דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
16.4°תל אביב
  • 9.0°ירושלים
  • 16.4°תל אביב
  • 15.2°חיפה
  • 14.9°אשדוד
  • 15.9°באר שבע
  • 21.9°אילת
  • 16.8°טבריה
  • 11.5°צפת
  • 14.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תקשורת

תקשורת / ״שוק ההון מרגיש שבניגוד לאמוק שהיה מאז תיק 4,000, נכנס שר תקשורת שבא ללמוד״

האנליסט ערן יעקובי, מנכ"ל 'רוסאריו יעוץ ומחקר' ומומחה לענף התקשורת: "אנחנו בפיגור מטורף, וחברות הסלולר לא באמת רוצות דור 5. אין פה עדיין דור 4 כמו שצריך, וגם אצלי בחניה קולטים רק דור 2"

ערן יעקובי (צילום: יח"צ)
ערן יעקובי (צילום: יח"צ)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

לפרסומים של ערן יעקובי יש באופן מידי מאות קוראים, אך רוב הציבור לא ייתקל בהם לעולם. "הקוראים שלי הם מנהלי השקעות. האנליזה שלי לא מגיעה לגברת כהן, אלא ל'לקוחות כשירים', פעילים בשוק ההון. אני מחויב לפי רגולציה לשלוח רק להם".

יעקובי הוא מנכ"ל של חברת "רוסאריו ייעוץ ומחקר" המספקת ניתוחי שוק לגופי השקעות והוא מומחה לענף התקשורת. "אני עשרים שנה בשוק ההון. תבין, לאנליסט אין כלום מלבד המוניטין שלו, אז אם מרגישים שאתה מפספס, אין משמעות לאנליזה שלך. אתה חייב להיות מקצוען כל דקה".

לניתוחים הללו יש השפעה ממשית על שערי המניות?
"בהחלט שיש. שוק ההון קורא לי 'חוזה שחורות' כי בכל סקירה שהוצאתי לאחרונה כתבתי שאנחנו לפני משבר".

וזה בזמן שבאופן יחסי מניות חברות התקשורת במצב משתפר.
"הסיבה המרכזית זה החילופים בצמרת המשרד – שוק ההון מרגיש, שבניגוד לאמוק שהיה מאז תיק 4,000 נכנס שר שבא ללמוד. זו לפחות התחושה. יכול להיות שיש לו דיעות והוא פוליטי והוא החליט שיהיו סיבים ליד גדר הגבול. זו החלטה פוליטית והוא מתחיל לעשות טעויות של לדבר פוליטיקה דרך משרד התקשורת.

"אבל בניגוד לקודמיו ולמנכ"ל הקודם יש תחושה שיש מי שמקשיב. התחילו להקשיב גם לבזק – נכון שבזק מאוד תלויה ברגולציה, אבל מדינת ישראל גם תלויה ביכולות של בזק, והקורונה הראתה את זה".

שוק מוטה רגולציה

איך אמור להיראות שוק בריא?
"בשוק בריא יש רגולציה שמכוונת לאמצע המשולש שכולל בתוכו את הצרכן, חברות התקשורת והמשקיעים, שמממנים את כל זה בעזרת מניות ואגרות חוב".

אז למה אתה מתריע ממשבר?
"כי שוק התקשורת מאוד מוטה רגולציה. זו שיחה של שנים על שנים. אני כותב נגד הרגולציה כבר שנים. לא יודע מאיפה להתחיל".

תנסה.
"אוקיי, אז הנקודה שהייתי מתחיל איתה זה תיק 4,000. לא שהייתה רגולציה נכונה וטובה עד אז, אבל הפרשה הזו הכניסה את המשרד לאיזה תחושת אמוק – תחושת היסטריה והכל התהפך – עיסוק בלתי פוסק במיקרו רגולציה במקום במאקרו. פתיחת שעות מוקדי הלקוחות, קנסות של מליון שקל ושני מליון שקל – זה לא עוזר כלום לצרכנים, בקושי פוגע בחברות ובסוף המשרד אומר 'פעלנו למען הציבור'.

"זה שטויות. הבעיה שאצלנו לא חושבים שנתיים קדימה על טובת כולם, אבל כל פעם שמים פלסטר שמטפל במשהו אחד והורס משהו אחר".

