מעל למיליון ישראלים כבר היו בבידוד, במסגרת המאמץ לקטוע את שרשראות ההדבקה ולמנוע את התפשטות הקורונה. כל עובד שמחויב בבידוד של 14 יום זכאי לפיצוי על ימי העבודה שהפסיד. מחקרים מלמדים שללא פיצוי אחוז ניכר מהאנשים לא נבדקים, לא מדווחים על תסמינים ולא מקיימים את הבידוד מחשש לפגיעה כלכלית.

למרות זאת, החל מה-29 באוקטובר 2020, עובדים שנכנסים לבידוד בישראל אינם זכאים, על פי חוק, לפיצוי – לא מצד המדינה ולא מצד המעסיקים. למרות הסכמות שהושגו בין ההסתדרות, המעסיקים ומשרד האוצר, הצעת החוק הממשלתית להסדרת הפיצוי נבלמה על ידי הכנסת במה שנראה כמשבר פנים קואליציוני.

10 חודשים מאז פרוץ המגפה, החקיקה לא מתקדמת וככל שמתקרב מועד תשלום שכר אוקטובר, ב-10בחודש, גובר החשש שעובדים שנכנסו לבידוד לא יפוצו. אתמול (ראשון) הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה כללי במשק, והבהירה שבמידה והנושא לא יוסדר היא לא תהסס להשבית כל עסק שימנע תשלום מעובדיו על ימי בידוד.

10 חודשים המדינה נגררת עם אחד הכלים היסודיים למאבק במגפה ולא טורחת להסדיר אותו. כך צמח המחדל:

2 בפברואר: המדינה מסדירה בצו בריאות העם את החובה למי שנחשף לחולה מאומת או חזר ממדינות מסוימות בחו"ל להיכנס לבידוד בית. סקר שנערך על ידי ״מכון גרטנר״ לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות הציבור, הראה ש-94% מהישראלים העידו שיצייתו להנחיות הבידוד בהנחה שיפוצו כלכלית, אבל רק 57% יצייתו במידה שלא יפוצו כלכלית.

4 בפברואר: ד"ר סיגל סדצקי, אז ראש שירותי בריאות הציבור, מוציאה 'תעודת מחלה גורפת' לפיה המעסיקים נדרשים לשלם דמי מחלה לעובדים שנכנסו לבידוד (במידה ועומדים לרשותם ימי מחלה צבורים, בהתאם לצו).
על פי ההסדר, בדומה לחופשת מחלה רגילה, עובדים לא היו זכאים לתשלום עבור היום הראשון לבידוד, ובגין הימים השני והשלישי קיבלו 50% משווי יום מחלה מלא, אך ימי הבידוד נגרעו ממספר ימי המחלה להם הם זכאים.

6 במרץ: חברת ״סל שירותי סיעוד״ עותרת לבג"ץ נגד תעודת המחלה הגורפת, בטענה כי הוצאה על ידי ד"ר סדצקי בלא סמכות, וכי חוק ימי מחלה אינו מאפשר למדינה להטיל על המעסיקים לשלם לעובדים בגין ימים בהם לא הוכח שאינם חולים בפועל, אך המדינה מחייבת אותם להישאר בבידוד בבית. ב-16 במרץ הוגשה עתירה נוספת בנושא גם על ידי התאחדות התעשיינים, התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה וארגון חברות הניקיון. בג"ץ החליט לדון בעתירות אלו במשותף.

2 באפריל: ההסתדרות מגישה לבג"ץ את חוות דעתה, המתנגדת לעמדת המעסיקים לפיה יש לראות בימי הבידוד ״חופשה ללא תשלום״, שאיננה מזכה בשכר כלשהו, וקוראת למצוא פתרונות בשיתוף פעולה של המדינה, המעסיקים והעובדים, באופן שלא יפגע בעובדים.

2 ביולי: דו"ח ארגון ה-OECD מלמד שבמרבית המדינות המפותחות, המדינה משתתפת במימון ימי הבידוד של עובדים. התשלום הממוצע על ימי המחלה הממוצעים עומד על 70% משכרו של העובד. בארגון רואים חשיבות גדולה במתן אפשרות לעובדים להיכנס לבידוד מבלי לחשוש להכנסותיהם. "ימי מחלה על חשבון המדינה", כתבו מחברי הדו"ח, "היו מנגנון קריטי בווידוא יכולתם של עובדים חולים להיכנס לבידוד במהלך המשבר".

27 ביולי: בג"ץ מקבל את העתירה, וקובע כי תעודת המחלה הגורפת ניתנה על ידי ד"ר סדצקי בלא סמכות. עם זאת, בית המשפט נמנע מלהחיל את הפסיקה רטרואקטיבית, כדי שלא לחייב עובדים שכבר קיבלו דמי מחלה בגין ימי בידוד להשיב כספים למעסיקים.
על מנת לאפשר למדינה זמן להסדיר מחדש את סוגיית הפיצוי לעובדים, בג"ץ קובע שתוקף תעודת המחלה הגורפת יפקע ב-30 בספטמבר 2020.

30 בספטמבר: המדינה, נשיאות המעסיקים (בראשות רון תומר) וההסתדרות מגיעות להסכמות על מתווה תשלום ימי הבידוד, ולפיו הימים יוסיפו להיות על חשבון ימי המחלה הצבורים של העובדים, אך המדינה והמעסיקים יתחלקו בעלותם חצי-חצי.

