משק בית ישראלי צפוי לשלם עוד מאות שקלים בשנה על חשמל, בעקבות עליית התעריף שמציעה רשות החשמל, בגובה של 9.6%. ייקור זה מגיע לאחר ייקור בתחילת השנה וייקור נוסף בעדכון הבא, כדי לפרוס את ההתייקרות הגדולה בעלות הפקת החשמל. משק בית ממוצע צפוי לשלם כ-80 שקלים יותר על חשמל בכל חשבון דו-חודשי, עלות של לפחות 300 שקלים בשנה מאוגוסט הקרוב, אבל כנראה תגיע ליותר מזה, בשל ההתייקרות שצפויה בתחילת שנה הבאה.

הפחם הוא הגורם המרכזי לעליית התעריף

מחיר הפחם עלה ב-140% מאז עדכון התעריף הקודם בפברואר, לפי רשות החשמל. לכך מתווספים עליית שער הדולר ב12% ומדד המחירים לצרכן, שעלה בכ-3%. מכיוון שהפחם משמש להפקת 21%-23% מהחשמל בישראל, גילום מלא של מחירו היה יכול להזניק את התעריף ב-20%.

סיבה נוספת להתייקרות היא העיכוב בהתקנת תחנות כוח מונעות בגז, שמיועדות להחליף תחנות יחידות ייצור מיושנות ומזהמות בפחם, במתחם "אורות רבין" של חברת החשמל בחדרה. במקום ביוני השנה, היחידה הראשונה תתעכב בכ-9 חודשים, והשנייה לא צפויה להיכנס למתכונת שגרה לפני 2024. עיכוב זה מגביר את צריכת הפחם מעבר למתוכנן. הכלכלן חן הרצוג מחברת BDO הציע להאיץ הסבה של יחידות ייצור בפחם לגז, מ-2025 לסוף 2023, אבל עד כה בחברת ניהול המערכת נגה לא אימצו את הרעיון.

גם רכש הגז של יצרני החשמל מתייקר בכמה אחוזים, בעיקר בגלל סעיף בחוזה הגז של חברת החשמל מול מאגר תמר, שמצמיד את המחיר באופן חלקי לאינפלציה בארצות הברית.

גם מחיר המים יעלה

עלייה של 10% במחיר החשמל תשפיע גם על תעריף המים, בשל צריכת החשמל הגבוהה של משאבות מים ומתקני התפלה. ביחד, החשמל המים יהוו גורם לחץ בסיסי להגברת עלויות לאורכו ורוחבו של המשק.

מחיר החשמל נקבע על ידי רשות החשמל, ומנוהל לכאורה כ"משק סגור", שאמור לשקף את עלות הפקת החשמל ותו לא. אבל הדברים יותר מורכבים. בפברואר הועלה תעריף החשמל ב-5.7%. שר האוצר אביגדור ליברמן הודיע שיוותר על מס הבלו על פחם, מה שיוריד כ-2.2% מתעריף החשמל – אלא שההליך לקח זמן וההוזלה התרחשה רק במאי. שינוי זה קל לביצוע, שכן הוא מצריך רק חתימה של שר האוצר על צו, ללא אישור הכנסת. מכיוון שהתחמושת הזו כבר נורתה, כעת אין פתרונות קלים לשליפה.

למרות זאת, תעריף החשמל כולל סעיפים שלא משקפים ייצור חשמל בלבד, אלא סבסודים היסטוריים לתחנות כוח ותיקות בגז ולמתקנים ותיקים באנרגיה מתחדשת. אלו ואלו מסתכמים במאות מיליוני שקלים בשנה על חשבון הציבור הרחב, שהממשלה יכולה להחליט לסבסד מתקציב המדינה. זו החלטה הגיונית, בייחוד אם מדובר בסבסוד לתקופה קצובה ולא ארוכה במיוחד, שבה המחירים לציבור מתייקרים וקופת המדינה מתפקעת מהכנסות לא צפויות ממסים.

אף שהייקור הצפוי ידוע כבר כמה חודשים, אף גורם ממשלתי לא הכריז על שום כוונה להוזיל את החשמל. השינוי היחידי שעליו נאבקו במשרד האנרגיה הוא פריסה ממושכת של עליית התעריף לעתיד, כדי להקטין את הזעזוע למשק, אך בלי להוסיף שום תקצוב לתעריף עצמו.

