שר האוצר, אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו), הקים היום (רביעי) את המוסדות של הקרן לאזרחי ישראל האמונה על ניהול והשקעת הכנסות המדינה מההיטל על רווחי היתר של חברות הגז ובעלי משאבי טבע. בראש ועדת ההשקעות בקרן יעמוד מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב, שיכהן גם כנציג ציבור במועצת הקרן, שבראשה יעמוד שר האוצר עצמו.

אף שהחוק להקמת הקרן חוקק בשנת 2014, מוסדות הקרן מוקמים באיחור משמעותי של שנים. בשנים 2016-17 פעלה ועדת איתור בראשות השופט משה גל, שהתקשה לכנס אותה ולבסוף התפטר.  הועדה הנוכחית, בראשות השופט ישעינו שנלר, הוקמה בשנת 2020 ומשנת 2021 ביקשה הצעות למועמדים.

המועמדים שמונו למוסדות הקרן 

לגוף החשוב ביותר בקרן, מועצת הקרן לאזרחי ישראל, מונו שר האוצר אביגדור ליברמן, המשנה לנגיד בנק ישראל אנדרו אביר, החשב הכללי יהלי רוטנברג, נציג משרד ראש הממשלה הסמנכ"ל אמיר ברקן, ונציגי הציבור: ירום אריאב, רוני הלמן ובארי טאף.

לוועדת ההשקעות של הקרן מונו:  ירום אריאב – יו"ר הוועדה, נציג משרד האוצר – סגן בכיר לחשב הכללי גיל כהן, נציגת בנק ישראל מחטיבת השווקים פרנסואז בן צור, ונציגי הציבור יגאל נוימן ורינה שפיר.

לוועדת הביקורת מונו: בארי טאף – יו"ר הוועדה, נציג משרד האוצר – החשב הכללי יהלי רוטנברג ורוני הלמן כנציג ציבור.

תחילת הפעילות: רק בעוד מספר חודשים 

הקרן תתחיל לפעול ב-1 בחודש שלאחר המועד שבו הגיעו הכנסות המדינה מההיטל לסכום העולה על מיליארד שקלים. ההערכה להפעלת הקרן היא עד הכניסה לחגי תשרי. כיום ההכנסות החלוטות בקרן הן כ440 מליון שקלים בלבד, בפער משמעותי מהגביה הכוללת שרובה הן מקדמות לא חלוטות והיא עומדת על 1265 מליון שקלים, רובם ממאגר "תמר".

כמעט כל הכסף החלוט שנמצא בקרן מקורו במאגר הגז "מרי" שכבר חדל לפעול בשנת 2012 בשל שאיבת יתר, אך חשבונאית המשיך למלא את חוזי ההספקה למשך מספר שנים נוספות בגז שרכש ממאגר "תמר" שהחל לפעול בשנת 2013. בכך, צבר המאגר "רווחי יתר" המחויבים במס.   

התפקידים שנקבעו למועצת הקרן הם: לקבוע את עקרונות מדיניות ההשקעה של הקרן; לעקוב אחר יישום מדיניות ההשקעה; למנות חברים מקרב הציבור לוועדת ההשקעות לפי המלצת ועדת האיתור; למנות, לפי הצעת הנגיד, את מנהל מחלקת הניהול של הקרן -לגבש אמות מידה לקביעת רשימת מנהלי ההשקעות החיצוניים ולבחירתם על ידי ועדת ההשקעות.

הקמת הקרן במחלוקת 

עוד בימי הקמת הקרן התקיימה מחלוקת באשר לנחיצותה. הקרן אמורה להיות מוזנת בעיקר ממס רווחי יתר על הפקת גז מחצבים. תשלומים אלו עדיין נמוכים כיום, אך יגדלו בהדרגה לשיעור מצטבר של 60% מנתח המדינה ו25-35% מכלל ההכנסות של חברות הגז.

הנימוק העיקרי להקמת הקרן היה הרצון להרחיק זרם הכנסות זה מישראל, כדי לא לפגוע במגזרים עסקיים אחרים כתוצאה מייסוף גדול בשער החליפין. מנגד, נטען שמודל זה מתאים לזרם הכנסות גבוה בהרבה, כמו בקרן העושר הנורווגית, שהצטברו בה טריליוני דולרים. כיום, רשות המסים וחברות הגז מעריכות שהכנסות קרן העושר יידחו ויקטנו באופן דרמטי לעומת תחזיות מהעשור הקודם, מה ששוחק עוד יותר את הצידוק הכלכלי להקמתה, ואת ההליכים הממושכים של הקמת מוסדות הניהול שלה.

גם חבר הכנסת מוסי רז (מרצ), יו"ר הועדה המיוחדת בכנסת לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל וגם קודמו בתפקיד חבר הכנסת אבי דיכטר (הליכוד), הטילו ספק בהצדקה לקיום הקרן , שגוזרת הרחקה של הכסף מאזרחי ישראל. במתכונת זו, הקרן תוכל להגדיל את הכנסות המדינה לכל היותר במאות מליוני שקלים בשנה, ורק בעוד כעשור וחצי, סכום שיהיה זניח עוד יותר ביחס לתקציב המדינה, שגדל בכל שנה בכמה אחוזים.

ביקורת על הרכב המוסדות

למרות מחאת חברי כנסת בנושא, ועדת האיתור הגישה לשר רשימת מועמדים שלא כללה ערבים כלל ואשה אחת בלבד, בוועדת ההשקעות של הקרן. ועדת האיתור פנתה באופן אקטיבי לחיפוש נשים שיהיו מועמדות, אך בדיון בכנסת עלה שקריטריון מהותי שהקשה על הגשת מועמדות מצד ערבים ונשים היה נסיון קודם במגזר הציבורי בכלל ובניהול השקעות בפרט. חבר הכנסת מוסי רז, גינה את ההליך הזה כ"טיעון מעגלי" שמנציח את ההדרה.