גם בהסדר זה העובדים לא יהיו זכאים לפיצוי בגין היום הראשון בבידוד, וזכאים ל-50% פיצוי בלבד בימים השני והשלישי. עובדים שלא עומדים לרשותם די ימי מחלה צבורים, יקבלו בתקופת ימי הבידוד 70% משווי יום המחלה, והימים ישולמו במלואם על חשבון המדינה.
הצדדים להסכמות פנו לבג"ץ בבקשה להאריך את תוקף תעודת המחלה הגורפת של ד"ר סדצקי עד ל-28 באוקטובר, כדי שיוכלו להשלים את החקיקה הנדרשת, והתחייבו שתחול רטרואקטיבית החל מה-1 באוקטובר.
מנגד, נשיאות הארגונים העסקיים (בראשות דובי אמיתי), שפנתה לבג"ץ, הביעה התנגדות לכך שהמעסיקים ימשיכו לשלם מחצית מעלות ימי הבידוד, בטענה שכבר נשאו בעלות ימי בידוד בסך של כ-4 מיליארד שקלים.

1 באוקטובר: בג"ץ מקבל את בקשת המדינה, ההסתדרות והמעסיקים ודוחה את כניסת פסק הדין לתוקף ב-28 יום. אך אינו מקבל את בקשת נשיאות הארגונים העסקיים, שמתנגדת להסדר, וכן את בקשות ההסתדרות הלאומית והתאגדות רשתות המסחר והאופנה, להצטרף כצדדים להליך.

6 באוקטובר: ח"כ צבי האוזר (״דרך ארץ״), יו"ר ועדת חוץ וביטחון, קורא לקצר את תקופת הבידוד למי שנחשף לחולה מאומת ל-10 ימים, בכפוף לבדיקה שתוצאתה שלילית.

19 באוקטובר: פרופ' רוני גמזו, פרוייקטור הקורונה, מודיע בכנסת שיפעל לקצר את משך הבידוד למי שבא במגע עם חולה מאומת מ-14 ל-12 ימים, בכפוף לבדיקת קורונה שלילית לאחר עשרה ימי בידוד.
על פי הערכות משרד האוצר, קיצור תקופת הבידוד ביומיים צפויה לחסוך למשק כ-750 מיליון שקלים בחודש. באותו יום מניח משרד האוצר על שולחן הכנסת הצעת חוק ממשלתית ברוח ההסכמות עם נשיאות המעסיקים וההסתדרות.

26 באוקטובר: הצעת החוק הממשלתית עוברת בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. השר במשרד האוצר, ח"כ יצחק כהן (ש״ס), מבקש שהכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית תיעשה בוועדת הכספים של הכנסת.

27 באוקטובר: בניגוד לבקשת השר כהן, וועדת הכנסת מחליטה שהכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית תיעשה בוועדת העבודה והרווחה, לאור בקשתו של יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ (ליכוד), שאומר כי הנושא מצוי בליבת העיסוק של הוועדה, ובהסכמת יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה).

28 באוקטובר: ועדת העבודה והרווחה של הכנסת מסרבת לאשר את הצעת החוק הממשלתית לקריאה שנייה ושלישית. יו"ר הוועדה, ח"כ כץ, קורא לצמצם את הפגיעה בימי המחלה הצבורים של העובדים, וכן לקבוע שהמדינה תשתתף באופן מלא בעלות ימי הבידוד של עובדים בעסקים קטנים של עד 23 עובדים.
יו"ר הקואליציה, ח"כ מיקי זוהר (ליכוד), אומר שהכנסת תתקשה להעביר חקיקה שממשיכה להטיל הוצאות נוספות על העסקים בישראל, וקורא למדינה לשאת במלוא עלויות ימי הבידוד.

29 באוקטובר: פג תוקפה של ״תעודת המחלה הגורפת״, והעובדים בישראל נותרים בלא  מנגנון מפצה במידה ויידרשו להיכנס לבידוד.

1 בנובמבר: יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, פונה במכתב לראש הממשלה ושר האוצר בו הוא מבהיר שבמידה ולא ימצא פתרון לבעיית ימי הבידוד לעובדים בתוך שבוע, תנקוט ההסתדרות בצעדים.
שר הבריאות, יולי אדלשטיין, מודיע כי לאחר התייעצות עם גורמי המקצוע הוחלט לבצע ניסיון בן חודשיים, עד סוף חודש דצמבר, במהלכם יקוצר משך הבידוד למי שנחשף לחולה מאומת ל-12 ימים.

8 בנובמבר: יו"ר ההסתדרות מכריז על סכסוך עבודה כללי במשק, בעקבות היעדר הסדרה של סוגית ימי הבידוד על ידי הממשלה: ״אני קורא למעסיקים, גם במקומות העבודה הלא-מאוגדים שאין בהם הסכמי עבודה מיטיבים, להכיר בימי הבידוד כימי מחלה ולא לפגוע בעובדיהם״.
בר-דוד מבהיר שההסתדרות לא תיתן לפגוע בשכרם של העובדים הנדרשים לשהות בבידוד, ולהטיל עליהם את התשלום. אם העניין יתרחב ויהפוך לתופעה, ההסתדרות לא תהסס להשבית את המשק.
במשרד האוצר אמרו ל׳דבר׳ שהנושא מונח עדיין לפתחה של וועדת העבודה והרווחה, שאינה מוכנה לאשר את ההסכם, למרות שמשרד האוצר הסכים לבצע צעדים נוספים לטובת העסקים הקטנים.

1 בדצמבר: משכורות חודש נובמבר צפויות להיכנס, ונכון להיום, 9 נובמבר, לעובדים שנדרשו להיכנס לבידוד במהלך החודש, אין כל הבטחה חוקית שמעסיקיהם ישלמו להם דמי מחלה. למעסיקים שבכל זאת ישלמו את דמי המחלה, טרם הובטח שיפוי מהמדינה.

10 חודשים תמימים, והבלגן חוגג. מדינת ישראל לא מצליחה לקבל החלטה כה חשובה במאבק במגפה