עולם דיגיטלי ועולם אנלוגי

כמו בשוק הסלולר?
"כן. יש 6 מפעילות, אין לזה אך ורע בעולם. למה לא רואים את האור בקצה המנהרה בתחום? כי אנחנו במצב שבו החברות מוכרות את אותו מוצר – קו סלולר – עם יכולת כמעט אפסית להתבדל, רק שעלות הייצור שונה לחלוטין בין כל החברות באופן קיצוני.

יש לך חברות כמו פרטנר וסלקום, שנוסדו בשנות ה-90, עם שכירויות נדל"ן, עם תוכנות מורכבות לניהול קשרי לקוחות וחיוב של אמדוקס – כי אז זה היה הכרחי. לעומתן, יש חברות רזות כמו גולן טלקום ועוד יותר ממנה אקספון, שלא אוכל להרחיב עליה כי אני מייעץ לה לעיתים.

באופן כללי – להקים היום חברה חדשה זה עולם אחר. כל מערכות התוכנה הן מראש בענן, מבנה הוצאות רזה פי כמה. תדמיין חברה דיגיטלית לעומת חברה אנלוגית. לכן משתלם להן להוריד את המחיר והמחיר הזה הוא לא מחיר הפסד, ביחס למבנה ההוצאות שלהן, בשונה מהחברות הותיקות".

אז מה זה עושה להשקעות ברשתות?
"אנחנו בפיגור מטורף, אנחנו עדיין לא בפריסה נורמלית של רשת דור 4. בחניה של הבית – אני רואה באופן קבוע אצלי G2 בטלפון. הרשת דור 4 בישראל לא קרובה למה שיש באירופה".

דירוג הרשתות הסלולריות בישראל באתר ספידטסט, אפריל 2020
דירוג הרשתות הסלולריות בישראל באתר ספידטסט, אפריל 2020

 

 

אז איך קופצים אצלנו לרשתות הדור ה5?
"המכרז של תדרי דור 5 בנוי בשיטה של 'תורת המשחקים' והחברות ניגשות כדי לא לאבד את הסיכוי לתדרים לעתיד. אף מפעילה לא רוצה באמת את דור 5 עכשיו כי זה עולה להן כסף. איזה הצלחה זה להגיד שיוצאים לדרך עם מכרז של דור 5 ? זה יעלה כסף להשקיע וכיום סלקום ופרטנר בקושי מרוויחות כסף".

ועכשיו יש להן חובות גדולים ותזרים נמוך.
"בפרטנר יש פחות חובות מאשר בסלקום ומצבה עדיף, אבל גם לגבי סלקום, הכניסה של אבי גבאי השפיעה לטובה. הוא חתך בהוצאות והרגיע את שוק ההון. בניגוד ללפני שנה, לחשוב היום שסלקום תפשוט רגל זה נהיה בלתי סביר".

אלו כבר קב

להניף גרזן על אחד הקודקודים

וצות תקשורת, הן התחילו כחברות סלולר אבל היום הן פועלות בכל הענפים – שידורים, סיבים לבתים, סלולר, אינטרנט. זה מצב טוב?
"בדו"וחת הכספיים קשה לראות את ההפרדה בין הפעילויות, אבל אנחנו יודעים שהטלוויזיה בישראל מפסידה כסף. לסלקום ופרטנר היה חזון של להיות קבוצת תקשורת בכל התחומים, אבל אם הן היו קוראות נכון איך הרגולציה לא בנויה נכון – ייתכן שהיה עדיף להן להישאר חברות סלולר וזהו. לHOT יש עדיין רווחים כי יש לה הכי הרבה מנויים בטלוויזיה, אבל גם בסלקום וגם בפרטנר אין החזר על ההשקעה. החשש שלי הוא שיקרה אותו דבר בסיבים".

למה?
"בגלל ההיסטריה של תיק 4,000. כל מה שקשור שטיפה שיהיה לבזק טוב זה 'סדין אדום'. השיא נשבר מבחינתי באותו ראיון שנתן סמנכ"ל הכלכלה של משרד התקשורת (ד"ר עופר רז דרור, א.ר.), לגדי פרץ בגלובס – 'אם צריך, נטיח את הראש של בזק בקיר'.

