תביעתה של המועצה לצרכנות נגד מדיניות התיקונים של אייפדים ואייפודים של חברת אפל תידון כייצוגית כמעט שבע שנים לאחר שהוגשה בינואר 2014. כידוע, מכשירי האייפוד כבר אינם בשימוש מספר שנים. מערכת המשפט, בישראל ובעולם, מתקדמת לאט יחסית להתקדמות הטכנולוגית, וגם קנסות שמוטלים בדיעבד לא מבטיחים שהיצרניות יאפשרו לצרכנים שימוש מיטבי במכשירים אותם רכשו.
חברת iDigital, המשווקת המורשית של חברת אפל בישראל, וחברת iCongroup, היבואנית המורשית ונותנת השירות למכשירי אפל בישראל, יחויבו לפרסם באתרן הודעה על אישור התביעה כייצוגית. השופטת מיכל נד"ב החליטה ב-30 באוגוסט השנה, כי כלל טענות התביעה בעלות סיכוי להתקבל, ולכן היא מאשרת לדון בתביעה כתביעה ייצוגית. בדיון נוסף נדחתה בקשתה של iDigital לא להיות כלולה בהליך.
כיום, חברת אפל משתמשת בשיטות אחרות לחלוטין כדי להקשות על תיקוני מכשירים מתוצרתה. התמשכות ההליכים המשפטיים, לאור המהירות בה הטכנולוגיה מתפתחת, מטילה ספק ביכולת של החוקים הקיימים להגן על צרכנים מפני פרקטיקות של יצרניות שפוגעות בזכויות שלהם. האם רק בעוד שבע שנים נוספות תיאסר הטכנולוגיה הנוכחית שמונעת מהצרכנים להשתמש, ללא הגבלות, במוצרים אותם קנו?
גם אם בדיעבד התביעות המשפטיות מביאות להטלת קנסות משמעותיים ולפיצויים, הרי ש"הגבינה כבר זזה" – ליצרנים יש יכולת לעדכן את החומרה והתוכנה של המכשירים כדי להשיג את אותה מטרה בדרכים אחרות – לייצר תלות גוברת של הרוכשים ביצרן.
מוצרי אפל נמכרו ללא נגישות לחלקי חילוף מקוריים
תקנות הגנת הצרכן בישראל מחייבות להחזיק מלאי חלפים במשך שנתיים מיום מכירת המכשיר, אם מחיר המכירה שלו עולה על 300 שקלים. על פי הנטען בתביעה, מכשיר אייפד או אייפוד שהתקלקל בישראל, לא היה זכאי לשירות תיקונים. האפשרות היחידה שעמדה לרשות הצרכנים היא לרכוש מכשיר חדש בהנחה של 25% והעסקה כונתה "ערכת חלפים מלאה (קיט)". למעשה לא בוצע שום תיקון. כך, גם אם מדובר בפעולה פשוטה יחסית של החלפת שקע טעינה, בעל המכשיר נדרש להחליף את כולו, וזאת בעלות יקרה.
בתביעה עלו טענות הנוגעות להטעיית הצרכנים לגבי המדיניות הננקטת. התחמקות מאחריות על מוצר שתוקן אצל מעבדה חיצונית, זאת בשעה שהמפיצות של אפל לא הותירו לצרכן הישראלי שום ברירה לתיקון מורשה, עלו גם הן.
סוגיית המכשירים המקולקלים עלתה גם היא. בתביעה נטען כי בעת ההחלפה, החברות לא מיידעות את הצרכן על זכותו לשמור על המכשיר המקולקל. אחת ההשלכות של מדיניות איסוף המכשירים המקולקלים, היא חוסר זמינות של רכיבים מקוריים בעבור טכנאים עצמאיים. אפל לא מוכרת אותם, ומשתדלת לאסוף מוצרים מקולקלים, כך שקשה יותר לפרק מהם רכיבים תקינים.
המפיצים הישראלים לכודים בין המדיניות של אפל לתקנות הגנת הצרכן בישראל
על פי החלטת השופטת, התביעה כללה הצהרה מבריאן נאומן, מנהל שירות בכיר באפל, כי לא קיימים כלל חלקי חילוף מקוריים זמינים של אפל עבור המוצרים שכן החלק המקורי היחיד הזמין הוא המכשיר החילופי החדש. מדיניות זו, על פניה, מכניסה את המפיצים הישראלים למלכוד, שמונע מהם למלא אחר התקנות במלואן.
iCongroup טענה כי "למעט הקיט, אפל אינה מאפשרת למשיבות למכור חלקי חילוף עבור המוצרים", ושאין להשיגם בשום מדינה בעולם. "גם אם iCongroup הייתה מחליטה לנסות לספק חלקי חילוף, כל שהייתה יכולה לעשות הוא לרכוש מצדדים שלישיים חלקי חילוף לא מקוריים להציעם לצרכנים. לאור מדיניותה של אפל, iCongroup אינה רשאית לעשות כן".
iCongroup הזהירה כי "קבלת עמדת המבקשת תוביל לפגיעה בצרכן הישראלי, הדבר עלול לגרום להוצאתם של המוצרים מבית אפל מן השוק הישראלי, תוצאה שתפגע בצרכן הישראלי".
