דו"ח מבקר המדינה מתריע: השקעות זרות בתשתיות לאומיות בישראל לא נבחנות בזמן או בכלל, מה שעלול להסב נזק משמעותי ואסטרטגי לישראל. לפי המבקר ההחלטה לקיים בדיקת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות לא מיושמת, וכלל איננה מחויבת.
בכל שנה נעשות בישראל השקעות שרות בהיקף ממוצע של כ-18 מיליארד דולר, וסכומן מגיע ל129 מיליארד דולר בסך הכל, כך לפי נתוני מבקר. פרט לכך, חברות זרות מבצעות פרויקטים בתחום התשתיות, שאינן נחשבות להשקעות.
המבקר מתריע מפני היעדר בחינת של השקעות זרות, שעלולות להיות בעלות השפעה שלילית, אם הן נעשות בתשתיות לאומיות, כאשר החברה המשקיעה היא בעלת אינטרסים שלא תואמים את האינטרס הישראלי. הדו"ח מציין את המחלוקת בין גורמי הביטחון לבין המועצה הלאומית לכלכלה ומשרד האוצר, אשר מעוניינים שלא להכביד על ביצוע השקעות זרות בישראל.
אף שהדבר לא מוזכר במפורש, הדו"ח רומז על הביקורת האמריקאית לגבי התקשרויות בישראל עם חברות סיניות בתחום התשתיות, שנעשות בישראל במגוון רחב של מתקנים: תחנות כח, נמלים, תחבורה ואחרות. הדו"ח מזכיר את הקשר האסטרטגי בין ישראל לארה"ב כגורם שיש להביאו בחשבון.
המבקר מציין כי רק באוקטובר 2019 התקבלה החלטת קבינט בעניין המנגנון לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות, ושהיא אינה מיושמת. ההחלטה מתירה לרגולטורים המאשרים השקעות לפנות לוועדה ממשלתית מייעצת בנושא, אך לא מחייבת זאת. עוד מתריע המבקר מקיום הבחינה בשלב מאוחר, אשר עלול לחשוף את המדינה לתביעות, או לנזק דיפלומטי, לאחר כשתאגידים זרים השקיעו כסף ומאמץ בהשקעות בישראל.
הסכנה: אינטרסים זרים,
בשנים האחרונות מנהלת מדינת ישראל מדיניות עקבית של משיכת זרים להשקעה בתשתיות זרות, זאת מבלי שהתקיים דיון ציבורי של ממש בנושא. מחקר שפורסם בוילנה, על השפעת הון זר סקנדינבי במדינות הבלטיות, מצא שפתיחות רבה להשקעות זרות עלולה ליצור תלות מסוכנת של הכלכלה בתאגידים זרים. סקירת 20 מחקרים קודמים לא נמצאה השפעה כוללת ברורה של חשיפה להון זר על צמיחה כלכלית במשק נתון. מחקרים אחרים מצאו השפעה חיובית, בדמות הפצת ידע רלוונטי לתחרות בשווקים העולמיים. ככלל, נכתב במחקר ש"זרימת השקעות זרות רבות, לא מבטיחה צמיחה בכלכלה המקומית".
לצד ההיבט הכלכלי קיים היבט אסטרטגי מהותי להשקעות: החזקת זרים בתשתית לאומית חיונית כמו נמלים או תחנות כוח עלולות להביא להשפעת אינטרסים זרים על תחומי חיים חיוניים בישראל.
רוב חברות התקשורת – בזק, הוט, סלקום ופרטנר – נשלטות כיום בידי זרים. בעלי השליטה הזרים לא השקיעו כסף חדש בישראל לפיתוח החברות, אלא להיפך. הם רכשו חברות קיימות, בכוונה להשיא לעצמם רווחים מירביים בחו"ל, בהשקעה מינימלית – רווחים עליהם לא ישלמו מסים בישראל. להשפעה על תשתיות התקשורת משמעות לאומית ממשית. שר התקשורת פעל להקלה במעט הדרישות שעדיין מוטלות על בעלי השליטה הזרים בחברות התקשורת.
האחזקה במאגרי הגז בישראל מושפעת עמוקות מהמעמד הדומיננטי של חברת נובל אנרג'י האמריקאית, שכעת אמורה "להיבלע" בעסקת מניות ע"י ענקית האנרגיה שברון.
כאן הסיכון ברור – למדינה יש שלל אינטרסים במשק הגז: הבטחת אספקה רציפה, עידוד תחרות, בפיקוח סביבתי ומניעת דליפות, תוך הטלת אחריות מלאה על מפעילות הקידוחים בכל נזק. כל האינטרסים הללו עלולים להתנגש עם האינטרס הכלכלי של נובל אנרג'י ושברון.
לאור הקושי למשוך מפעילות קידוחים זרות לישראל, ולאור השליטה האדירה של נובל אנרג'י בשוק הגז בישראל, במקרה וישראל תשאף להעלות מיסוי על גז או לתבוע לקיחת אחריות מלאה על תקלות ונזקים מצד מפעילת הקידוחים, מצופה לה מאבק לא קל. רק לאחרונה בחרה חברת החשמל להגביל רכישת גז נוזלי במחיר נמוך, במענה לטענות שותפת לוויתן, שרכישות אלו מפירות חוזה רכש עליו חתמה מול המאגר.
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו: "הכשל הביטחוני שבהעברת פרויקטי תשתית לאומיים לידיים זרות ובעיקר לחברות שבבעלות ממשלת סין, שעליו מצביע המבקר, הוא כשל חמור וחובתה של הממשלה לדון בו ולמנוע את המשכו. לצד זאת, אנחנו דורשים מהכנסת והממשלה, לקחת אחריות על הנושא הזה ולמנוע את המשך הפגיעה הכלכלית בענף הבניה הישראלי והמשק, אשר טמונה בהמשך העדפת חברות סיניות על ישראליות".
