דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

פרשנות / התקציב הוכן לפי תחזית אינפלציה נמוכה. זה הזמן לחשב מסלול מחדש

משרד האוצר שגה בתחזיות לגבי האינפלציה, המסים והחוב. זה הזמן לשנות גישה, ולבצע הוצאה ממשלתית אנטי אינפלציונית שתקל על האזרחים, אך תחייב את האוצר לזנוח כמה הרגלים

שר האוצר אביגדור ליברמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
שר האוצר אביגדור ליברמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

ישראל צועדת במודע לכיוון של מדינה עשירה עם אזרחים עניים. העלייה ביוקר המחייה לא תבלם בקרוב. הפלישה הרוסית לאוקראינה פגעה בעקיפין בשליש מהעסקים בישראל. מחיר הדלק מזנק ולא הגיע עוד לשיא, וגם מחיר החשמל צפוי לעלות בקרוב. בעולם מעריכים כי המזון האנרגיה ימשיכו להתייקר בשנה שנתיים הקרובות – תהליכים עליהם אין לישראל כל השפעה.

בישראל קופת המדינה נמצאת בעודף חודש רביעי ברציפות. הגירעון התקציבי בשפל היסטורי. גביית המסים עלתה ב25% תוך שנה, וההוצאות המיוחדות בגין הקורונה כמעט התאפסו. בקצב הנוכחי, גביית המסים תעקוף את הצפי ב-100 מיליארד ש"ח בשנה זו בלבד.

השגיאה ששווה 11 מיליארד שקלים

תקציב המדינה נקבע על פי הערכות מאקרו כלכליות. לפני כשנה, האוצר צפה אינפלציה של כ-1.5% בלבד ב-2022, כשהיום צפוי שהיא תסתכם סביב 4%.  סימולציה לעומס חובות הממשלה מול התוצר, הציגה מגמת ירידה, כך שבשנת 2025 יחס החוב תוצר יעמוד על 68% (עם קיצוצי הוצאות והעלאת מיסים) עד 72% (ללא שינויי הוצאה ומס). בפועל, היחס ירד בשנה אחת בלבד ב2.9%, ועומד על 68.8% בלבד כבר היום, בשנת 2022, בלי להמתין לשנת 2025.

משרד האוצר לא היה מסוגל לצפות את הפלישה הרוסית לאוקראינה, אבל התוצאה היא סטייה משמעותית מהתחזיות הכלכליות.

במצב כזה, המחירים העולים גורמים לקיצוץ בפועל בשירותים שהממשלה והשלטון המקומי יכולים לספק לאזרחים. התקציב שנקבע שווה פחות במציאות של אינפלציה גבוהה, אך הכסף שנגבה ממסים ממשיך להיערם בקופת המדינה.

התאמת התקציב לאינפלציה היא המינימום

רק יעד צנוע של שמירה על רמה ריאלית של השירותים לציבור, הייתה מחייבת להתאים את התקציב לפער של 2.5% אחוזי אינפלציה בין הצפי המקורי לעדכני. כלומר, הגדלת התקציב עוד כ-11 מיליארד שקלים. סכומי הכסף שנגבו כמס מעבר לצפי גבוהים בהרבה.

ממשלה שהייתה רוצה להיאבק חזיתית ביוקר המחיה הייתה מגדילה את התקציב הרבה יותר. הגדלה של 11 מיליארד מתבקשת לא על מנת לשפר אף שירות, אלא רק לקיזוז ההתייקרויות בעבור מערכות החינוך, הבריאות, הביטחון ושאר הרכש הציבורי.

לנטרל את פצצת ההתייקרות

11 מיליארד הם סכום קטן יחסית, שנובע רק מהתאמות הנוסחאות של תחזיות מאקרו כלכליות.

נטרול חלקי של מגמת ההתייקרויות, אפשר לבצע דרך תוספת תקציב גדולה יותר שמתגלגלת ישירות לאזרחים. אפשר וכדאי להתווכח על התועלת בין יעדים שונים – למשל – הפחתת מחיר התרופות שבסל, הפחתת תשלומי ההורים על גנים ופעוטונים ועל חינוך בכלל, הגדלת קצבאות הזקנה, הנכות ואחרות או תוספות שכר לעובדים בשכר נמוך, או תוספת דיור ציבורי לאלפי הממתינים לו. קודם כל, דרושה ממשלה שתבחר לעזור לאזרחים. בנושא זה האגף השמאלי בממשלה שותק, ואילו האגף הימני פועל להרחבת הפערים החברתיים באין מפריע.

הממשלה בחרה לעזור בעיקר לעשירים

מה שראינו עד כה מהממשלה הם צעדים הפוכים לחלוטין. הממשלה הפחיתה מכסים, שבקלות נספגים ע"י יבואנים ולא מגיעים לציבור. חלק מהפירות והירקות נפתחו לתחרות מחו"ל, אך דווקא התייקרו. הממשלה ביצעה הפחתות מסים, שמיועדות בעיקר לעשירונים העליונים ובקרוב גם רפורמה במחירי התחבורה הציבורית, שתייקר את הנסיעות דווקא במספר רב של יישובים חלשים ולכלל הנוסעים ברכבת.

הגנה על אזרחים מול גל ההתייקרות הנוכחי מצריכה לזנוח את המבנה המפואר של אזיקים תקציביים שבנה משרד האוצר בעשורים האחרונים והחלפתם בסדר עדיפויות שונה לחלוטין שבו טובת האזרחים היא המטרה היסודית, העיקרית והסופית של קופת המדינה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!