מאחורי שולחן ארוך ועליו כוסות חלב התכנסו ביום שני השבוע, שר האוצר כחלון, שר החקלאות אריאל, ראשי התאחדות חקלאי ישראל מאיר צור, ואבשלום וילן ומנכ"ל איגוד מגדלי הבקר. הם הרימו כוסית חלב לכבוד ההסכם לרפורמה בענף החלב אחרי שערב קודם הגיעו להסכם. המכובדים בירכו וטפחו איש על שכם רעהו. היה להם חשוב גם להדגיש שהיה פה מאבק, צעקות וויכוחים אבל השגנו הישג לחקלאים. שר האוצר דיבר על יום היסטורי וסיפר על ימים כלילות בהם עבדו הנושאים והנותנים על הרפורמה.

ארנון אשרי, רפתן בן 61, דור שלישי ברפת מכפר ויתקין: "זו הוצאה להורג של המשק המשפחתי כאתנן שנותן מזכיר תנועת המושבים לכחלון שצירף אותו למפלגה שלו"

באותה השעה בדיוק התכנסו בכפר ויתקין כתשעים רפתנים מושבניקים. כבר תקופה הם רואים את ההסכם הזה הולך ומתגבש ומבחינתם מדובר ב"גזר דין מוות" והם מלאי זעם בעיקר על מי שהיו אמורים לייצג אותם במשא ומתן הזה. הם נפגשו כדי לשקול את צעדיהם, להבין איך יוכלו להילחם בהסכם שכביכול נועד לסייע להם. באותו ערב הם כבר החזיקו צו מניעה מבית המשפט המחוזי בחיפה שהחליט לעכב את יישום הרפורמה עד לדיון שיתקיים כבר ברביעי הקרוב.

על "חיבתו" של אגף התקציבים באוצר לחקלאות הישראלית כתבנו ב'דבר ראשון' פעמים רבות. השילוב של חיבה זו עם שר אוצר חובב רפורמות השש לחתום על הפחתת מכסים בכל הזדמנות היא קוקטייל קטלני לחקלאות הישראלית, כשבניגוד לנושאים אחרים כאן לא מתגלה כל מחלוקת בין כחלון לאנשי משרדו. התרעמותם של החקלאים על מדיניות זו כבר מוכרת, אלא שהפעם נוספה לה מתקפה ישירה על העומדים בצד השני של המשוואה: ראשי תנועות החקלאים, אלה שאמורים לייצג אותם.

בשנה שעברה כשהונפה החרב על החקלאות הישראלית, עמד צור בראש ההפגנה בגן הוורדים. מאות מושבניקים וקיבוצניקים עמדו בגשם לזעוק חמאס על הורדת המכסים המוגבלת על הירקות, הדגים ושמן הזית. הפעם, מאושרת רפורמה מרחיקה לכת הרבה יותר ללא הפגנות, פיצוצים ומחאות. האם צודקים הרפתנים שטוענים ש"מכרו אותם"?

כדי לקבל תשובה לשאלה זו כדאי לחזור שלושה חודשים אחורה לסוף יולי 2018, אז שיגר צור מכתב חריף ביותר לשר האוצר כחלון, לשר החקלאות אריאל ולמנכ"ל משרד החקלאות ובו הוא כותב "מזה מספר חודשים מתנהלת מלחמת מאסף על הסכם חלב נוראי שנבנה בין משרד האוצר לבין התאחדות מגדלי הבקר. לצערי אגף התקציבים והתאחדות מגדלי הבקר גררו אותנו להדברות בפרטים ולא נתנו לנו לראות את התמונה הרחבה". צור לא חוסך במילים "לצערי ההסכם הוא כל כך גרוע, הסכם שפוגע בנו הרפתנים ולא מביא בשורה לאיש. הסכם שמחסל ברגל גסה כחמישים אחוז מהרפתנים במושבים ומן הסתם את אותם הרפתנים המתגוררים באזורי עדיפות. הסכם שמעביר ייצור חלב ומוצריו מייצור בישראל לייצור בפולין". צור הבקיא בפרטי ההסכם המתגבש דורש מהשרים לחזור לנקודת ההתחלה "אני מבקש מכם להוריד את ההסכם המוצע מסדר היום ולהתחיל מחדש בדרך נכונה יותר". את המכתב מסכם צור באמירה החותכת "בעבורי להסכים לחיסול של חצי מהרפתות במושבים הוא בגדר בגידה בערכים, במדינה, בחקלאות, בעצמי ובתפקידי".