חברות הגז הפועלות בישראל רווחיות מאוד, אבל אין אף פוליטיקאי שהציע להגדיל את המס על הגז, כדי לייצר מקור נוסף להוזלת התעריף. מדיניות כזו נשקלת בכמה מדינות אירופיות. בבריטניה יש תוכנית להטלת מס מיוחד וחד פעמי על חברות אנרגיה, שאמור לממן קצבאות מיוחדות לאזרחים נזקקים לצורך סבסוד הוצאות אנרגיה. התערבות ממשלתית במחיר החשמל עלולה להיתפס כ"יוצרת עיוותים" בתעריף, ומביאה לביקוש עודף. מנגנון קצבאות אנרגיה, שלא משנה את תעריף החשמל, יכול לנטרל טיעון מהסוג הזה, ועדיין לסייע לכלל האזרחים, בייחוד לעניים יותר. אזרחי ישראל כבר מימנו בתקציב המדינה הקצאה של כ-חצי מיליארד שקלים לסבסודה של הנחת צנרת גז.

כיום, בעת כהונת ממשלת מעבר, התערבות ממשלתית להוזלת החשמל עשויה להיות בעייתית מבחינה משפטית, מחשש לשימוש פוליטי בתעריף החשמל במסגרת "כלכלת בחירות". אבל גם לאי התערבות בתעריף יש משמעות פוליטית לכיוון ההפוך, של ליבוי הביקורת הציבורית על תפקוד הממשלה.

כשהתעריף יקר, משתלם יותר לחסוך

חיסכון בחשמל ובמים הוא קודם כל חיסכון במשאבי הטבע. מכיוון שמחירי החשמל בישראל נמוכים בהשוואה לעולם, אין כדאיות כלכלית רבה בפרויקטים לחיסכון באנרגיה, אבל יוקר החשמל בעת הנוכחית מגדיל אותה. מדובר בפרויקטים לשיפור בידוד מבנים לחום ולקור, החלפת מכשירים זללניים בדגמים חדשים וחסכוניים וכן החלפת מתקנים ציבוריים כמו תאורת רחוב, בפנסים חסכוניים בחשמל.

המכשלה למימוש יוזמות כאלו היא אופן המימון. שיפוץ בדירה או מבנה ציבור ישן הוא יקר, והחיסכון בהוצאות אנרגיה מורגש רק בתשלומים השוטפים, כך שהחזר ההשקעה מגיע אחרי שנים רבות.

מכיוון שהתעריף הישראלי נמוך בעשרות אחוזים מהתעריף באירופה, תוכניות מסוג זה זכו עד כה לתשומת לב מועטה יחסית, למרות הפוטנציאל המשמעותי שיש להן מבחינה אנרגטית.

אין בישראל כיום תוכנית ממשלתית אפקטיבית לייעול צריכת החשמל בהיקף משמעותי. בשנה שעברה נדונה בממשלה תוכנית בתחום זה, אבל היה בה "טריק אוצרי" ותיק – הסטת תקציבים מסעיפים אחרים, ללא תקצוב בכסף חדש. הישג משמעותי בהתייעלות אנרגטית מחייב מעורבות ממשלתית עמוקה בהרבה מזו שקיימת כיום ונכונות להשקיע את הכסף כיום, כדי ליהנות מחיסכון משמעותי שיתפרס על פני שנים רבות.

מלבד הוויתור על מס הבלו על הפחם, הממשלה לא עשתה דבר כדי להוזיל את מחירי החשמל. אורן הלמן, סמנכ"ל רגולציה בחברת החשמל, הודיע אתמול באופן חריג בטוויטר: "מי שמתקשה בתשלום חשבונות החשמל ומוכר על ידי רשויות הרווחה, מוזמן לפנות בהודעה פרטית".

מי שמתקשה בתשלום חשבונות החשמל ומוכר או מוכרת על ידי רשויות הרווחה, מוזמן ומוזמנת לפנות בהודעה פרטית.

אנחנו, בחברת החשמל, יודעים לסייע ולהקל בכל מיני דרכים לאוכלוסיות מוחלשות.

— אורן הלמן (@orenhelman) July 11, 2022

איך אפשר לחסוך בחשמל?

גם בלי שיפוץ מבנים מסיבי, יש פתרונות לחיסכון בחשמל, הזמינים לכל משק בית, אבך לא תמיד מוכרים לציבור הרחב. כך למשל, מוצרי "בית חכם" יכולים להגדיר כיבוי אורות או מזגנים בחדר בעזרת חיישן תנועה שלא זיהה תנועה למשך זמן מוגדר מראש.

אפילו תקע חשמלי עם שעון יכול לסייע בחיסכון אנרגיה באמצעות השבתת מכשירי קירור וחימום מים בשעות הלילה. כמובן שימוש בנורות חשמל חסכוניות ולא בנורות ליבון מיושנות יכול לסייע גם הוא. כדי לבדוק אחת לחודש את שעון המים כדי לוודא שאין דליפה. התקנת דוד שמש בדירות שבהן יש רק דוד חשמלי יכולה להיות משתלמת מאוד.