בית האופנה שאנל יצא השבוע בהצהרה דרמטית, כי יפסיק להשתמש בעורות אקזוטיים, ופרוות. בית האופנה הצרפתי המוביל הידוע בתיקי העור היוקרתיים שהוא מייצר, הוא הראשון להודיע על הוצאת העורות האקזוטיים של קרוקודילים, לטאות, נחשים וחתולי ים ממאגר חומרי הגלם שלו. עד כה מרבית תשומת הלב והביקורת הציבורית התמקדה במאבק בשימוש בפרוות, דבר שזכה להצלחה, שכן, בשנתיים האחרונות הודיעו לא מעט מותגי יוקרה, ביניהם ברברי, ורסצ'ה וגוצ'י על הפסקת השימוש בפרוות כחומר גלם. עם זאת הודיעו בשאנל כי ימשיכו להשתמש בעורות שמקורם מתוצר לוואי של תעשיית המזון מן החי.
ההודעה הגיעה ביום שני, ערב תצוגת קולקציית הסתיו של בית האופנה במוזיאון המט בניו יורק. בראיון לאתר WWD הסביר ברונו פבלובסקי נשיא החברה כי "נהיה קשה יותר למצוא מקורות לעורות הללו שעומדים בקריטריונים של בית האופנה מבחינת איכות וסטנדרטים אתיים". עוד הוסיפו בחברה כי ההחלטה תפתח את הדלת לפיתוח של מוצרים חדשים מתחליפים סינטטיים שיהוו את 'דור הבא של מוצרי היוקרה', בתקווה שיצליחו למשוך אליהם את כוח הקנייה הגובר של דור הצרכנים החדש ששם דגש גם על ערכים חברתיים וסביבתיים בצרכנות שלו.
בניגוד לתחליפי פרווה סינטטיים, הנחשבים זולים ולא יוקרתיים, תחליפי עורות כגון דמוי עור נחש מצליחים להיתפס כיוקרתיים ועל כן על פי הערכות של מומחים לא צפוי בית האופנה לחוות ירידה במכירות בעקבות ההחלטה. בשנים האחרונות, גם מותגי יוקרה שהכריזו על הפסקת השימוש בפרוות, הרחיבו את הניסיונות שלהם למצוא מקורות "אתיים" לעורות אקזוטיים והשקיעו רבות בפיתוח של חוות זוחלים ומיזמים דומים ברחבי העולם, אך היעדר השקיפות בתעשיית האופנה, גורם לצרכנים לסמוך פחות על הצהרות ריקות על חומרי גלם שסופקו בצורה אתית מבלי לקבל הוכחות בפועל.
חשוב להדגיש כי ההחלטה לחדול משימוש בחומרי גלם מן החי כגון עורות ופרוות, שהנועדה לחסוך את הסבל של בעלי החיים שגדלים בתנאים קשים ולבסוף מומתים אך ורק עבור פרוותם, היא אמנם החלטה חשובה מבחינה אתית ומוסרית, אך מבחינה אקולוגית היתרונות לכך שנויים במחלוקת, משום שהתחליפים למוצרי פרווה ועור מבוססים ברובם על פלסטיק שהינו תוצר של דלק מאובנים שהפקתו דורשת אנרגיה רבה והוא אינו מתכלה. נקודה נוספת היא התחליפים הסינטטים נוטים להיות פחות עמידים ולהישמר פחות זמן מפרווה ועור מבעלי חיים דבר שיוצר ייצור וצריכה מוגברים. בהקשר הזה ראוי לציין כי ההחלטה של שאנל להמשיך להסתמך על מוצרי עור רגילים המגיעים כתוצר לוואי של תעשיית המזון מן החי, עלולה להיתפס כפחות מוסרית-הומנית אך דווקא אקולוגית יותר.
