בעיקר מספר ההרוגים במגזר היהודי. 255 יהודים נהרגו בתאונות דרכים ב-2025, 12 יותר מאשר ב-2024. במגזר הערבי חלה עלייה קלה יותר: 147 לעומת 145. עם זאת, עדיין מדובר בעלייה תלולה לעומת 2023, אז נהרגו 90 בני אדם בחברה הערבית. בסך הכל עמד אחוז ההרוגים מהחברה הערבית על 32% ב-2025, וב-2024, עמד על 34%.

לא (רק) בגלל המלחמה

מאחר שהעלייה הדרמטית במספר ההרוגים התרחשה בשנתיים האחרונות, קל להניח שהמלחמה היא הגורם המרכזי לכך, אולם קשה להוכיח טענה זו. מבט מקרוב בנתוני ההרוגים לפי חודש מראה שהזינוק במספר ההרוגים לא החל בסוף 2023, וגם לא בשלושת החודשים הראשונים של 2024. כלומר, לא בחודשים העצימים ביותר של המלחמה.

חשוב גם לציין שמספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל נשאר יציב במשך כמה שנים לפני המלחמה, מצב שנחשב גרוע יחסית לעולם, שבו שיעורי ההרוגים בדרכים יורדים בהתמדה בשל שיפורים טכנולוגיים והשקעה ממשלתית. בתקופה זו קוצצו באופן עקבי תקציבי הרלב"ד, ואיתם השקעות ארוכות טווח בתשתיות, הסברה ופיקוח, שהכינו את הקרקע למצב ההפקרות בדרכים שאליו נקלעה ישראל.

עם זאת, ייתכן שהסיבה להתפרצות אכן קשורה בחלקה להשלכות עקיפות של המלחמה. מעבר לסטרס הקולקטיבי ולשחיקה ביחס לחיי אדם, מדדים מופשטים שקשה למדוד, אין עוררין שהמלחמה פגעה משמעותית באכיפה. בדיון שנערך בכנסת ב-2024 הודו נציגי המשטרה כי ניידות תנועה רבות, שתוקצבו במיוחד לשנה זו, הופנו לצרכי ביטחון שוטף. עוד הודו במשטרה כי בשל המלחמה שונה הנוהל המאפשר לשוטר לנסוע לבדו בניידת, בשל חשש לביטחונו האישי; דבר שגרם לירידה ניכרת במספר הניידות הפרוסות בשטח.
ואכן, נגרם חוסר משמעותי מאוד באכיפה. על פי המשטרה, בישראל היו ב-2024 פחות מרבע מהמקובל בעולם ביחס ניידות לכבישים.

ההשפעות של היעדר האכיפה מורגשות בשטח: על פי מסמך משטרתי שנחשף ב'דבר' ב-2024, מחצית מהאופנוענים ההרוגים במחציתה הראשונה של 2024 לא החזיקו ברישיון לאופנוע. כלומר, כמויות גדולות מאוד של נהגים מרשים לעצמם לנהוג ללא רישיון לכלי שעליו הם נוהגים, והדבר מתבטא גם באבדות בנפש.

גם גורמים בחברה הערבית תיארו מצב של היעדר אכיפה מוחלט. "בן גביר שולח שוטרים שיעברו פה בין שתיים לארבע", אמר ל'דבר' אחראי בטיחות באחד מהכפרים בפזורה. "אבל ילדים בני 14 נוסעים בבוקר לשים את האח הקטן בגן, וילדים בני 16 נוסעים 130 קמ"ש ב-3 בלילה".

עם הפנים ל-2026

אף שהרלב"ד קוראת לתקצובה של תוכנית לאומית למאבק בתאונות הדרכים מזה שנים, וביתר שאת מאמצע 2024, רק בסוף השנה האחרונה, ימים בודדים לפני שהגיעה ל-400 הרוגים, השיק משרד התחבורה תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים.

התוכנית תעמוד על כ-350 מיליון שקלים בשנה, וכרגע אמורה להיכנס לבסיס התקציב של-2026, אם וכאשר זה ייחתם. על אף שמדובר בעלייה חדה ביחס לתקציב הרלב"ד היום, שעומד על מעט יותר מ-60 מיליון, וכמה עשרות מיליונים נוספים במשרדים אחרים, מדובר בירידה דרמטית מהמספרים שהושקעו בתחום בעבר. ברלב"ד ביקשו לחזור לתקציב הרלב"ד בעת הקמתה בעקבות ועדת שיינין, שעמד על 500 מיליון שח של אז, ובערך 900 מיליון בנירמול מחירים.

אלא שכפי שאמרו ברלב"ד בדיון בוועדת הכלכלה, "הבנו שאת זה לא נקבל, אז התפשרנו". את הסכום שאושר, 350 מיליון שקלים, הגדיר יו"ר הועדה ח"כ דוד ביטן כ"לא מספיק, אבל לפחות זו התחלה".

גם בארגוני החברה האזרחית מתחו ביקורת חמורה על השנה העקובה מדם ועל גובה התקציב. ״שנת 2026 תהיה שנת מפנה אך ורק אם ממשלת ישראל תשקיע את המשאבים הנדרשים ליישום התוכנית הלאומית של הרלב״ד", אמר ל'דבר' גל רייך מארגון 'נתון לשינוי' הפועל להפצת מידע המצוי בידי מוסדות ציבור. "בזמן שביקשו כמיליארד שקלים לשנה, עוד לא קיבלו 350 מיליון. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים צריכה להתפטר אם לא תצליח להבטיח את התקציב הדרוש״.

"חיי אדם בישראל נמצאים בתחתית סדרי העדיפויות", אמר ל'דבר' עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק". "לדאבון ליבי אין בשורה חיובית לשנת 2026, וללא היפוך סדרי העדיפויות גם שנה זו תהיה מדממת בכבישים וכולנו נשלם את המחיר הכבד. רק אישור תוכנית לאומית רב שנתית ישיב את ישראל למסלול בו תאונות הדרכים נמצאות בירידה ולא בעלייה".

התקציב יושקע בין היתר בחיזוק מחדש של הרלב"ד, הרחבת הפיקוח הדיגיטלי, הגברת האכיפה, הגברת ההסברה ופיתוח אמצעים טכנולוגיים חדשים לשמירה על החיים. בנוסף, כ-50 מיליון שקלים הועברו כבר בסוף 2025, במהלך של שרת התחבורה רגב שהסתבר כחשוב מאוד, ושימשו להגברת האכיפה המשטרתית, במהלך משותף של הרלב"ד ושל המשטרה. כעת נראה שהצלחת התוכנית תלויה במידה רבה בשאלה אם יצליחו בממשלה להעביר את התקציב הקרוב.