המשרד להגנת הסביבה פרסם היום (שלישי) תכנית אסטרטגית שתאפשר אספקה של 40% מהחשמל בישראל מאנרגיות מתחדשות עד 2030. לטענת המשרד, אימוץ התכנית יאפשר חיסכון של כ-6 מיליארד שקלים, ייתר אישור בניית תחנות כוח חדשות בגז ותשתיות נלוות, ויפחית את פליטות גזי החממה ב-12% יותר לעומת היעד הנוכחי של 30% חשמל מאנרגיות מתחדשות בלבד.
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "על מנת להשיג את היעד האסטרטגי של כלכלה מאופסת פליטות ותחרותית, עלינו להאיץ את המעבר משימוש בדלקים מזהמים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, נקיות וכלכליות. תוכנית הביצוע החדשה שגיבשנו מראה, כי תיעדוף השימוש והפיתוח של משאבי הרשת לטובת הרחבת הייצור והאגירה של חשמל נקי מאנרגיית השמש תוך ניצול השטחים המבונים הגדלים מידי שנה, יאפשר להגיע כבר בעשור זה ל-40% יצור חשמל מאנרגיות מתחדשות".
העבודה שפרסם היום המשרד להגנת הסביבה נכתבה על ידי ד"ר גיל פרואקטור וד"ר רותי קירו, בליווי צוות מומחים טכני-מקצועי. הכותבים התייעצו גם עם גורמים רבים מהחברה האזרחית והממשלה, בהם מומחים מתחום האנרגיה כמו גל שופרוני מנהל תחום אנרגיות מתחדשות מרשות החשמל וקודמו בתפקיד חוני קבלו, שכיום עובד בחברת אנלייט שמקימה ומפעילה מתקנים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות.
לעבודה סייעו גם אנשי עמותת 'הפורום הישראלי לאנרגיה' בהובלת ד"ר שחר דולב, שעובד כיום במשרד האנרגיה. העבודה לוותה במצגת ובתקציר מנהלים.
שימוש בשטחים בנויים והקמת מתקני אגירה
כאמור, המשרד ערער על יעדי האנרגיות המתחדשות במשק החשמל, ומציע תכנית להעלאתו ל-40% תוך פחות מ-8 שנים. כיום אנרגיות מתחדשות מספקות פחות מ-10% מהביקוש לחשמל בישראל.
תכנית הפעולה של המשרד מפרטת איך אפשר להתבסס על שימוש בנויים, כמעט בלי להשתמש בשטחים פתוחים נוספים. עוד מפורטים אילוצי רשת החשמל והשינויים שנדרשים בפיתוח שלה, שינויי רגולציה והסדרה שיאפשרו בניית מתקני אגירת חשמל בהספק של 5.5 ג'יגה ואט, ובכמות של 33 ג'יגה ואט לשעה.
תוספת משמעותית של מתקני אגירה תסייע לא רק להגביר את אמינות אספקת החשמל, אלא גם תצמצם את מספר השעות בהן מתקן סולארי מייצר חשמל שלא ניתן להעביר אותו ברשת בגלל מגבלותיה.
התכנית דורשת לפגוע בתעדוף של תחנות כוח מזהמות, כדי לפנות מקום לקליטת יותר אנרגיות מתחדשות ברשת.
כניסה נוספת לטריטוריה של משרד האנרגיה
עבודה שפורסמה היום היא השנייה של המשרד להגנת הסביבה שעוסקת באופן ישיר בתחום שתחת אחריותו הישירה של משרד האנרגיה.
עבודה קודמת, שפורסמה ביוני 2020, קראה להחליף תכניות לתחנות כוח לזמן שיא (פיקריות) בגז במתקני אגירה. העבודה הנוכחית ממשיכה להציג את המחלוקת בין המשרדים, וקוראת שלא לאשר הקמת תחנות חדשות בגז מכל הסוגים, מעבר לאלו שכבר אושרו להקמה.
משרד האנרגיה אמנם הדגיש בשנים האחרונות את התועלת הסביבתית כשיקול שנלקח בחשבון בהחלטותיו, בייחוד בתחום הפחתת השימוש בפחם, אבל לא הציג תכניות אסטרטגיות בתחומים שבאחריות המשרד להגנת הסביבה, גם אם יש בהם חפיפה, כמו למשל הפקת חשמל מפסולת.
ד"ר פרואקטור, מנהל תחום אנרגיה ואקלים במשרד להגנת הסביבה אמר: "אנחנו עובדים ביחד עם משרד האנרגיה כדי לקדם אנרגיות מתחדשות, והמסקנות הכל כך חזקות וברורות של העבודה הזו יסייעו למשרד האנרגיה ולרשות החשמל לשנות את הפוקוס וסדרי העדיפויות לטובת מתחדשות על שטחים מבונים ובדו-שימוש הקרקע.