שלושה חודשים אח"כ אחרי משא ומתן מאומץ חותם צור על ההסכם. מה השתנה בין השלושים ליולי ל-28 באוקטובר? מסתבר שההסכם עצמו כמעט ולא השתנה. כשמשווים בין ההסכם שנחתם שלשום לבין ההסכם שהציעו משרד האוצר ומשרד החקלאות במרץ האחרון והיה למעשה נקודת הפתיחה של המשא ומתן המאומץ, למעט שינויים קלים הם כמעט זהים. שינוי קטן אחד אפשר למצוא ביעד המינימום לרפת שבהסכם ממרץ עומד על 1.5 מיליון ליטר ובהסכם החדש עומד על 1.2 מיליון ליטר. למען הסדר הטוב, על פי נתוני מועצת החלב מתוך 583 רפתות משפחתיות 418 רפתות מחזיקות מכסה של פחות מ-1.2 מיליון ליטר כשגודל הרפת הנפוץ ביותר נע בין 600,000 ל-800,000 ליטר בשנה. בכל מקרה עיקר התמריצים בשני ההסכמים יינתנו לרפתות שיגדלו להיקף של 2.1 מיליון ליטר בשנה. נכון להיום יש רפתות בודדות במגזר המושבי שמגיעות להיקפים הללו.

שינוי נוסף בין שני ההסכמים נוגע ליעד הסופי של הפחתת המכסים על חלב ומוצרי חלב. לצורך ההמחשה המכס על חלב לא מרוכז 1% שומן שעומד היום על 40% היה אמור לרדת עד שנת 2025 ל-12%. אחרי מו"מ שונה מתווה ההורדה והוא ייעצר בשנת 2026 על 15%.

בעניין מחיר המטרה שהוא לב ליבו של ההסכם אין שינוי. החקלאים יצטרכו לוותר בצורה מדורגת על 23 אג' מתוך 1.92 שקל שהם מקבלים על כל ליטר חלב. למעשה בהסכם המעודכן הורע מצבם של הרפתנים שכן באוצר תכננו להתחיל את ההפחתה באפריל 2020. אחרי משא ומתן ההפחתה תחל למעשה כבר בינואר הקרוב. כדי לתת פרופורציות למשמעות ההפחתה, שכר הרפתן מתוך מחיר המטרה מוערך בכ 19 אג' לליטר, כלומר אחרי ההפחתה הרפתן, במקום להתקיים מעבודתו ברפת יפסיד כ 6 אג' על כל ליטר שימכור, כך לטענת החקלאים.

השינוי השלישי שהצליחו ראשי התאחדות חקלאי ישראל להשיג הוא הוספה של 50 מיליון שקלים להסכם שיעמוד על 450 מיליון שקלים במקום 400 מיליון שקלים. התוספת שהושגה מיועדת לפיצוי חקלאים שיעדיפו לסגור את הרפת החל משנת 2023.

סה"כ ניתן להבין כי מדובר בשינויים קלים בין שני ההסכמים, זה שעמד בפניו של צור בעת שכתב את המכתב החריף לפני שלושה חודשים לבין זה שעליו חתם שלשום. חלק מהשינויים מקלים במעט על הרפתנים וחלקם דווקא פועלים נגדם.

על רקע הסיפור הזה אפשר להבין אולי את ארנון אשרי, רפתן בן 61 דור שלישי ברפת מכפר ויתקין שקורא להסכם "נעיצת הסכין במשק המשפחתי". בשיחה שקיימנו אתו אתמול אמר אשרי כי "זו הוצאה להורג של המשק המשפחתי כאתנן שנותן מזכיר תנועת המושבים לכחלון שצירף אותו למפלגה שלו. המשק המשפחתי הושכב על הגדר למען כניסתו של מאיר צור לתנועתו של כחלון. אני מקווה שהיא תקרוס בבחירות הקרובות. אנחנו הושכבנו על הגדר עבור כותרות שמשקי הבית לא יזכו לראות שום הוזלה מהעניין הזה. הוא רוכב על ענף החלב לתפקיד הבא שלו".

אשרי מבהיר את עמדתו ביחס להסכם "אין פה שום הישג למשק המשפחתי אלא רק גזל והרס". על הנחת המוצא העומדת בבסיס ההסכם 'רפת גדולה היא רפת יעילה' משיב אשרי "זה פשוט לא נכון. אין היגיון בזה. ההוצאות ברפת מחושבות כמעט כולן עבור יחידה של פרה בודדת. המזון מהווה 60% מההוצאות ברפת. הפרה אוכלת את אותה כמות מזון בין אם לידה עומדות חמישים פרות או חמש מאות פרות. ההבדל ביעילות בין רפתות היא רק נגזרת של ניהול איכותי. יש רפתות ענק בקיבוצים שאינן יעילות ויש רפתות משפחתיות קטנות שהן יעילות מאוד". לאן יוביל ההסכם? להערכתו של אשרי "עוד חמש שנים יישארו אולי 200 רפתות משפחתיות. משק החלב יהפוך לריכוזי יותר ומי שייצר את החלב יהיו גופים זרים שיש להם הון כדי להשתלט על המכסות. בסוף גם הם לא ייצרו בשקל שישים. אין דבר כזה. בשלב הבא פשוט יורידו את מחיר המטרה ואנחנו נראה את מחירי החלב מזנקים".