המועצה לצרכנות טענה, כי אפל בעצמה מוכרת באתרה מוצרים מתוקנים, כמוצרים מוחדשים (refurbished) וניתנת עליהם אחריות לשנה, בדומה למוצר חדש. בנוסף, החברה מייצרת חלקי חילוף מקוריים ומציעה לרוכשים בברזיל להחליף את המכשיר או את המסך בלבד.
עוד טענה המועצה כי קיום מעבדות פרטיות רבות לתיקון מוצרים אלו, מעיד כי ניתן לתקן אותם בלי להזיק להם.
במהלך התביעה, העיד צחי הלל, יו"ר דירקטוריון iCongroup, כי מאז נובמבר 2013 ניתן לקבל מהחברה הפניה לשירות במעבדת תיקונים בישראל. בעדותו אמר הלל כי "במקום שילך לכל מיני חאפרים נתקשר עם איזושהי מעבדה אחת שאנחנו יודעים שהיא יותר טובה מכל המעבדות האלה שיש ואם הלקוח רוצה בכל זאת לתקן אחרי שהוא הבין שהוא לא יקבל את אותה איכות מוצר וכולי יהיה איזה מקום שאליו הוא יוכל ללכת, כאילו שניתן לו את האפשרות הזאת באמצעותנו, ואז הוא יקבל את התיקון המיטבי שאפשר במסגרת הפתרון הפחות מיטבי". הלל טען כי הסכם זה אינו מפר את ההסכמים בין iCongroup לחברת אפל.
השופטת ציינה כי את הפער בין גרסת הלל, לבין עדות מטעם נאומן מאפל, שהעיד כי "אינו מכיר את תוכנית ה-care וה-care plus של iDigital ואף חזר וטען כי אפל אוסרת מפורשות כל סוג של מיקור חוץ של תיקון".
השופטת כתבה בהחלטתה כי "מכל האמור עולה לכאורה כי למשיבות הייתה למעשה קיימת האפשרות לתקן את המכשירים ולספק חלקי חילוף לתיקון המוצרים, בניגוד לטענותיה שבכתב התגובה, עוד קודם לחודש נובמבר 2013".
האם תקנות הגנת הצרכן עוד רלוונטיות?
השופטת נד"ב קיבלה את הטענה שלכלל טענות התביעה יש סיכוי להיות מוכרעות לטובת התובעת ובהן: החובה לספק חלקי חילוף למוצרים לפי דרישת הצרכן, האיסור להטעות צרכנים בתעודת האחריות, הסתרת מידע מהותי, הסרת אחריות ממכשיר שתוקן במעבדה פרטית, ומתן זכות לביטול עסקה.
למרות קבלת הטענות, מדובר רק בשלב המקדמי, שנועד אך ורק לאשר הגשת תביעה ייצוגית, שאין לדעת כמה זמן תימשך ומה יוכרע בסופה. תביעה נוספת מאפריל 2018, העוסקת בלקוח שלא התאפשר לו לתקן רק את המסך במכשיר האייפון, תגיע לדיון ראשון בשלב המקדמי רק במרץ 2021. בינתיים, מכשירי אייפוד כבר אינם מיוצרים וגם לגבי מכשירי האייפד, יהיה קשה מאוד לאתר את בעלי המכשירים משנים קודמות.
גם אם אפל הסכימה לשלם כחצי מילארד דולר, בארה"ב בלבד, משום שלא הודיעה ללקוחותיה על שינוי במערכת ההפעלה שגרם להאטת מכשירים, דבר לא מונע מאפל לייצר מכשירים שנהיים קשים יותר ויותר לתיקון. ספק אם תקנות ההגנה הקיימות לצד הליכי האכיפה המסורבלים במערכת המשפטית יצליחו לעמוד בקצב.
ההתנהלות הבעייתית של אפל
במכשיר הדגל הנוכחי של אפל, אייפון 12, מתקיימות פרקטיקות טכנולוגיות למניעת תיקונים מסוג אחר לחלוטין – מנעולי תוכנה, אשר משבשים את פעולת המכשיר, אלא אם תוקן במעבדה מורשית של אפל, ללא קשר לשאלה האם מדובר ברכיבים מקוריים תוצרת אפל או לא.
בנוסף, החל מ-2018, מערכת ההפעלה העדכנית של אפל למחשבי מק שולחת הודעה בלתי מוצפנת בגין כל הפעלה של אפליקציה במחשב, מה שמאפשר מעקב עמוק ויוצא דופן אחר המשתמשים, כמו גם מניעת היכולת להשתמש במחשב במקרה של תקלה בשרתים של אפל.
כל אלו משנים מהיסוד את תפיסת הבעלות על מכשיר. מבחינת אפל, הלקוח שרכש את המכשיר מהחברה, נותר תלוי ביצרן ומנושל מזכויות השימוש. למעשה, המכשיר הוא של החברה, לא של מי שקנה אותה.
הפרלמנט האירופי המליץ בשבוע שעבר לקדם חקיקה שתמנע מיצרנים לעצב ולמכור מוצרים באופן שהופך את התיקון שלהם לבלתי אפשרי או בלתי משתלם. בישראל, אין עדיין פעולה ציבורית כלשהי בנושא.
