בעשורים האחרונים אנחנו עדים לשחיקה מתמשכת במעמדם של העובדים בישראל, שחיקה אשר אחד מביטוייה המרכזיים הוא יצירת המעמד של העובדים העניים. למרבה הצער, נראה כי גם בשנה החדשה לא תשבר המשוואה המהווה מראה קשה לברית בין אזרחי ישראל למדינה, על פיה עבודה לא בהכרח מהווה חיסון בפני עוני. עם זאת, בשטח רוחשות גם מגמות אחרות, אשר במידה ויתעצמו, יכולות להביא לשינוי של ממש בעולם העבודה הישראלי. לרגל השנה החדשה, בחרנו חמישה מהלכים חיוביים שהשפיעו על שוק העבודה הישראלי, ועל הציבור העובד בישראל בשנה החולפת באמצעות פעילות ציבורית, פרלמנטרית ומאורגנת. להלן סיכום שנת תשע"ו בעולם העבודה בישראל:

תלושי שכר. אילוסטרציה: דבר ראשון

העלייה בשכר המינימום נכנסת לתוקף

בתחילת יולי עלה שכר המינימום ב-225 ש"ח לחודש והוא עומד כיום על 4,825 ש"ח. הייתה זו הפעימה השנייה של הסכם שכר המינימום אשר נחתם בין ההסתדרות וארגוני המעסיקים כבר בדצמבר 2014 ואשר המדינה הצטרפה אליו באמצעות צו הרחבה. תוספת זו משפיעה לטובה על חייהם של מאות אלפי ישראלים: בדו"ח בנק ישראל לשנת 2014 העריך בנק ישראל כי כרבע מהשכירים בישראל משתכרים שכר מינימום או פחות ממנו.

שכר המינימום מאפיין בעיקר קבוצות עובדים חלשות יחסית במקצועות ללא הכשרה מקצועית או אקדמית, והוא נפוץ יותר בקרב קבוצות מוחלשות כצעירים, חרדים, ערבים ונשים. בהקשר של שכר המינימום צפויה השנה הבאה להיות בהכרח טובה מקודמתה, שכן בשנת תשע"ז צפויה להיות הפעימה השלישית בינואר 2017 שתעלה את שכר המינימום ל-5,000 ש"ח, ובסוף שנת 2017 תהיה הפעימה האחרונה שתעלה את שכר המינימום ל-5,300 ש"ח. להעלאת שכר המינימום יש גם השפעה מאקרו-כלכלית חיובית על הצמיחה, שכן היא מאפשרת לשכבות החלשות להרחיב את היקף הצריכה שלהן ולשפר את רמת חייהן, כפי שניתן לראות מסקר דבר ראשון.

אתר בניה שנסגר (צילום ארכיון: דבר ראשון).

הקמת הקואליציה למאבק בתאונות בניין

למעלה מ-30 פועלים נהרגים בענף הבניין בכל שנה. מדובר על פי רוב בעובדים מוחלשים, רבים מהם בני המגזר הערבי, עובדים זרים ופלסטינאים. עד תחילתה של שנה זו הייתה תופעה נוראית זו שקופה לחלוטין. מה שהביא את מצבם של פועלי הבניין לכותרת היא הקמתה של הקואליציה למאבק בתאונות בניין, התארגנות אזרחית המורכבת מקבוצת פעילים וארגונים מסורים. במציאות שבה רק 18 מפקחים בלבד במנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית אמונים על למעלה מ-13 אלף אתרי הבניה, הבעיה הראשונה הייתה שכלל לא היו נתונים ברורים על היקף הבעיה. פעילות ופעילי הקואליציה החלו באיסוף הנתונים ממד"א באשר לפצועים ולהרוגים, באיסוף המידע באשר לחברות הקבלניות והיזמיות אצלן התרחשו התאונות ופרסומו.

למאבק החשוב הזה הצליחה הקואליציה לרתום כתבים וגופי תקשורת, וכן הצליחה להדביק גם כמה חברי כנסת בתחושת הבהילות, דבר שהוביל לחקיקתו של חוק המחייב את מנהל הבטיחות והבריאות לסגור באופן מיידי כל אתר בניה שבו התרחשה תאונה קשה או קטלנית למשך יומיים לפחות. בקרוב תציין הקואליציה שנה להיווסדה, וכבר עכשיו היא יכולה לציין לזכותה את הגברת העיסוק הציבורי בנושא. עם זאת, חשוב לציין שעבודתה רק החלה: את השנה הנוכחית נראה שאנו מסיימים עם עליה במספר ההרוגים מהשנה שעברה.

שר האוצר משה כחלון, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ושר הבריאות יעקב ליצמן (עומדים במרכז השורה הראשונה) עם עובדי אסף הרופא שנקלטו להעסקה ישירה (צילום: אביעד ויצמן)

קליטת עובדי קבלן

בשבוע שעבר נקלטו לראשונה 300 עובדות הניקיון בבית החולים אסף הרופא להעסקה ישירה. ביום רביעי הקרוב, צפויים גם עובדי תאגיד הבריאות של בית החולים פוריה, עובדות סוציאליות, עובדי מעבדה, אחיות ועובדי מנהל ומשק להיקלט אף הם להעסקה ישירה בבית החולים. שני מהלכים אלה הם חלק מפיילוט לקראת קליטתן של כלל מנקות בתי החולים ועובדי משמרות הבוקר של תאגידי הבריאות להעסקה ישירה.

