הבטחות הממשלה להורדת מחיר החשמל נראות כיום ריקות יותר מתמיד. בשבוע שעבר השתתף שר האוצר בצלאל סמוטריץ (הציונות הדתית) במסיבת עיתונאים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו (הליכוד), ושניהם הבטיחו להוסיף ולהוריד את מחירי החשמל. 

סמוטריץ' אף הדגיש שהמחיר ירד רק ב-1.5% החודש, למרות שהיה יכול להמתין למרץ כדי להגיע להורדה משמעותית יותר, אך לא רצה שאזרחי ישראל ישלמו שקל מיותר. אך למרות ההצהרות החוזרות של ראש הממשלה ושר האוצר, ספק רב אם בחודשים הקרובים תהיה הוזלה בחשמל.

מילים יפות ללא כיסוי

בקמפיין הבחירות הבטיח נתניהו להקפיא את מחירי הארנונה, החשמל והמים – כ"מחוללי אינפלציה עיקריים", אך מאז מחיר החשמל זינק ב-8.5% והשלים עליה של כ-24% בשנה.

לפני כשבועיים, בעת הצגת תכנית כלכלית לתקשורת, הבטיחו סמוטריץ' ונתניהו הבטחה 'מקוצצת' ביחס להבטחה המקורית: ביטול חלק מהתייקרות החשמל, 2.5% במקום 8.5% (כלומר, ביטול 70% מההתייקרות), וביטול כל ההתייקרות ל-100,000 עסקים קטנים ובינוניים, בלי להסביר איך הם יאותרו ויזכו לתעריף נפרד. גם במשרד האוצר לא מפרטים כיצד ירד התעריף, אלא רק מזכירים "צעדים עליהם יוחלט בממשלה בשבועות הקרובים". 

ולהבטחה אחרת שנראה כי לא תמומש – סמוטריץ' אמר שמליאת רשות החשמל תכונס שוב גם במרץ כדי לקבוע תעריף נוסף, אולם ספק אם הדבר הזה יתרחש בפועל, בהיעדר שינויים דרמטיים בעלויות הייצור.  

בנימין נתניהו מציג תכנית להורדת יוקר המחייה (צילום מסך מתוך מסיבת העיתונאים)

הטריק הלעוס של המס על הפחם 

הורדת מס הבלו על הפחם, עליה החליט סמוטריץ׳ בדומה לקודמו בתפקיד, שר האוצר אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו), וגם זה שלפניו, משה כחלון (כולנו) בסוף שנת 2018, לא אפקטיבית, מכיוון שהמס לא משפיע כלל על צריכת הפחם, וקל להטילו או לשנותו בחתימת שר האוצר בלבד.

כך, ללא אישורים מהממשלה ומהכנסת, הוא הפך להיות טריק נוח להראות כאילו עושים משהו, כשהעשייה שקולה לחפירת בור וכיסויו בחול. אין בכך שום שינוי אמיתי בתעריף החשמל. 

החלופות האחרות לא מלבבות 

סמוטריץ מנסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה – גם להוריד את תעריף החשמל וגם לא להקצות לכך כספים. זה משאיר את האפשרות להתפלל לירידה במחירי הפחם, שיורדים באירופה, אך מתייקרים באסיה, ואינם נשלטים בשום צורה מישראל. גם שער הדולר משפיע, שדווקא נוטה כעת לייקור החשמל ולא להוזלתו, וגם האינפלציה בישראל, שעדיין קיימת והריבית שעדיין גבוהה.  

ברשות החשמל כבר מיצו את נכונותם להוריד את התעריף דרך פריסת ההתייקרות על פני יותר זמן – מה שכבר נעשה, וכן כבר נקטו בקיצוץ משמעותי לכיסוי הוצאות חברת החשמל בדרישה להתייעלות.  

שר האוצר הבטיח שנושא ההתייעלות עוד יגבר, אך נראה כי מדובר בכוונות שלא יצאו לפועל, או שימוש ציני לרעה במונח. התעריף הנוכחי כבר כופה על חברת החשמל התייעלות משמעותית בהוצאותיה, כמו גם הרפורמה בחברה, שכוללת פרישת אלפי עובדים.

עובדים בתחנת הכוח ע"ש פנחס רוטנברג באשקלון (חברת החשמל)

בתיאוריה, התייעלות של ממש אמורה להביא לאותן תפוקות בהשקעה פחותה של תשומות. במציאות, חברת החשמל כבר חתכה בבשר החי. רמות השירות במוקדי השירות, הן ללקוחות פרטיים והן ללקוחות עסקיים ויצרני חשמל זעירים כבר החלו להידרדר, בשל מחסור בכח אדם מקצועי וזמין. 'התייעלות' מסוג זה אינה אמיתית, אלא טריק שיווקי שעלול לגרום לנזקים כבדים בעתיד, ולעיכובים בהתקנת ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת.  

אם היה אפשר לחולל קסמים, ייתכן שתחנות חדשות או מוסבות היו עוברות מפחם לגז מהר יותר, ומפחיתות את עלות הדלקים, אך המגמה הנוכחית היא של איחורים בביצוע, לא של הקדמות, מה שעלול להביא לייקור נוסף, במקום להוזלה.  

המלכוד של ההצהרות הסותרות מול שוק ההון והבטחות הבחירות 

במובן מסוים, סמוטריץ' ונתניהו נמצאים במלכוד. בימים האחרונים מתגברת מחאה של אליטת ההון נגד הרפורמה המשפטית, שמעירה את תשומת הלב של בנקים בעולם ושל חברות דירוג אשראי. גם אם ההשפעה הכלכלית הממשית של אירועים אלו איננה קריטית, הרי שיש לכך השפעה תדמיתית משמעותית.  

סמוטריץ' מצהיר מעל לכל במה כי ישמור על מסגרת תקציב מרוסנת, טון שמיועד במיוחד להנעים את אוזניהם של גורמי הון בחו"ל, החוששים באופן מסורתי מהרחבות תקציביות. מהצד השני, הפרשנות לפיה הרפורמה המשפטית תפגע בעצמאות השופטים, ועלולה להזיק בעקיפין לעשיית העסקים בישראל, גורמת לאפקט הפוך.

גם אם הרפורמה המשפטית לא תביא לנזק כלכלי בפני עצמה, הטיעון של נתניהו וסמוטריץ', בו כביכול הרפורמה תייעל ותקצר הליכים משפטיים לא שכנע איש, כולל ביקורת מימין על כך שאין ברפורמה צעדים של ממש לטיפול בבעיה הזו.  

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)

וכך, הדבר היחיד שהיה יכול להבטיח את ההוזלה בחשמל – הקצאת כספים מתקציב המדינה – הוא גם הדבר היחיד שסמוטריץ' התחייב שלא יוציא לפועל. 

בהסתכלות רחבה, המסגרת המרוסנת של התקציב לא רק מונעת אפשרות להוזלת החשמל דרך תקציב המדינה, אלא גם פוגעת בעוצמה בכלכלה הישראלית במגוון צורות אחרות. 

בעצם, אפשר כעת לשאול למי סמוטריץ׳ ונתניהו מעדיפים כעת לא לומר אמת: למשקיעים הזרים ולחברות הדירוג, שמתנגדים להרחבת ההוצאה הממשלתית בישראל, או לאזרחי ישראל, שמצפים להוזלת החשמל, המים והבטחות בחירות נוספות, כמו חינוך חינם מגיל לידה עד 3?