תנועת 'מרכזים לצדק חברתי' פתחה בקמפיין להפעלת לחץ ציבורי על הרשויות המקומיות, להגברת הפיקוח על נושא הבטיחות באתרי הבניה שבתחומן. התנועה קוראת לאזרחים ולפעילים בערים בהן היא פועלת לשלוח מכתבים לראשי הערים, מהנדסי העיריות ולראשי הוועדות לתכנון ולבניה.

"יש כאן עניין של סולידריות עם האנשים הכי חלשים בחברה שלנו שבונים עבורנו את הבתים ונופלים אל מותם או נפצעים באלפיהם בשנים האחרונות. אנחנו לא יכולים להישאר אדישים לזה." אמר ל'דבר ראשון' איזי כרמון מהמרכז לצדק חברתי ברחובות, "מהצד השני – הסכנה אינה מתוחמת לאתר הבניה – כשעומדים בעיר מנופים שלא עברו תסקירי בטיחות אין סיבה שלא יפלו גם על הרחוב כמו שקרה ברמת גן ובבת-ים, או חלילה על מוסד חינוכי או גן ילדים. ויש כאן גם עניין של לשמור על כלל החברה, ולא רק על הפועלים."

דרישות הבטיחות שדורש מינהל הבטיחות במשרד העבודה והרווחה שיעוגנו בהיתרי הבנייה של הרשויות המקומיות (גרפיקה: דבר ראשון).

בחמש השנים האחרונות נהרגו למעלה מ-200 עובדי בניין. בשנה החולפת ובזו הנוכחית אירעו גם תאונות בהן נפגעו אזרחים שהיו בקרבת אתרי בניה, או שהעמידו את הציבור הכללי בסכנה – כגון קריסת המנופים בבת-ים וברמת גן, התרסקות ארון מבוטן במרכז תל אביב שמחץ למוות את הפועל גביד דלשד – וזאת סמוך לתחנת אוטובוס. השתחררות קורות מגובה המנוף שנשפכו על הכביש ברחוב שאול המלך בתל אביב – ואירועים נוספים שהעלו לתודעה הציבורית את הסכנות המרובות באתרי בניה שאינם מפוקחים כראוי בלב השטחים העירוניים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

תיעוד ליקוי בטיחות באתר בניה ביפו (צילום: עינת פודרחני).

בסוף מרץ השנה פנה מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה והרווחה לרשויות המקומיות בדרישה שיעגנו בהיתרי הבניה הניתנים לקבלנים בשטחן שורת תנאי בטיחות, ושיפקחו על ביצועם – זאת לצד פעילות האכיפה המבוצעת על ידי המנהל. המנהל התבסס לצורת כך על סעיף בפקודת העיריות הקובע כי על העיריות לקבוע אמצעי זהירות שיש לנקוט נגד תאונות בשעת הקמת בנינים, הריסתם, שינויים ותיקונם. אולם – במרכז השלטון המקומי מיהרו להתנער מאחריותם ולקבוע כי הפרשנות של מינהל הבטיחות לפקודה היא 'ארכאית'.

תיעוד ליקוי בטיחות באתר בניה ביפו (צילום: עינת פודרחני).

לטענות אלו מגיב כרמון ומבהיר שמן הראוי שהרשויות יהיו מעורבות בנושא טרם התאונה ולא רק לאחריה. "ברמת גן כשנפל מנוף ראש העיר הבין שהוא לא יכול להתעלם מדבר כזה שקורה אצלו בעיר, הוא שלח פקחים לבדוק את המנופים והורידו חמישה שלא עמדו בתקן. אנחנו בכזה משבר והפקרות של המדינה שאין לנו אפשרות שהרשויות יטילו אחריות זו על זו – כולם צריכים להיות אחראים לזה – אין סיבה שכל הרשויות לא יפעלו בנושא ביחד". לדבריו ראש עיריית רחובות כבר נעתר לבקשתם להפגש עימו בנושא, עוד טרם תחילת הקמפיין.

הקמפיין יצא לדרך בסיוע ארגון "אנו", שהקים עבורו אתר, המאפשר לתושבי חדרה, תל אביב, ראשון לציון ורחובות להירשם לעדכונים במאבק ולשלוח לנושאי התפקידים בעיר מכתב הדורש שינוי מדיניות בנושא – בקלות ובמהירות. האתר כולל גם את שמות 49 ההרוגים באתרי הבניה בשנה שעברה, ו-17 ההרוגים בשנה זו.

תגובת עיריית ראשון לציון: בימים אלו מקיים משרד הכלכלה בשיתוף מרכז השלטון המקומי סדרת מפגשים שמטרתם להגביר את הבטיחות באתרי בניה. הנושא המרכזי הנבחן בישיבות אלו הוא כיצד לאכוף ולהגביר את האכיפה באתרי הבניה הרבים תוך שיתוף הרשויות המקומיות. כיום, מפקחי אגף הפיקוח אינם מוסמכים מכוח החוק לפקח על תקינות מנופים.

תגובת עיריית רחובות: אגף הפיקוח על הבנייה בעיריית רחובות מקיים סיורים קבועים באתרי בנייה ברחבי העיר על מנת לבדוק כי הם עומדים בתנאי ההיתר.
אנשי המקצוע במנהל ההנדסה, במסגרת התנאים למתן היתר, מוודאים את קיומם של הסדרי הבטיחות במקום במסגרת תכנית התארגנות אתר הבניה, לרבות חיוב הקבלן להציג תכנית בטיחות ואישורים רלוונטיים. ואולם, בטיחות האתר בשוטף נמצאת באחריות הקבלן ומנהל העבודה באתר הבניה. משרד העבודה מחויב לפקח על הקבלנים הנמצאים באחריותו מכיוון שעובדיו עברו הכשרה מקצועית והם אלו המוסמכים לכך. מיותר לציין כי מנהל ההנדסה בעיריית רחובות מקיים שיתוף פעולה הדוק עם משרד העבודה במשך כל השנה. נציין כי עוד טרם עליית הקמפיין המדובר לאוויר, ראש העיר, רחמים מלול, זימן את הפעילים לפגישה ולחשיבה משותפת שתתקיים במהלך חודש אוגוסט.