"אנחנו לפני ראש השנה, מתחילים שנה חדשה של שינוי" אמר יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, במהלך הטס לקליטתם של עובדי הקבלן ב'אסף הרופא'. "הקליטה שלכם חשובה, היא חשובה למדינה, למשפחות שלכם ולכם. העבודה שאתם עושים קדושה", אמר ניסנקורן לעובדים, "אתם חיל החלוץ, ואנחנו מחוייבים לקלוט את כל עובדי הניקיון בבתי חולים הממשלתיים ועירוניים".

מדובר למעשה ביישום חלקים מהסכם עובדי הקבלן שנחתם בסוף השנה שעברה לאחר מאבק עיקש שהוביל ניסנקורן מול האוצר. סעיפים נוספים שיושמו השנה מההסכם הם הקצאת תקנים לקליטת כלל עובדי המוקד הטלפוני של שירות התעסוקה כעובדי מדינה. סעיף נוסף שיושם הוא העסקתם הרציפה של עובדי תכנית קרב אשר הועסקו השנה לראשונה במהלך חודשי הקיץ במסגרת תכנית בית הספר של הקיץ במשרד החינוך. עובדי השמירה בבתי הספר הועברו אף הם להעסקה רציפה במהלך כל שנת הלימודים. לאחרונה נחתם אף הסכם בין ההסתדרות והארגון הארצי של מפעילי השמירה והאבטחה המעלה את שכר המינימום לכ-80 אלף עובדי אבטחה בישראל. ישנם סעיפים בהסכם עובדי הקבלן שטרם הוסדרו – כך באשר להעברתן של אחיות בריאות התלמיד במחוז המרכז להעסקה ישירה, וכן קליטתם של 762 עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות להעסקה ישירה (נושא הנדון בשיתוף פעולה עם שר העבודה והרווחה חיים כץ).

מהלכים אלה מהווים שינוי מגמה שבמידה ויתעצם, יכול להביא למהפכה של ממש בעולם העבודה הישראלי. התפשטותה של תופעת ההעסקה הקבלנית במשק בעשורים האחרונים יצרה מעמד חדש של עובדים נטולי זכויות ובכך שינתה את שוק העבודה כולו. קליטת עובדים אלה להעסקה ישירה יכולה לא רק לחלץ משפחות רבות מהחיים מתחת לקו העוני, כי אם גם לדחוף מעלה את תנאי העובדים כולם.

אבי ניסנקורן ומשה כחלון (ארכיון). צילום: יונתן זינדל / פלאש 90.

חתימת הסכם מסגרת במגזר הציבורי

לאחר שלוש שנים בהן לא נחתם הסכם מסגרת לעובדי המגזר הציבורי, דבר שהוביל לשחיקת שכרם של קרוב למיליון עובדים, הצליחו ההסתדרות ומשרד האוצר להגיע לחתימה על הסכם מסגרת חדש עם העלאת שכר בגובה 7.5% לעובדי המגזר הציבורי, וזאת תוך הימנעות משביתה כללית. ההסכם ייחודי בכך שמחצית מהעלאה חולקה באופן דיפרנציאלי בין מקבלי השכר הגבוה והנמוך, במטרה לצמצם פערים בין העובדים במגזר הציבורי. מלבד זאת קיבלו עובדי המגזר הציבורי מענק חתימה בגובה 2,000 שקלים בשתי פעימות, שהראשונה בהן היתה בתחילת 2016 והשניה תהיה בתחילת 2017. לראשונה בעקבות הסכם עובדי הקבלן משנת 2012, נהנו גם עובדי הקבלן בשמירה וניקיון במגזר הציבורי ממענק החתימה. בסקטורים ספציפיים, כמו עובדי המעבדות, הפסיכולוגים בשירות הציבורי, רנטגנאים ורוקחים, בהם היה צורך בתיקוני שכר משמעותיים יותר, הוסכם על העלאת שכר גבוהה יותר של 15%. גם הסכם זה מהווה זרז להגדלת הביקוש המצרפי במשק כמנוע צמיחה, באמצעות הגדלת ההכנסה הפנויה של ציבור עובדי המגזר הציבורי, המהווה חלק ניכר ממעמד הביניים הישראלי.

איציק שמולי. צילום: פלאש 90.

העסקת עובדים בעלי מוגבליות

בימיו האחרונים של מושב הכנסת האחרון, הספיקה להעביר חוק שיזמו ח"כ איציק שמולי וח"כ יואב קיש, המרחיב את חובת הגופים הציבוריים להעסיק לפחות 5% עובדים עם מוגבלויות. החוק שנתמך וקודם בין היתר על ידי יו"ר ועדת העבודה והרווחה אלי אלאלוף, הוא בעל משמעות היסטורית. למעשה הוא מציב את המגזר הציבורי בחוד החנית של יצירת השינוי והתאמת שוק התעסוקה לאנשים עם מוגבלויות, אשר החלה עם הטלת צו ההרחבה על ההסכם בין ההסתדרות וארגוני המעסיקים על פיו כל מקום עבודה עם למעלה ממאה עובדים יחויב להעסיק לפחות 3% עובדים עם מוגבלויות. לשילובם של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה יש משמעויות חברתיות עמוקות באשר להשתלבותם הכללית בחיי הקהילה והחברה בישראל, וכן באשר למידת עצמאותם, אולם מלבד זאת, דו"ח מבקר המדינה לשנת 2014 קבע כי שילובם הרעוע של עובדים עם מוגבלויות בשוק העבודה, גורם להפסד של חמישה מיליארד ש"ח למשק הישראלי.