יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן), גיבתה היום (שני) את המשרד להגנת הסביבה, בחזית שפתח מול משרד האנרגיה, בנושא תחנות הכוח המונעות בגז. "הוועדה קוראת להקפיא את התכניות לבניית תחנות כוח חדשות בגז" אמרה, "לבטל את החלטת הממשלה 2592 (לפיה המדינה תקדם הקמת תחנות כוח פרטיות בהליך מהיר, א.ר) ולהחליפה בהחלטת ממשלה שתאפשר ייצור חשמל סולרי מבוזר ברחבי הארץ".

הדברים הם, כאמור, ביקורת ישירה על עמדת משרד האנרגיה, שרואה את המשך בניית תחנות הכוח בגז כגיבוי חיוני למשק החשמל. למרות שהמשרד אף מבטיח שלא תוקם תחנה בגז ללא צורך מעשי, הוא ממשיך לקדם אותן ברמה התכנונית, בטענה שתהליך הקמתן, משלב התכנון ועד הביצוע, יכול לארוך כעשר שנים.

ישיבת ועדת הפנים והסביבה. (צילום: ועדת הפנים והסביבה)

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל אמרה בוועדה: "לאור עמדת המשרד בראשותי, משרד האנרגיה הפחית את יעדי הייצור המינימליים של חשמל המונע בגז מ-3,500 מגהוואט ב-1 ביוני 2020, ל-1,400 מגהוואט. מבחינתי זה לא מספיק".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

עוד ציינה השרה כי "תחנות כוח מוקמות ל-40-30 שנה, וכל החלטה שנקבל עכשיו תקבע אותנו ל-40 השנים הקרובות. צריך לוודא שיתקבלו ההחלטות הנכונות ביותר עבור מדינת ישראל, שמבטיחות בטחון אנרגטי יחד עם שמירה על האינטרס הכלכלי לטווח הארוך. האנרגיות המתחדשות היום מאפשרות שמירה על כל האינטרסים האלה תוך שמירה על בריאות הציבור והסביבה".

השרה הודתה שההחלטות בנושא הן בתחום סמכותו משרד האנרגיה, אך לאור ההשלכות המשמעותיות של התחום על זיהום האוויר ופליטות גזי החממה, המשרד להגנת הסביבה קובע עמדות בנושא. עד כה, יש לציין, נציגי המשרד של גמליאל בוועדות התכנון לא התנגדו להקמת תחנות הכוח בגז, ואף תמכו בהן.

הגנת הסביבה: להקפיא את תכנון התחנות בגז

במהלך הדיון הציג ד"ר גיל פרואקטור, מנהל תחום אנרגיה ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה, את היקף התכנון של תחנות הכוח בגז, המסתכמות כושר ייצור של למעלה בלמעלה מ-11 אלף מגהוואט.

שינויי אקלים – מעבר לייצור חשמל מבוסס אנרגיות מתחדשות. (קרדיט: המשרד להגנת הסביבה)

פרואקטור הציג גם את שינוי העמדה של משרד האנרגיה, שהפחית את הצורך בבניית תחנות חדשות מ-6,700 מגהוואט, לטווח של 4,000-1,400 מגהוואט, אך עדיין מתעקש להשלים הליכי תכנון להספקים הרבה יותר גדולים.

הירידה בקמת תחנות כח בגז עמדות משרד האנרגיה לפי המשרד להגנת הסביבה. (קרדיט: המשרד להגנת הסביבה)

פרואקטור קרא להקפיא תכניות אלו, בשל המהירות בה מחירי הפנלים הסולריים והאגירה יורדים. "החישובים הכלכלים שלנו שמרניים" הסביר, "לקחנו בחשבון לא פחות מ-13 שעות אגירה + 5 שעות ייצור חשמל ביום כדי להחליף תחנת כוח במחזור משולב".

שיטת המחזור המשולב, בה הפליטות מטורבינות גז מניעות טורבינות קיטור, היא השיטה העיקרית המקובלת, וגם היעילה ביותר, לייצור חשמל מגז. לטענת פרואקטור, בעוד כחמש שנים, הכדאיות שלה תהיה פחותה מהקמת הספק חדש באמצעות אנרגיות מתחדשות.

ירידת המחירים מקדימה את התחזיות

התחשיבים שביצע הצוות אותו הוביל פרואקטור, יש לציין, מבוססים על מחירי גז גבוהים יחסית מהמחירים הנוכחיים בישראל.

מנגד, תוצאות המכרז של רשות החשמל להקמת מתקני אנרגיה סולרית משולבים עם אגירה, מעידים על סביבת מחירים שכבר היום נמוכה משמעותית לעומת עבודת המטה של המשרד להגנת הסביבה, ומקדימה את התחזיות בכשלוש שנים.

