ההפחתה המשמעותית ביותר בפליטות גזי חממה בישראל ב-2019, ועל פי הערכות גם ב-2020, הייתה הודות להמשך הפחתת השימוש בפחם בתחנות הכוח, כך על פי דו"ח שפרסם היום (שני) המשרד להגנת הסביבה. הפחם הוחלף ברובו בייצור חשמל מגז ומיעוטו בחשמל מאנרגיות מתחדשות. על פי החלטת ממשלה מהשנה שעברה, השימוש בפחם להפקת חשמל אמור להיפסק לחלוטין עד 2025.

נתוני המשרד להגנת הסביבה מעידים, למעשה, שהאחראי להפחתה המשמעותית ביותר בפליטות היה משרד האנרגיה. במהלך כהונתה של הממשלה הנוכחית, התרחשו "חילופי מהלומות" מילוליות בין שר האנרגיה יובל שטייניץ לשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל סביב מדיניות האנרגיה של ישראל, לה השלכות ישירות על היקפי הפליטות של זיהום אוויר וגזי חממה.

הפחתה נוספת, שגם לה אחראי משרד האנרגיה, הייתה תוצאת סבסוד ותמרוץ הסבת מתקני תעשייה לשימוש בגז. עם זאת, רק 6% מהחשמל שיוצר ב-2020 היה מאנרגיות מתחדשות, הרחק מהיעד שהציבה הממשלה של 10%.

האחריות הישירה של המשרד להגנת הסביבה להפחתה הייתה באמצעות צמצום השימוש בגזי קירור מסוג HFC, שתיכנס לתוקף בשנים הקרובות.

אמצעי הפחתה מרכזיים (מתוך דו"ח המשרד להגנת הסביבה)

השרה גמליאל: "הדו"ח מציג לציבור את תוצאות פעולות הממשלה להתמודדות עם משבר האקלים ואת התועלות המשקיות הנובעות מהפחתת פליטות גזי החממה, שב-2019 הסתכמו ביותר משלושה מיליארד שקל. אני קוראת לשותפים שלנו בממשלה להפנים היטב את הנתונים בדוח ולהבין כי עלינו לפעול במהירות"

גמליאל הוסיפה כי "הדו"ח מדגיש את הצורך המיידי באימוץ הצעת החלטת הממשלה שגיבשנו במשרד להגנת הסביבה למעבר לכלכלה דלת פחמן, וכן את הצורך לקדם במהירות את חוק האקלים אשר מעגן את היעדים, האסטרטגיה והמנגנונים הנדרשים להתמודדות עם משבר האקלים ולהבטחת היעילות והתחרותיות של הכלכלה שלנו בעולם דל פחמן".

ההישג: הפליטות לנפש נמוכות מהיעד הלאומי

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, ב-2020 הצליחה ישראל להגיע לרמת פליטות גזי חממה לנפש של כ-8.5 טונות. מדובר הנתון העולה על היעד הלאומי ל-2025, אליו התחייבה ישראל במסגרת הסכמי פריז.

עם זאת, השפעת הפליטות נמדדת לפי היקפן בפועל ולא בשיעורן היחסי. מבחינה זו, הצליחו צעדי הממשלה לשמור על רמת פליטות דומה לשנים עברו, למרות הגידול באוכלוסייה, אך לא להפחתת משמעותית.

התקדמות הממשלה ביישום היעדים עליהם התחייבה ישראל במסגרת הסכמי פריז

גם אימוץ החזון של המשרד להגנת הסביבה על כלכלה דלת פחמן, יביא להפחתת פליטות של 27% בלבד. הפחתה כזו תהיה כשני שליש מהיקף ההפחתה בכלכלות מפותחות אחרות כמו יפן, האיחוד האירופי וארצות הברית.

הפחתת פליטות בהשוואה בינלאומית (מתוך: דו"ח המשרד להגנת הסביבה)

מהדו"ח שפורסם היום עולה שכלל הפעולות שיישמה הממשלה ב-2019 הביאו להפחתת פליטות בהיקף של כ-10 מיליון טונות. פעולות אלו גם תרמו להפחתת פליטות של מזהמי אוויר מקומיים. על פי אנשי המשרד, הפחתת הפליטות ב-2019 חסכה למשק כ-3.1 מיליארד שקלים.

ההחמצות: ההתייעלות האנרגטית רחוקה מהיעד הלאומי

לצד התוצאות החיוביות, העלה הדו"ח גם שורת יעדים לאומיים בהם לא עמדה הממשלה. לצד השיעור הנמוך לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, גם שיעור ההתייעלות האנרגטית בצריכת החשמל היה רחוק מהיעד שהציבה הממשלה. ב-2020 נאמדה ההתייעלות האנרגטית בכ-4% בלבד, למרות שהחלטת ממשלה מ-2017 הציבה יעד של 20%.

עוד עלה מנתוני המשרד להגנת הסביבה כי מ-2015 ועד 2019 נרשם גידול של 19% בנסועה הפרטית (מספר הקילומטרים שנסעו כלי רכב פרטיים). על בסיס התחזיות המעודכנות, הממשלה צפויה להגיע להפחתה של 15% בלבד בנסועה הפרטית ב-2030, במקום היעד שהוצב של 20%.

לקריאת הדו"ח המלא – לחצו כאן.