ההעסקה הקבלנית – העברת פעילות של מקום עבודה לביצוע על ידי חברה אחרת – התהוותה כצורת העסקה דומיננטית במשק במהלך העשורים האחרונים, ונראתה לרבים כמחלה הכרונית המלווה את יחסי העבודה בישראל. הטמעתה במשק לוותה ביחסי ציבור ל"יעילותה" כביכול, וכך קסמה למעסיקים שהלכו שבי אחר שמות כמו "אאוט-סורסינג", מיקור חוץ בעברית. בפועל, צורת ההעסקה הזו, שלמרבה הבושה גם הממשלה כמעסיקה לא בחלה בה, שימשה להחלשת יכולתם של העובדים להתארגן וצמצום כוחם של העובדים המאורגנים בחברה, דרך צמצום האחריות כביכול של המעסיק לעובדים, המועסקים דרך גורם חיצוני.

עובדות במפעל פרי גליל בחצור הגלילית (צילום: דבר ראשון).

בשנים האחרונות נדמה שמתחולל שינוי תפיסתי, שהופך גם לשינוי ממשי, כלפי צורת העסקה זו. ההסתדרות הכללית, שנכנסה למשבר עמוק באמצע שנות ה-90', התקשתה להיאבק כנגד התופעה, שכוונה ממילא כנגדה, כאמור. את נקודת המפנה ניתן לסמן בהעלאת הנושא לסדר היום הלאומי במחאה החברתית של קיץ 2011. עם האנרגיה של המחאה מאחוריה הובילה ההסתדרות שביתה כללית במחאה על ההעסקה הקבלנית – שביתה שבעקבותיה נוצר הסכם להעלאת שכרם של עובדי השמירה והניקיון, ותחילת תהליך של העסקה ישירה של עובדי הקבלן במגזר הציבורי.

המשכו של השינוי הוא במתווה שהושג בין ניסנקורן לכחלון לצמצום התופעה, מתווה שבשנתיים האחרונות הביא לקליטתם של אלפי עובדים להעסקה ישירה והשוואת תנאיהן של עובדות סוציאליות המועסקות על ידי המדינה דרך עמותות עם תנאיהן של עובדות מדינה.

תופעה ייחודית ומעניינת נוספת, אשר ודאי היה לה משקל בהנעת התהליכים שהביאו לשינוי המתואר מעלה בצורת ההעסקה במגזר הציבורי, היא הקואליציה להעסקה ישירה. עמותה המשתמשת בכלים של מאבק חברתי כנגד מעסיקים הבוחרים בהעסקה הקבלנית והנצלנית, והוקמה ב-2010.

אך בעוד במגזר הציבורי תהליך השינוי כבר נמצא בעיצומו, במגזר הפרטי הדברים נראים אחרת. שם לא כפופים המעסיקים למתווה כזה או אחר וחשופים פחות לביקורת ציבורית, והנטייה שלהם להתרכז יותר בשורת הרווח ופחות ברווחת עובדיהם זוכה ליותר הבנה. ובכל זאת, נראה שגם שם נראה ניצנים של שינוי.

השינוי מגיע למגזר הפרטי

חברת מגדל שקלטה הבוקר 250 עובדים, שהועסקו אצלה דרך חברה קבלנית, מצטרפת לשורת חברות שעשו זאת בשנים האחרונות. מה יכול להניע בעל עסק, שבראש סדר העדיפויות שלו עומד לרוב מיקסום רווחיו, לקלוט עובדים להעסקה ישירה?

לדברי אורנה עמוס מהקואליציה להעסקה ישירה, תשובה אחת לשאלה זו יכולה להיות פשוטה: העסקה ישירה היא רווחית יותר. במסמך שהוציאה הקואליציה תחת הכותרת "למה זה כדאי לך?" מפורטים נימוקים כלכליים, המסבירים כיצד העסקה ישירה איננה רק מוסרית, אלא גם כדאי כלכלית יותר. כך גם מחקר שקבע כי בתחום ההיי טק, מיקור חוץ טוב פחות מהעסקה ישירה. דוגמה חיה למגמה זו ניתן למצוא בסיכום בין ועד העובדים בפלאפון לבין ההנהלה לפיו תחזוקת האנטנות לא תעשה במיקור חוץ אלא על ידי עובדי החברה, וזאת לאחר שהוכיח ועד העובדים את כדאיותו הכלכלית של סכום זה. עם זאת, נראה ששיקול הרווחיות לבדו נוגע יותר לעובדים בעלי הכשרה מקצועית גבוהה, וקשה יהיה ליישם אותו על כלל עובדי החברה. למרות שהעסקה ישירה חוסכת את דמי התיווך לקבלן המשנה, לא תמיד מדובר בפער עלויות שמצדיק מבחינתו את האחריות הנדרשת בהעסקה ישירה.

פלאשמוב למען העסקה ישירה, קניון עזריאלי ת"א (צילום: דבר ראשון).

סיבה נוספת שמביאה לעתים להעברתם של עובדים להעסקה ישירה היא פשוטה: מערכת הערכים של המעסיק. דוגמה אקטואלית לכך היא קליטה של 70 עובדים לחברת סאן דיסק שהועסקו כעובדי קבלן, במה שלפי הודעתם של מנהלי החברה נראה כמהלך המשלב כדאיות כלכלית והבעת אמון בעובדים. גם ברשת משען, רשת בתי האבות של ההסתדרות, החליטו לפני זמן מה לקלוט כ-70 עובדים שהועסקו באופן קבלני להעסקה ישירה.

מול קבוצת עזריאלי המחזיקה בקניוני עזריאלי נערך בימים אלה מאבק ציבורי בהובלת הקואליציה להעסקה ישירה במטרה לאלץ את הבעלים להעביר את העובדים במקום להעסקה ישירה. "אנחנו מנסים להפוך את ההעסקה הקבלנית לבושה" מסבירה אורנה עמוס מהקואליציה להעסקה ישירה. בין היתר מנסה הקואליציה לתייג באופן שלילי את שיטת ההעסקה הקבלנית היא באמצעות הכנסתה למדדי אחריות תאגידית דוגמת מדד מעלה.

הדרך האפקטיבית ביותר להעברת עובדים להעסקה ישירה, היא אולי גם הדרך המרגשת ביותר: דרישה של העובדים המאוגדים בחברה. צריך להסתכל על מודי גת, יו"ר ועד העובדים של מגדל כדי להבין את העניין הזה ולראות שכשיש יו"ר ועד עובדים ועובדים שרואים לנגד עיניהם גם את מי שהרגילו אותנו לא לראות, ולהתייחס אליו כשקוף, אז דברים יכולים להתחיל להשתנות. דוגמאות לכך יש לרוב, בנוסף לקליטה הבוקר במגדל, נקלטו בתקופה האחרונה עובדים בתנובה, פרי גליל, פלאפון, חברת רפאל, הבורסה ועוד. ביותר ויותר מההסכמים הקיבוצים שנחתמו בשנים האחרונות נכנס סעיף אשר קובע קליטת עובדי הקבלן להעסקה ישירה. במידה ומגמה זו תמשיך, יתכן שגם המגזר הפרטי יצטרף לשינוי העמוק שמתחולל בישראל בתחום העבודה הקבלנית.