אחת הבעיות החברתיות הקשות במדינה שמעיקות על רוב האוכלוסייה היא בעיית הגודש בכבישים, שהולך ומחמיר ולא צפוי להיעלם בקרוב. אף על פי כן, המפלגות כמעט ולא מתייחסות לסוגיה קריטית זו, העולה למשק הון עתק בכל שנה, ופוגעת בבריאות. רק: גשר, מפלגת העבודה, מרץ וכחול לבן ענו לפניית דבר ראשון לגבי הפתרונות על מנת לפתור את בעיית הפקקים.

מפלגת גשר – מתייחסים גם לשורש הבעיה

ממפלגת גשר קיבלנו מסמך מפורט המנתח את בעיית הפקקים, שנמסר מד"ר גלעד סממה. בהסתמך על דו"ח של הכנסת בנושא תחבורה ציבורית. לפי הדו"ח, תוך 20 שנה, הנזק השנתי צפוי להיות מוכפל מ-35 מיליארד שקלים בשנה ל=70 מיליארד. התחשיב מבוסס על מספר גורמים – נזק בריאותי מזיהום אוויר, נזק מאבדן שעות עבודה, נזק מבזבוז דלק, עליהם יש להוסיף נזקים עקיפים מההשפעה הנפשית המעיקה של עמידה בפקק תנועה.

ההפסד למשק כתוצאה ישירה מן הגודש, מיליארדי ש"ח

ההצעה: נעבוד קרוב יותר וניסע פחות

בצד הפתרונות, מציעים בגשר סדרת צעדים כמו הגמשת שעות העבודה, כך שיותר עובדים יורשו לעבוד בשעות גמישות או מהבית ומעסיקיהם יתוגמלו על כך. גם בגשר מציעים להסדיר בישראל שירותי "תחבורה שיתופית", מבלי להסביר במה מדובר, ומבלי להתייחס למגרעות התחבורתיות והעסקיות של חלק מהשירותים הנכללים במונח זה דוגמת אובר. בגשר תומכים במיסוי דינמי – כלומר, ככל שרכב מסיע פחות אנשים בשעות יותר פקוקות בכבישים יותר עמוסים, בעל הרכב ישלם יותר כסף. אין הסבר במצע להעדפה של החזרים כספיים ל"נהגים מתחשבים", או בגביית כסף מנהגים "גודשים". בגשר מציעים להעדיף נסיעות של שאטלים בתוך השכונות העירוניות במקום אוטובוסים, כמו גם עידוד רכיבה על אופניים והליכה ברגל. הצעה מעניינת נוספת היא תמרוץ כלכלי לרכבי הסעה המונית ככל שיש בהם פחות מושבים ריקים בנסיעה.

הצעה שורשית ומעניינת יותר, אינה נוגעת כלל לפתרון בעיית התחבורה, אלא לצמצם את הצורך בנסיעות. במלים אחרות, במקום לחזור על המנטרה של "לחבר את הפריפריה למרכז", הפתרון שמציעה גשר הוא לפתח תעסוקה איכותית בפריפריה. התחבורה המהירה לפריפריה למרכז עדיין דרושה לצרכים שונים, אך תכופים פחות מנסיעות ארוכות יומיומיות לעבודה ובחזרה.

כחול לבן: הבחנה בין פתרונות מיידים ורחוקים יותר

מצע כחול לבן הוא המקיף ביותר שפורסם בכמה תחומים, ובהם גם תחום התחבורה. חלק משמעותי ממנו הוא בעצם פעולת העתקה מהמצע של "יש עתיד", אשר גם הוא היה מצע די מפורט. לטענת "כחול לבן", פער ההשקעה בתשתיות תחבורה בישראל הוא 500 מיליארד ש"ח – לא ברור על סמך מה. במשרד התחבורה מעריכים את הפער במחצית מכך  שגם הוא פער די ענקי.

בטווח המיידי – הסטת עומסים

בדומה לשאר המפלגות, גם בכחול לבן תומכים בהסטת עומסים באמצעות גמישות בשעות העבודה ומציעים למסות עובדים שמקבלים חניה חינם מהמעסיקים במטרופולין תל אביב. בנוסף מאמצים במפלגה בצורה בלתי ביקורתית את הסיסמה שירותי "התחבורה השיתופית" ורומזים ל"אובר" כשהם מציינים כי "יש להתחשב בהשלכות על נהגי מוניות". הצעה זו לחלוטין בלתי יעילה, מפני שהיא עשויה להציף את הכבישים בהרבה יותר מוניות, שאינן שיתופיות בשום צורה, ללא כל פיקוח ורגולציה, ולא תפתור שום בעיית תחבורה. האפליקציות הקיימות, דוגמת גט, רקסי, וגם אובר למוניות מורשות מצליחות כבר כיום להעלות את מקדם המילוי של המוניות, ולצמצם נסיעות ריקות של הנהג בלבד. תחבורה שיתופית (גם שיתופית אמתית, כמו בציי רכב בקיבוצים) לא בהכרח מורידה עומסים. רק רכבים אשר "מקדם המילוי" שלהם גבוה, באמת מפחיתים את כמות הרכבים על הכביש, ולכן נסיעות משותפות של 3-5 נוסעים באותו הרכב בהחלט תורמים להפחתת הגודש, ללא קשר להגדרת הרכב.

