רעידת האדמה העוצמתית שהכתה הבוקר (שני) את דרום טורקיה וצפון סוריה, הייתה יכולה להתרחש באותה מידה כמה מאות קילומטרים דרומה ולהמיט חורבן על כ-50 אלף מבנים, שאיגוד המהנדסים הישראלי הגדיר בסכנת קריסה. העובדה שזה לא קרה, יכולה להיות מוגדרת כנס, אך גם לא יותר מטעות סטטיסטית.
למרות התקדימים ההיסטוריים לרעידות אדמה גדולות בישראל ועשרות רעידות בכל אזור אגן הים התיכון בעשורים האחרונים, את מידת הרצינות שהמדינה מייחסת למצב, מעבר לרטוריקה, אפשר לתמצת למספר אחד – 0.5%. זהו החלק היחסי מ-96 אלף יחידות דיור שאותן הגדיר משרד השיכון בסכנת קריסה, ויעברו פינוי בינוי בסיוע המדינה. מעל שליש (כ-36 אלף) מכלל יחידות הדיור שמועדות לקריסה נמצאות באזורים סיכוניים על השבר הסורי-אפריקאי, שבהמשך עמוד השדרה שלו, רק 740 ק"מ צפונה, הכתה הרעידה הלילה.
המומחים מזהירים, משרד האוצר מסרב לתקצב
רק 450 יחידות דיור זכו למענק ישיר מטעם המדינה לקידום תהליכי פינוי-בינוי באזורי סיכון בשנה שעברה, ויאפשרו לדייריהם, בעתיד, בית בטוח יותר. כחצי מיליון ישראלים אחרים יצטרכו לקוות שמתישהו בעתיד, המדינה תסכים לתקצב תכניות חיזוק ופינוי-בינוי, שמוערכות על ידי משרד השיכון בעלות של 6.5 מיליארד שקלים.
אבל גם עם המספר הזה יש כמה בעיות. הבעיה הראשונה: למרות שמדובר באחת מבעיות הליבה בתחום החירום והביטחון בישראל, ועל הכף מונחים מאות אלפיי חיי אדם – המדינה מעולם לא יצרה מיפוי מלא של מצב המבנים ומידת הסיכון שבהם, כדי לייצר תעדוף תקציבי והקצאת כח אדם לטיפול.
דו"ח מבקר המדינה מהקיץ האחרון טען שיש מעל ל-600 אלף מבנים שלא עומדים בתקן רעידת אדמה, ב-97% מהרשויות אין מיפוי מסודר של מבנים, ואין חוקי עזר או תכנית עבודה. הנתונים של איגוד המהנדסים, החוקרים באוניברסיטאות ומשרד השיכון הם הערכות בלבד. גם לפי ההערכה הרלוונטית ביותר – זו שעל בסיסה משרד השיכון מבקש לתקצב את תכניותיו – הסכום יספיק לחיזוק של שליש בלבד מהמבנים המסוכנים.
הבעיה השנייה: משרד האוצר מסרב בתוקף להקציב לעניין אפילו שקל אחד. לטענתו, אין זה מקומה של המדינה להשביח את ערכן של דירות פרטיות, והאחריות למצב המבנים מוטלת על האזרחים. יתרה מכך, רשות המיסים טענה שכל הקרנות והנחות המס השונות לקידום מיזמים בפריפריה אינן רלוונטיות לחיזוק מבנים, והנה, נגמרו הכלים של המדינה לתמרוץ.
הבעיה השלישית: כל המחשבה המערכתית על מצב הבתים מתחילה ומסתיימת בשוק החופשי. משרד השיכון לא ביקש שקל מהמדינה לתקצוב ישיר של הרשויות המקומיות – רק תמריצי מס ועוד הקלות ליזמים להמשיך ללחוץ על דיירים לפנות את הבתים שלהם, תמורת רווחים נאים ליזמים (שלעיתים מנצלים את ההקלות לפינוי על בניינים תקניים) – למרות התמריצים, הקבלנים לא רצים בהמוניהם לחדש את המבנים בפריפריה, וספק רב אם התכנית השאפתנית ל-15%-20% התחדשות עירונית בפריפריה בשנים הקרובות תגיע ליעדה.
בישיבה האחרונה שהתקיימה בכנסת, היה זה רק ח"כ אליהו רביבו (הליכוד) שהעז להגיד שאולי יש למדינה אחריות ישירה למצב. לא לקבלנים, לא לשוק החופשי, לא לתמריצי המס. "המדינה יודעת", אמר רביבו. המדינה אכן יודעת מה יהיה גודל האסון אם רעידת האדמה הבאה תתרחש רק מעט דרומית לאיפה שהתרחשה הלילה. אבל אין לה כלים או רצון לפעול כדי לצמצם את הנזק שאסון כזה יביא.
