שר האוצר אביגדור ליברמן אמר שיקדם עסקת חבילה חדשה במשק יחד עם ההסתדרות והמעסיקים. ההסתדרות צפויה לדרוש במו״מ את העלאת שכר המינימום וקיצור שבוע העבודה, בתמורה להקפאה זמנית של השכר במגזר הציבורי השנה.
שכר המינימום בישראל עומד על 5,300 שקלים (מ-2017), ושבוע העבודה על 42 שעות (מ-2018). בעוד שהמחירים התייקרו, השכר של השכבות החלשות ביותר לא עלה, ולמרות שנכנסו אמצעים טכנולוגיים חדשים, היקף שעות העבודה לא ירד.
דרישת ההסתדרות היא להעלות את שכר המינימום ל-6,000 שקלים בחודש, ב-3 פעימות שיימשכו על פני שנתיים; ולקצר את שבוע העבודה בשעה או שעתיים. הפעימה הראשונה של שכר המינימום צריכה להתבצע כבר בינואר 2022, אם האוצר יקבל זאת. בנוסף לקיצור שבוע העבודה ל-40 שעות, ההסתדרות דורשת גם 6 סופי שבוע ארוכים בשנה.
הישראלים עובדים הרבה יותר שעות בשבוע מעמיתיהם במדינות המפותחות. ממוצע השעות השבועיות ב-OECD עומד על 39-37 שעות לעובד, ובישראל על 42 שעות. קיצור שבוע העבודה בשעתיים יקרב את העובדים לסטנדרט הנהוג במדינות המפותחות בעולם.
דרישות ההסתדרות באות על רקע המשבר הכלכלי העולמי, ועשויות לחזק את המשק הישראלי ביציאה מהמשבר.
הסקר: רוב הישראלים מעוניינים בקיצור שבוע העבודה
בסקר שערך ״דבר״ נמצא ש-85% מהישראלים תומכים בהעלאת שכר המינימום. 70% מהמשיבים על הסקר ענו שעליית שכר המינימום תביא לשיפור במצבם של העובדים ותשפר גם את מצבה של הכלכלה הישראלית.
נשים, עוד יותר מגברים, חושבות שמצבן ישתפר עם העלאת שכר המינימום. 91% מהנשים הביעו תמיכה בהעלאת שכר המינימום, לעומת 79% מהגברים. סביר שהדבר נובע מכך ששכרן של הנשים בישראל נמוך משל הגברים.
71% מהנשאלים בסקר תומכים בקיצור שבוע העבודה בישראל, לעומת 14% מתנגדים. 80% מהנשאלים בסקר אמרו שקיצור שבוע העבודה ישפר את איכות חייהם. 56% אמרו שמצבם ישתפר מאוד, ו-24% שמצבם ישתפר קצת.
עובדים בני 54-35 הביעו את הצורך הגדול ביותר בקיצור שבוע העבודה. 62% מהעובדים, שמהווים את עמוד השדרה של המשק, ענו שאיכות החיים שלהם תשתפר עם קיצור שבוע העבודה. זאת לעומת 57% מבני ה-34-18, ו-42% מבני ה-55 ומעלה.
הסקר נערך על ידי ״הגל החדש״ ובוצע בקרב מדגם ארצי של 600 איש הכוללים את האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המירבית עומדת על 4%.
הישראלים לא טועים. מחקרים, כלי מדיניות של המדינות המפותחות בעולם, חוקרים ישראלים והבית הלבן, תומכים גם הם בצעדים האלה לשיקום הכלכלה.
מדינות מפותחות מקדמות את קיצור שבוע העבודה, במטרה לעלות את הפריון
לא רק ההסתדרות, ולא רק בישראל. גרמניה, פינלנד ואירלנד פועלות מתחילת משבר הקורונה למעבר לשבוע עבודה מקוצר כאחד מהפתרונות למשבר הכלכלי. הרעיון הבסיסי שנידון במדינות האלה הוא הארכת סוף השבוע מיומיים לשלושה.
סופי שבוע ארוכים כבר נהוגים במספר מדינות בעולם כמו בריטניה, קנדה ואוסטרליה. בבריטניה זה נקרא bank holiday (יום חופש ללא מועד) ויש כמה כאלה בשנה.