בטווח הבינונילשנות את המגרש לטובת תחבורה ציבורית

בכחול לבן מציעים לעשות מהפכה בתחבורה הציבורית, בעזרת "הפקעת" 50 ק"מ כביש בכל שנה לטובת נציבי תחבורה ציבורית, הסדרת קווי הזנק למקומות העבודה המבוקשים ביותר וכן הרחבת השירות בפריפריה, כולל בלילה. עוד מציעים במפלגה, לסלול קו רכבת עוקף באר שבע, פעולה המתאפשרת היום רק במכונית פרטית.

מרצ – בין תיקון חברתי לשינוי תחבורתי

במפלגת מרצ מדגישים את קידום התחבורה הציבורית בכל הכיוונים – תוספות שירות בכל שעות היממה, כולל בשבתות ובחגים סבסוד של 80% לילדים, קשישים, סטודנטים ובעלי מוגבלויות. כדאי לציין שדווקא אוכלוסיות אלו אינן האוכלוסיות המתאפיינות בבעלות על רכבים פרטיים, ולכן יש כאן הטבה חברתית שלא בהכרח תעזור להפחתת הגודש. מבחינת התכנון מרצ מציעה הקמת רשויות מטרופוליניות לתחבורה כמקובל בעולם, אם כי במדינה קטנה כמו ישראל, לא ברור הצורך בכך. הצעה חשובה שמרצ מעלה ולא קיימת היום היא הטלת חובת הכנת תסקיר תחבורה בכל תכנון בנייה חדשה. גופי התכנון הקיימים אינם יודעים די על תכנון תחבורה יעילה ותחבורה ציבורית בפרט, ולכן שיפור הנושא יכול למנוע אסונות תחבורתיים לדורות הבאים. במרצ תומכים בקידום הנסיעה באופניים, כולל הסדרת מקלחות במקום העבודה כגורם מסייע.

בפקקים (צילום: הדס פרוש/ פלאש 90).

מפלגת העבודה – תחבורה ציבורית בשבת, והגברת ההשקעה

מפלגת העבודה לא פרסמה מצע מסודר, אך השיבה לפניית "דבר ראשון" לגבי הפתרונות לבעיית הפקקים. גם בעבודה מציעים, השקעה מסיבית בתחבורה ציבורית, על חשבון פיתוח כבישים לרכב פרטי. במפלגה מדגישים את נושא השילוביות – פיתוח אמצעים שונים כמו מוניות, רכבות, אוטובוסים ומיניבוסים, שמספקים מידע מדויק, והופכים את הנסיעה בתחבורה ציבורית ליותר אמינה ופחות מועדת למפח נפש. במפלגה תומכים בהתאמת התחבורה למוקדי התעסוקה הקיימים, ולא להיפך, כמו במפלגת גשר. עוד תומכים במפלגה בהפחתת מספר החניות בערים, כדי ליצור תמריץ שלילי לשימוש ברכב פרטי. לגבי נסיעה בשבת, במפלגה מציעים לקיים תחבורה ציבורית מוגבלת בשבת, גם של רכבות, כדי לאפשר גם למי שידו אינו משגת החזקת רכב לצאת מביתו בנוחות. עוד הוסיפו בנושא השבת: "חשוב להדגיש שמפלגת העבודה מייחסת חשיבות לאומית לשמירה על צביונם הייחודי של השבת ומועדי ישראל כימי מנוחה רשמיים, אולם לצד זאת מכירה בצורך לאפשר בימים אלו פעילויות תרבות ופנאי. גם ביצוע עבודות תשתית לטובת הציבור בימי המנוחה היא לעתים כורח המציאות".

לסיכום: המשותף, השונה וזה שלא עונה

מבחינת כל המצעים יש הצעות שחזרו אצל כל המפלגות: עידוד מעסיקים להגמשת שעות העבודה ועבודה חלקית מהבית, פיתוח מואץ של תחבורה ציבורית, כולל הפקעת כבישים קיימים לתחבורה ציבורית בלבד והגברת השירות. הצעה מפוקפקת שחזרה אצל כל המפלגות היא עידוד "תחבורה שיתופית" מבלי לפרט במה מדובר, ואיך שירות זה לא יגביר את הגודש.

כל אחת מהמפלגות הביאה גם דגש ייחודי, לדוגמה – גשר התייחסה להגדלת ההשקעה בתעסוקה בפריפריה ולא רק לחיזוק התחבורה, מרצ הציעה תסקירי תחבורה בבניה חדשה וסבסוד מאסיבי לילדים ולקשישים, וכחול לבן הציגה קו רכבת עוקף באר שבע.

שאר המפלגות לא הגיבו כלל לפניית "דבר ראשון" בנושא. בועידת השלטון המקומי האחרונה הצהיר שר האוצר כחלון : "המשבר הבא הוא מהפכת התחבורה", אך בכהונתו הנוכחית העדיף לקדם תכניות בניה במהירות האפשרית, גם על חשבון שזה שלא יהיה שום פתרון הולם לצורך לצאת ולהיכנס לשכונות החדשות שייבנו. ככל הנראה, נושא התחבורה נתפס על ידי הפוליטיקאים כנושא שאין לו משמעות אלקטורלית, למרות החשיבות המרובה שלו בחיי היום יום.