אנשיו של צור מכירים את אשרי וטיעוניו נגד ההסכם וטוענים שהוא מהמתנגדים הבודדים להסכם. אבל אשרי הוא חלק מהתארגנות שמונה היום כ- 90 רפתנים מושבניקים, שהם אחוז לא מבוטל מהרפתנים במושבים, שמתנגדים להסכם. בין אותם מתנגדים מצאנו את איתי גיל והדר ברסקי ממושב ניר בנים ואת רן יצחקי מניר ישראל. תפסנו אותם בדרך לכנס בכפר ויתקין. "עשו את זה על הגב שלנו בלי לשאול אותנו. ההנהגה שלנו הלכה נגדנו. אנחנו לא מכירים רפתן אחד שמסכים להסכם הזה" אומר גיל. יצחקי מוסיף "אנחנו, בחקלאות כבר למודי רפורמות. ראינו מה קרה לטונה לעגבניות לבשר. עשו רפורמה בתפוחים ואפשרו לייבא מפורטוגל מגרמניה ומארצות הברית המחיר ירד מ-4 שקלים לקילו ל-14 שקלים. שמעת פעם על ירידת מחיר כזו? המחיר שאני מקבל על הבשר של העגלים נחתך ב-40%. הלקוח באיטליז הרגיש את זה? מי שהרוויחו מהרפורמה הם היבואנים. ראית הוזלה במחירי הבשר? בירקות? זה בלוף אחד גדול. גם מחירי החלב לא ירדו".

"אני לא מצליח להבין איך ההנהגה של הרפתנים בעד ההסכם הזה כשכל הענף צועק?" אומר ברסקי. "צור כבר לא מייצג אותנו. הוא מייצג את כחלון".

כדי להסביר עד כמה הם חשים נבגדים על ידי צור, יצחקי מספר "הוא הקים את שולחן החלב בתנועת המושבים לפני שנתיים. כינס 80 נציגים מרפתות בכל הארץ כדי שיצביעו על המהלכים וההסכמים. הוא הבטיח לנו שמה שיוחלט בשולחן החלב יחייב את הנציגים בהתאחדות החקלאים. לאורך שנתיים אנחנו מקיימים דיונים בשולחן הזה ומצביעים פעם אחר פעם לדחות את ההסכם הזה בנוסחיו השונים. ברגע שהוא קיבל את ההבטחה לג'וב מכחלון הוא סגר את שולחן החלב. הם ראו שלא יהיה להם רוב להעביר את ההסכם ופשוט החליטו לוותר על שולחן החלב. לפני יומיים, רגע לפני שהוא חותם על ההסכם קיבלנו ממנו הודעה שלשולחן החלב אין סמכות משפטית ולכן הוא מבוטל".

לאחר המפגש בכפר ויתקין החליטו הרפתנים שאיבדו אמון בנציגיהם בתנועת המושבים ובארגון מגדלי הבקר לפנות לסעד מבית המשפט בטענה כי ההחלטה על חתימה על ההסכם מול האוצר נעשתה במחטף, מבלי להתעמק במשמעויות הקשות לרפתנים מקבלת ההסכם – ובניגוד חמור לתקנון התאחדות מגדלי בקר. השופטת התורנית רבקה למרשטריך לטר החליטה לקבל את דרישת הרפתנים ולהורות על צו עיכוב זמני לביצוע ההסכם, עד שהנושא יידון לעומק בפני שופט מן המניין, וקבעה את הדיון ל-31 באוקטובר.

מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור, מסר בתגובה כי "ההסכם החדש טוב בהרבה יותר למשק המשפחתי. ההסכם שומר על היצרן הקטן ומאפשר לו להתפתח כמו כן נותן ביטחון למי שרוצה לפרוש. בנוסף ההסכם יותר מורכב ויש ללמוד אותו ולהבין אותו. לצערי יש מי שמעדיף את המהומה. ההסכם הרבה יותר טוב מהאופציה השנייה של שוק פתוח, דבר אשר יפגע אנושות במשק המשפחתי והקיבוצי כאחד".