הודעת משרד התקשורת על הכוונה להתיר לחברת הוט לרכוש נתח מחברת IBC, בדומה למהלך שכבר עשתה סלקום, צפויה לסבך את שוק התקשורת בישראל במקום לפשט אותו. חברות שמתחרות במקטע אחד בשוק, יהיו שותפות במקטעים אחרים, כך שיווצר "ספגטי" של אינטרסים משולבים, שאינם ברי התרה, וככל הנראה ייחודיים לישראל.
המשרד ממשיך לנסות "לפסל" את התחרות בשוק מבלי שביצע בדיקה יסודית של ההשלכות של המהלכים שהוא מאשר. במקביל, המשרד מעלים עין מהפרות רישיון של חברות התקשורת. כבר היום, פרטנר, סלקום ו-IBC משווקות אינטרנט בסיבים, כאשר רק ל-IBC יש רישיון לכך.
סוף לחזון 'קבוצות התקשורת'
אם בעבר הציג המשרד חזון של ארבע קבוצות תקשורת, שמתחרות זו בזו בכל מקטעי השוק – בזק, סלקום, פרטנר והוט – כיום המשרד נוטה לאשר שיתופי פעולה ביניהן, שמפריעים בהכרח לתחרות, ומייצרים אינטרסים מורכבים מאוד לפיענוח ולכן גם לרישוי, פיקוח ואכיפה.
המצב בתחום האלחוטי:
לפלאפון רשת עצמאית, פרטנר שותפה עם הוט באותה רשת וסלקום משכירה את רשתה גם לאקספון (WE4G)
המצב בתחום הסיבים האופטיים:
- לבזק יש רשת עצמאית שאינה פעילה ולא קבועה לה עדיין חובת פריסה, אבל היא מחוייבת להשכיר אותה למתחרות.
- ל-IBC יש רשת סיבים עם חובת פריסה ל-40% ממשקי הבית, שמושכרת לאחת מבעלות השליטה בה – סלקום ובקרוב גם להוט.
- לפרטנר יש רשת עצמאית ללא כל חובת פריסה.
מדובר בפלונטר מסובך, שכעת יקבל קומה נוספת שיוצרת אינטרסים עוד יותר משורגים בין חברות התקשורת.
מי צריך 3 שווקים סיטונאיים לסיבים?
לפי השימוע החדש, צפויים לקום 3 שווקים סיטונאיים נפרדים: שוק סיטונאי ראשון על רשת בזק, במחיר שקבע משרד התקשורת. שוק סיטונאי שני, על רשת IBC, במחיר שיקבע ב"הצעת מדף" של IBC לכל דורש. ל-IBC יהיו גם הסכמים נפרדים להשכרת הרשת לסלקום והסכם דומה עם הוט. שוק סיטונאי שלישי, על רשת פרטנר – כיוזמה עסקית וולנטרית של החברה, שיאפשר, למשל, ללקוחות YES לרכוש חבילה הכוללת שידורים מ-YES, בצירוף תשתית אינטרנט בסיבים של פרטנר באופן סיטונאי.
למרות שמשרד התקשורת טוען שביכולתו לעודד בו זמנית את היקף הפריסה של הסיבים ואת התחרות, הדבר דווקא צפוי לייקר את עלויות פריסת הסיבים בשל פריסה כפולה ומשולשת לעיתים, לאותם בתים, ולכן גם פגיעה ברווחיות של כלל החברות.
במצב זה, סך הנגישות בישראל בסיבים לא יגדל ועלות האינטרנט בסיבים לצרכן דווקא צפויה להתייקר.
הסדרתם של שני שווקים סיטונאים על-ידי הרגולטור ושוק סיטונאי נוסף ביוזמת פרטנר הינה מתכונת מעניינת בעבור חברות התקשורת, אך מסורבלת מאוד לציבור. היא צפויה להרחיק את הסיכוי שהציבור הישראלי יוכל לרכוש "אינטרנט כמוצר אחד" באופן פשוט ונגיש, משום שהיא משמרת את המצב הקיים והמבלבל של עשרות מסלולים שיווקיים מקבילים, בהם הלקוח משלם על אינטרנט לחברה אחת, אבל בעצם מקבל אותו באמצעות חברה אחרת.
אם ההסדר יאושר, המשרד בעצם מעניק להוט היתר בעקיפין לנוון לאיטה את רשת הכבלים שלה, ללא כל שדרוג עתידי לתקנים מתקדמים לרשתות כבלים או לרשת סיבים אופטיים עצמאית. מדובר בשינוי דרמטי, שכן הוט פרוסה היום, בהתאם לחובות שהוטלו עליה לגבי הרשת הוותיקה, ב-92% ממשקי הבית בישראל. לעומתה, רשת הסיבים של IBC לא תחוייב להגיע ליותר מ-50% ממשקי הבית.
פלונטר אחד חדש
משרד התקשורת בוחר לשמור על מקומו כ"גננת על" המחוייבת לאשר פרטנית כל הצעה שיווקית של חברת תקשורת ללקוח. לפי השימוע הנוכחי, המשרד ירשה להוט למכור חבילות שירותים בצירוף התשתית של IBC באותה עסקה.
במקביל, המשרד מחליט לחייב את הוט בפעולה משונה במיוחד: "יובהר כי טרם התחלת שיווק סל שירותים משותף מעודכן, על הוט טלקום להציע לכל בעל רישיון למתן שירות גישה לאינטרנט לספק את שירות הגישה לאינטרנט שלו במסגרת 'סל מקביל'… ולהעביר למשרד העתק מההצעות האמורות וכן את המענים להן, ככל שהתקבלו". כלומר, אם הוט רוצה לשלב חברה שניה באותה חבילה, המשרד מחייב אותה לאפשר לחברות שלישיות להצטרף אליה.
במקום לפשט את הרגולציה, משרד התקשורת ממשיך לסבך אותה עוד ועוד.
מה שעלול לקרות, זה שאחרי שהאינטרסים של החברות ה"מתחרות" כבר יחוברו זה לזה בפועל, המשרד יאלץ בסופו של תהליך לאשר מיזוגים גם על הנייר.