קיצור שבוע העבודה מייצר למשק ימי חופשה נוספים שעשויים לתרום לצריכה הפרטית, לעידוד התרבות והפנאי, כמו גם לענפי הנופש והתיירות. צמיחת הפעילות הכלכלית בענפים האלה, שנפגעו קשה ביותר במהלך הקורונה, תגרום ליצירת משרות נוספות ושיקום כלכלתם.
מעסיקים במדינות המפותחות לא מתנגדים לרעיון של קיצור שבוע העבודה, ומקבלים את הטענה שמהלך כזה יתרום לעלייה בפריון העסקים. חברה בת של מייקרוסופט ערכה ב-2019 ניסוי ביפן, במהלכו קיצרה את שבוע העבודה ל-4 ימים בלבד. בנובמבר של אותה שנה, פרסמה החברה את תוצאות הניסוי: עלייה של 40% בתפוקה לעומת השנה הקודמת.
חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג׳ פרסמו מחקר לפיו ניתן לצמצם את היקף שעות העבודה של עובד ממוצע מ-40 שעות ל-30 שעות בלבד, בלי לפגוע בפריון. ממשלת צרפת קיצרה את שבוע העבודה לפני 20 שנה, מ-40 שעות ל-35 שעות, ובניגוד לטענה שהדבר יביא לפגיעה בכלכלה, העובדים הצרפתים מובילים פעם אחר פעם בטבלת המדינות המפותחות כיעילים ביותר. ארגון ה-OECD קובע שהפריון לשעת עבודה בצרפת גבוה בלא פחות מ-25% מהממוצע באיחוד האירופי.
בישראל, גם מנכ״ל הביטוח הלאומי הצטרף ליוזמת ההסתדרות לקיצור שבוע העבודה. לפני כחודשיים אמר מאיר שפיגלר בראיון ל״דבר״: ״הצריכה תעלה, ואיתה הביקוש לעובדים. המשק העולמי עבר משישה ימים לחמישה, והצמיחה גאתה. כל נבואות האפוקליפסה התפוגגו״.
העלאת שכר המינימום תצמצם פערים ותעודד תעסוקה
העלאת שכר המינימום, מעבר להיותה צעד חברתי מצמצם פערים עבור העובדים החלשים ביותר, מטרתה לתת מענה למצב של מיתון במשק. עליית שכר המינימום יכולה לעודד מעל ל-400 אלף מובטלים לצאת לעבוד. ומכיוון שמדובר בעובדים בעלי הכנסה נמוכה, סביר שרוב תוספת השכר תצא על רכישת מוצרים ושירותים ולא צבירה של הון. הגדלת הביקוש המצרפי במשק תביא לצמיחה כלכלית ולהגדלת התעסוקה.
נשיא ארה״ב ג׳ו ביידן מוביל שורה של רפורמות ענק בארה״ב: הגדלה מאסיבית של השקעות המדינה, חיזוק מערכות החינוך והרווחה, פיתוח תשתיות האנרגיה ועוד. המהפכות האלה נועדו להגדיל באופן דרמטי את הביקוש לעובדים, אבל אליהן מצטרף צעד נוסף – העלאת שכר המינימום של עובדי הממשל הפדרלי מ-10.95 דולר ל-15 דולר לשעה.
הבית הלבן הסביר מדוע העלה ממשל ביידן את שכר המינימום: ״עליית השכר לא תביא לעלייה בהוצאות המעסיקים, כי הדבר יאפשר למעסיקים לשמור על רמה גבוהה של עובדים לאורך זמן, בעלי כשירות מקסימלית, ולפיכך להפחית הוצאות שקשורות בגיוס עובדים והכשרתם.
״נמצא שרמת הכשרה גבוהה ותעסוקה לאורך זמן מביאות לפריון גבוה יותר ולירידה בשיעור ההיעדרות של עובדים, כמו גם ירידה בהוצאות הפיקוח על עובדים״.
ניסוי שערך דסיו קובליו, מאוניברסיטת מונטריאול, מתקף את עמדת הבית הלבן. קוביליו מצא שעלייה בשכר המינימום גרמה לעובדים להתמיד באותו מקום עבודה לאורך זמן, להתמקצע במטלות שלהם ולהגדיל את הפריון.