הערכות המשרד להגנת הסביבה לגבי מחיר הגז, מתבססות על מחירי חברת החשמל בלבד, אשר גבוהים מהמחירים הממוצעים בישראל, שאף צפויים לרדת. (נתונים: המשרד להגנת הסביבה)

היצרנים הפרטיים תומכים בגז

תמיכה בהקמת תחנות בגז הגיעה מאיגוד יצרני החשמל הפרטיים, הנעזרים בכלכלן חן הרצוג מחברת BDO.

לטענתם, שילוב מכוניות חשמליות במשק, כמו גם הקמת מתקנים חדשים להתפלת מים, יגבירו מאוד את הביקוש לחשמל, וידגישו את "מחיר הטעות" – מה יקרה אם לא יהיו די תחנות כוח להטענת המכוניות או המתקנים?

לטענתם, עד 2030 נדרשת תוספת של ייצור 8,000 מגהוואט בגז, תוך פירוק תחנות ישנות בגז ובסולר, שאמינותן נמוכה והזיהום מהן גבוה. כל זאת, במקביל לשילוב מוגבר של חשמל סולרי ומתקני אגירה.

נתי בירנבוים, מנכ"ל פורום יצרני החשמל הפרטי מגז טבעי, אומר ל'דבר' כי "אין לי בעיה עם השוואה אמיתית, 'ראש בראש', בין סולרי לגז ברכישת הספק. הדיון היום התעלם מאמינות ההספקה. אני תומך בסולרי, אבל גם עם אגירה ל-13 שעות, זה לא דומה לתחנה בגז, שיכולה לעבוד רצוף, עם גיבוי בסולר ל-100 שעות". לדבריו, "אם מוותרים על אמינות ההספקה, גם הגז יהיה הרבה יותר זול".

דרישה ליעדים עוד יותר שאפתניים

רק לפני שבוע הציג המשרד האנרגיה יעדים שכינה "שאפתניים מאוד" לשילוב אנרגיה סולרית ואגירה. היעדים החדשים כוללים תוספת הספק של 12 אלף מגהוואט בפנלים סולריים, ו-2,200 מגהוואט באגירה לארבע שעות (שהם 8,800 מגהוואט/שעה), זאת לצד צמצום הקמת תחנות כוח בגז.

יעדי הקמת הספק משרד האנרגיה ל2030. (קרדיט: משרד האנרגיה)

יוסף אברמוביץ', מהיזמים הראשונים בתחום האנרגיה הסולרית בישראל, אמר לחברי הוועדה: "אם נאמץ יעד של 100% אנרגיות מתחדשות, בשעות היום, ב-2030, ייכנסו לכלכלה הישראלית 30 מיליארד דולר, ועשרות אלפי מקומות עבודה. אין צורך בעוד תחנות גז, רק אם אתם רוצים זיהום. התשובה לטילים של נסראללה והתקפות הסייבר של איראן זה לא עוד גז, אלא רשת חשמל ירוקה ומבוזרת".

נועם וינר, מארגון 'שומרי הבית' אמר: "שני המשרדים אומרים שחשמל סולרי ואגירת אנרגיה בסוללות הם העתיד. כל הוויכוח הוא על המחיר. אני מומחה ליציבות רשת בחברת אינטל במשך 25 שנה, ואגירת אנרגיה היא הפתרון ליציבות רשת".

לדבריו, "בדקנו לעומק את עבודת רשות החשמל, והם הסתמכו על מודל מחירים שמרני מדי. אנחנו צריכים אגירה בכמות כפולה מיעדי 2030 כבר ב-2025. גז הוא לא אנרגיית מעבר אלא אנרגיית העבר. צריך לעצור את ההשקעות בתשתיות גז היות שברור שזה כבר לא כלכלי".

ל'דבר' אומר וינר כי "אפשר להתמודד גם עם חורף מעונן בעזרת אגירת אנרגיה. ניתן להטעין את הסוללות בעזרת התחנות הקיימות בגז בשעות הלילה, ולפרוק אותן לאורך שעות היום. זה לא נורא אם במשך שבועיים בחורף יעבדו יותר תחנות בגז".

איגוד רופאי בריאות הציבור הצטרף לקריאה להקפאת תחנות כוח בגז והודיע: " אנו נמצאים כרגע בעיצומו של גל חום המסכן את בריאות הציבור. אנו קוראים לממשלת ישראל לעצור את תהליכי התכנון וההקמה של תחנות כוח חדשות המסתמכות על שימוש במקורות אנרגיה בלתי מתחדשים, כמו גז המבוסס על דלקים מאובנים. דלקים מאובנים תורמים משמעותית לפליטה של גזי חממה וזיהום אוויר ובכך תורמים לשינוי האקלים ולפגיעה בבריאות הציבור".

נייר עמדה שהכין האיגוד לישיבת הוועדה קרא לעריכת תסקיר השפעה על הבריאות בנושא  הקמת תחנות כוח חדשות.