"מבחינת אחריות ותחומי עיסוק", הוסיף, "הצורך והחובה של המשרד להגנת הסביבה לבצע עבודה כזו נובע מהעובדה שמשק החשמל הוא הפולט המרכזי ביותר של גזי חממה ולכן ללא מעבר מהיר למתחדשות לא ניתן יהיה ליישם את יעד האקלים של ישראל".
לדבריו, "הצגנו את העבודה כולה להנהלת משרד האנרגיה ולרשות החשמל בשבוע שעבר במשותף עם אנשי המקצוע במשרד ביחד עם אחד מהמומחים הטכניים בעלי ניסיון של ניהול ותכנון משק החשמל בישראל במשך של תקופה של כ-30 שנה".
ממשרד האנרגיה מסר בתגובה שהוא "קובע את מדיניות ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בהתאם למכלול שיקולים לרבות בטחון אנרגטי, הפחתת פליטות, שמירה על מחירי החשמל ועוד".
"המשרד מודה למשרד להגנת הסביבה וליתר ארגוני החברה האזרחית ובעלי העניין על הצעתם ועל נכונותם להכיר בחסמים שבתחומם ולטפל בהם על מנת לקדם את הנושא, אנחנו מברכים על קבלת עמדות מגוונות" נכתב בהודעתו. "החלטות המדיניות בנושא יתקבלו על ידי שרת האנרגיה בהיוועצות עם הגורמים הרלוונטיים ובראשם רשות החשמל ובהתאם לקריטריונים שפורטו".
גם אם היעדים יאומצו, היישום יהיה קשה מאוד לביצוע
ישראל מתקשה כבר כיום לעמוד ביעד הצנוע יותר של 30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ב-2030. יעד שמחייב הוספה של ייצור מאנרגיות מתחדשות בכל שנה בשיעור גבוה יותר ממה שנעשה עד היום.
אחד החסמים הבולטים לכך הוא מצב רשת החשמל והפיגור בפיתוח שלה. שינוי מהיר ומתבקש בפיתוחה לא עולה בהכרח בקנה אחד עם הרפורמה בחברת החשמל, שכוללת צמצום משמעותי במספר העובדים הקבועים בחברה.
לטענת המשרד להגנת הסביבה, התכנית צפויה לחסוך קרוב ל-6 מיליארד שקלים. אבל הערכה זאת לא תואמת את ההערכות של חברת החשמל ושל התכנית הלאומית לאנרגיה מתחדשת שגיבש מרכז השל לקיימות, לפיהן מעבר דרמטי לאנרגיות מתחדשות עשוי לחסוך כסף, אך גם עלול לעלות יותר כסף בסופו של דבר.
מחירי הפנלים הסולאריים, שנטו בעבר רק לרדת, נמצאים בשנה האחרונה בעלייה שהחזירה אותם למחירי 2018.
אימוץ התכנית של המשרד להגנת הסביבה תחייב שינויים משמעותיים ברגולציה, בעיקר בתחום האגירה אבל גם בתחום הייצור.
שינויים כאלה קשה לקדם במהירות, במיוחד כשהרגולציה המתבקשת היא הענקת שליטה מלאה למנהל מערכת החשמל הציבורי במתקני ייצור ואגירה פרטיים, כדי שיפעלו באופן מיטבי מנקודת מבט של כלל רשת החשמל, שלא תהיה בהכרח הפעלה מיטבית מנקודת מבטו של יצרן ספציפי. התכנית כוללת המלצה למנגנון פיצוי כלכלי על מהלך זה.
עוד מומלץ לאפשר הסדרים שכבר פעילים בחלק מהעולם, ונקראים 'תחנות כוח וירטואליות'. אלו הסדרים שמאפשרים לרתום מתקני אגירה ביתיים, וסוללות של רכבים חשמליים, לאספקת חשמל לרשת, בהתאם להחלטות מנהל המערכת. השותפים הביתיים מקבלים על כך תשלום גבוה יותר מעלות ההטענה שלהם.
במקביל, מכיוון חברת החשמל יוצאת בהדרגה מתחום הייצור הרגולציה צריכה להעניק ודאות ארוכת טווח לגורמים פרטיים, כדי שיסכימו לקחת על עצמם את הסיכונים הנדרשים בהשקעות גדולות. מצב שונה ממתן הנחיות לחברת החשמל, שהיא חברת ביצוע ממשלתית שאמורה לקיים אותן בלי קשר לסיכון העסקי שכרוך בהן.
