משתתפי המחאה נגד המיקום של אסדת "לוויתן" לטיפול בגז טבעי הקימו מאהל מחאה ובו עשרות אוהלים. העבודות להקמת האסדה נמצאות בעיצומן בטקסס ואילו בארץ מתקיימות עבודות להנחת צנרת גז בים ומתקן קליטה בחוף דור. פעילי המחאה פועלים לדבריהם משום שהממשלה אינה מגינה עליהם ומצהירים כי יישארו במקום עד שהממשלה תחליט לשנות את מיקום האסדה.
אתמול (שבת) הוקם מאהל מחאה סמוך למחלף זיכרון יעקב, ליד עבודות צנרת גז ובו עשרות אוהלים, וזאת במחאה כנגד ההחלטה להקים את אסדת הטיפול בגז הטבעי ממאגר "לוויתן" בקצה מדף היבשת במרחק 10 ק"מ בלבד מהחוף ולא בלב ים, היכן שנמצא המאגר עצמו.
ביום שישי התקיים משט מחאה בקרבת האניה המניחה את הצנרת בקרקעית הים. במהלך המשט התגלתה באחת הסירות תקלה והיא החלה להתפרק, כאשר נוסעיה חסרו חגורות הצלה. שיתוף פעולה בין סירת סיור של המשגיחה על העבודות ומשט המחאה סייע לחלץ את הנוסעים מהים.
ברשתות החברתיות חל ויכוח לגבי שייכותה של הסירה שהתפרקה למחאה:
מאבק בדקה ה-91
להקמה של אסדת "לוויתן" קדמו הליכי תכנון ארוכים, שראשיתם בתכנית תמ"א 37 ח', וכלה באישור רשויות הבריאות הסביבה והאנרגיה של ישראל. גם ארגוני הסביבה בישראל דוגמת "אדם טבע ודין", "מגמה ירוקה" ו"החברה להגנת הטבע" לא ממהרים לשתף פעולה עם מאבק זה. אחת הסיבות לכך היא טענת הממשלה, כי הקמה מהירה של האסדה והזרמת הגז היא אחד התנאים ההכרחיים לסגירת יחידות הייצור 1-4 בתחנת הכח "אורות רבין" בחדרה, המפיקה חשמל מפחם, הגורם לזיהום סביבתי רב. גם בג"ץ דחה מספר עתירות נגד היבטים שונים בתכנית הפיתוח וסבר כי טענות הנגד נשקלו במועצה הארצית לתכנון ובניה באופן מספק.
לטענת המוחים, רובם שותפים לקבוצת "שומרי הבית" בפייסבוק, האישורים שניתנו לאסדת "לוויתן" מהווים סדרה של החלטות כושלות, לאור זיהום האוויר הרב שנוצר מאסדת "תמר" המרוחקת כ-23 ק"מ מחופי אשדוד, ולאור הסכנות של זיהום מי הים ב"מי תוצר", כנגד האפשרות להשיב אותם למאגר עצמו כאשר ממקמים אסדת טיפול מעל מאגר הגז בלב ים.
סיכון נוסף בהחלטה קשור לצנרת הקונדנסט – מדובר בנוזל גז והוא תוצר הכרחי של הטיפול בגז. הקונדנסט מיועד לעבור בצנרת נפרדת אל החוף ומשם לבתי הזיקוק כחומר גלם. דליפה בצנרת בקרבת החוף עלולה לגרום להתפשטות של זיהום בחופי הארץ במהירות רבה יותר מאשר החלופה של מכל קונדנסט בלב-ים. למאגר "לוויתן" ישנם חוזים חתומים לייצוא גז לירדן ולמצרים, כך ששינוי החלטה לגבי צורת הפיתוח שלו לא תעלה רק בכסף ובזמן, אלא גם תיצור קושי דיפלומטי שעלול לגרום לאובדן החוזים הללו, ולהעמיד בספק את הכדאיות הכלכלית של הפיתוח עצמו. פיתוח "לוויתן" דרוש למדינת ישראל קודם כל כדי לשפר את המצב בו המדינה תלויה במאגר גז טבעי בודד, שכל תקלה בו גורמת להשבתת האספקה כמעט לחלוטין.
בראשית תכנון הפיתוח בשנת 2015 ביקשה המבצעת, "נובל אנרג'י" להקים אותו בעזרת אסדה צפה בלב-ים (FPSO), בדיוק באופן בו דורשים משתתפי המחאה כיום. משרד האנרגיה תבע מ"נובל אנרג'י" לשנות את תכנית הפיתוח ולקרב את אסדת הטיפול אל החוף, בטענה שיש לכך עדיפות בטחונית. במשרד הביטחון לא מגבים טענה זו. במקביל, אישרו הרשויות בישראל שימוש בשיטת האסדה הצפה לגבי צמד המאגרים הקטנים יותר "כריש" ו"תנין", אשר האסדה שלהם תוקם בלב ים.
משותפות לוויתן נמסר: "לצערנו קומץ ראשי המתנגדים לפרוייקט לוויתן ממשיכים במסע הסילופים וההפחדות, וזורים אוסף של שקרים וחצאי אמיתות בעיני התושבים. בג״ץ קבע פה אחד כי תכנית הפיתוח נותנת מענה הולם לסוגיות סביבתיות ובטיחותיות. הפרוייקט אושר על ידי כל הרשויות הממשלתיות, לאחר בחינה מקיפה, ותוך נקיטת כל הצעדים שנועדו להבטיח אי פגיעה באיכות החיים.
הגז מלוויתן הוא לא הבעיה אלא הפתרון, הפתרון לשנים של שימוש מרעיל ומזהם בפחם ובדלקים מזהמים אחרים. אנו מפצירים בתושבי האזור לדרוש את הפרטים הנכונים, ולא להסתפק בסיסמאות מפחידות ותלושות".