"דיברנו על  מרכז המשולש. בתור רגולטור אתה צריך לכוון מרכז המשולש – חברות, צרכנים ומשקיעים, כדי שלכולם יהיה טוב. להניף גרזן על אחד הקודקודים זה לא חכם. ולכן אנחנו נמצאים במשבר"."

היו פה רגולטורים שמשרד התקשורת הזמין לפני שנה נדמה לי, פרויקט התאומות (TWEENING), הלכתי לכנס וחשכו עיני – מזמינים 3 רגולטורים – מגרמניה איטליה ולטביה – שיספרו לנו איך הם מקדמים את הפס הרחב. ד"ר עופר רז דרור פתח את הכנס באנגלית רהוטה, והסביר איך הם מאיימים על המפעיל הלאומי ההיסטורי ואיך דרך סנקציות הם חושבים שהם יעודדו את ההשקעה בסיבים אופטיים. אחר-כך עלו כל הרגולטורים ואמרו דברים הפוכים לגמרי. במשרד התקשורת הביאו אותם כדי ללמוד והמשיכו עם אותו רעיון – בואו נטיח את הראש של בזק בקיר".

סיבים אופטיים – רק 100,000 לקוחות אצל כולם ביחד

אוקיי, זה בבזק. פרטנר וסלקום פורסות סיבים באופן חופשי ורק איפה שמשתלם להן.
"בשנתיים האחרונות בכל רבעון, מדווחים על הנגישות לסיבים וכמה משקי בית היו יכולים להתחבר ואתה יודע שגם בתל אביב שזה בולשיט אחד גדול. תגידו כמה התחברו בפועל, מה אכפת לכם? ובסוף זה רק 100,000 לקוחות אצל כולם ביחד.

"ברור שביום שבזק תדליק את רשת הסיבים, גם השיווק של בזק ישתנה ובזק תהיה המחנכת שוק לפס רחב – גם פרטנר תשמח שבזק כבר תרים את זה כדי להעלות את המודעות של הצרכן לגבי מה אפשר לקבל מסיב אופטי. אף אחד לא יצליח ללמד את העם מה זה סיב אופטי למעט בזק".

אז איפה הבעיה?
"ברגע שבמשרד התקשורת זרקו את כל המפעילים לאזורי הביקוש ואמרו בואו תתחרו – חלק מהמפעילים לעולם לא יראו החזר השקעה על הכסף שהם שמו שם. תראה כמה מעט מצטרפים יש לסיבים, וזה אפילו רק ב'קצפת' של השוק. אם כולם משקיעים באותו אזור 'כדאי' אז זה כבר לא באמת אזור כדאי.

"בתור סיסמא זה נכון – תחרות מובילה להשקעות. השאלה היא איך מיישמים את זה ? הדרך של משרד התקשורת – שדוחף רק לאיזורי הביקוש ומביא ל 4 תשתיות לאותן דירות בתוך באותה תעלת תקשורת – זה יישום לא מוצלח של האג'נדה הזו.

אני יודע שאתה חזיר

ומה הפתרון?
"הצליחו להרוס כל חלקה טובה ואתה מבקש שאני אגיד איך לתקן את זה?"

כן.
"תראה, זה מתחיל בחשיבה מדוייקת איך לעצב מבנה שוק שמכוון לאמצע המשולש – כמה שחקנים באמת מדינת ישראל יכולה להכיל ואיך מביאים אותם לשיווי משקל נכון ? זה אומר אישור מיזוגים ורכישות בתנאים, כדי לשמור על הצרכן ועל המתחרים ולעודד השקעה בתשתיות. צריך מבנה הגיוני לתשתיות התקשורת במדינה במחשבה על מבנה השוק הנחוץ בעוד כמה שנים. צריך לקדם שיתוף תשתיות בצורה שונה ממה שיש היום.

"מצד השני – תנו לכוחות השוק לעשות את שלהם על ידי פיקוח ולא על ידי הגבלות. פיקוח – זה אומר 'תעשה הכל, אבל אני רואה מה אתה עושה. אם תהיה חזיר, תחטוף מקל בראש'. כיום יש משטר של הגבלות (על בזק והוט, א.ר.) – והמסר הוא 'אני יודע שאתה חזיר, אז אני אגיד לך מראש מה מותר לך לעשות".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!