שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב הודיעה היום (רביעי) כי נפגשה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו "בכדי לקדם את התוכנית המסילתית אשר תחבר את ישראל מקריית שמונה ועד אילת. שעתיים וחצי של פגישה מצויינת עם בשורות אדירות לתושבי ישראל". במשרד האוצר מתנגדים להרחבת רכבת ישראל במקטעים אלו, בשל כדאיות כלכלית נמוכה.  

אין תקציב להוזלת התחבורה הציבורית 

נושא נוסף שנמצא במחלוקת הוא כוונת השרה רגב להגדיל את סבסוד התחבורה הציבורית ב-700 מיליון שקלים ומתן הוזלות משמעותיות לנוסעים. יום לאחר חשיפת תכניתה של רגב, התברר שבמשרד האוצר אין כוונה לתקצב אותה במיוחד. כך שכדי לממן אותה, רגב נדרשת לקצץ בתקציביהם של סעיפים אחרים במשרדה לפי סדר עדיפויות פנים משרדי.

מי שמאוד לא מרוצה מהוויכוח הוא יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן (הליכוד). בישיבת הועדה היום, לאחר שהתברר שהאוצר התבצר בעמדותיו, אמר "אתם צריכים להצהיר שהרפורמה מתחילה מעכשיו והכסף יימצא בדיוני התקציב, כדי שהציבור יקבל בשורה". ביטן ביקש שבשבוע הבא יגיעו לוועדה שרת התחבורה ושר האוצר, או מנכ"לי משרדיהם. הוא הוסיף כי היום יפגוש את שר האוצר ויעלה את הנושא בפניו. 

הויכוח התחבורתי-חברתי  

באוגוסט השנה נכנסה לתוקף רפורמת "דרך שווה" בהובלת השרה הקודמת מירב מיכאלי (העבודה), שייקרה חלק מהנסיעות והוזילה אחרות. ממצאים ראשוניים של הלמ"ס הראו כי באופן ממוצע הנסיעות בתחבורה הציבורית התייקרו ב5.9% לאחר החלת הרפורמה. הנתון העדכני לחודש ינואר 2023 הוא מתון יותר – כ-4% התייקרות לעומת דצמבר 2021. 

לדעת מומחי תחבורה, על מנת לקדם את השימוש בתחבורה הציבורית הנושא הקריטי הוא שיפור השירות בתחבורה הציבורית, ולא הוזלת מחירי הכרטיסים. אף על פי כן, להוזלת מחירי הנסיעה יש הגיון חברתי, של הורדת יוקר המחיה לנוסעי התחבורה הציבורית. בשל המחסור באנרגיה באירופה, בקיץ האחרון קיימה גרמניה ניסוי בהורדה מאסיבית של מחירי הנסיעות, שאפשר מנוי חודשי ברוב כלי התחבורה הציבורית, למעט רכבות מהירות, ב-9 יורו בחודש. הניסוי נחשב להצלחה, לאור היענות הציבור והפחתת השימוש בכלי רכב פרטיים. העלייה בנסועה כמעט ולא השפיעה על קיבולת הנסיעות, מה שהגביר את הצפיפות בתחבורה הציבורית בשעות השיא, אך הצליח לשפר את התפוסה בשעות השפל תוך שמירה על איכות הנסיעה.  

אפשר לפתור את הוויכוח התחבורתי-חברתי בצורה פשוטה, של תקצוב ההוזלות במחירי הנסיעה וגם את השיפורים בהיצע הנסיעות, בקישוריות, באמינות ובתכיפות שלהם, מרכיבים שידועים כתורמים למעבר מרכב פרטי לתחבורה ציבורית. למרות זאת, במשרד האוצר נוקטים בגישה של מסגרת מצומקת, כדי להעביר את הלחץ למשרד ולשרה ולבחור מבין הסעיפים בתקציבה ולא לתקצב את הרפורמה.

בממשלה הקודמת הוחלט על הטלת אגרות גודש משנת 2025, כמקור למימון חלק מתכניות המשרד כמו שבילי אופניים, מסופי אוטובוסים, נת"צים ותכניות אחרות במסגרת תכנית החומש של המשרד. רגב מתנגדת לאגרות הגודש, מה שיוצר פער נוסף בין דרישות התקציב שלה לבין נכונות האוצר לתקצב אותן.