קרן המטבע הבינלאומית קוראת לממשלת ישראל לשנות מדיניות כלכלית לטובת הגברת הצמיחה וצמצום אי-השוויון. סיכום ראשוני של דו"ח הקרן על כלכלת ישראל בשנת 2022 התפרסם היום (רביעי) אחר הצהריים, לאחר סבב פגישות של נציגי הקרן עם בנק ישראל, צמרת האוצר ויו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד.

הקרן חוזרת על הביקורת שכבר השמיעה בשנה שעברה על המדיניות הכלכלית בישראל, לפיה דרושה הגדלת ההוצאה הציבורית בישראל ועליית תקבולי המסים. כעת, הדו"ח מדייק את המסר לפיו דרוש מרחב תקציבי נוסף להשקעות מגבירות צמיחה במשק ולצמצום אי השוויון. לגבי המסים, הקרן ממליצה להגדיל את תקבולי מס ההכנסה – כאשר שר האוצר סמוטריץ' מוביל מדיניות מוגברת של שימוש בנקודות זיכוי המקטינות את התקבולים. מדובר בהמשך ישיר למדיניות של אביגדור ליברמן ונפתלי בנט בממשלה הקודמת, אשר מגבירה את אי השוויון באמצעות סיוע שרובו מגיע לשני העשירונים העליונים.

בקרן מציינים כי ההוצאה הציבורית בישראל קטנה במיוחד. בין התחומים שסומנו כנמצאים בתת-השקעה כיום נמצאים החינוך, התשתיות, והיערכות ישראל לשינוי אקלים.

להגן על השקעות חיוניות מתת-תקצוב 

המלצה מעניינת של הקרן בנושא ההוצאה הציבורית היא להקים מועצה פיסקאלית לשם קביעת גודל והרכב התקציב, שכיום נקבע בעיקר על ידי ראש אגף התקציבים באוצר וראש הממשלה, או למצוא הסדר אחר שיבטיח הוצאה ציבורית גדולה מספיק על פיתוח תשתיות וחינוך, שנמצאים בתת השקעה בישראל. במלים אחרות, בקרן סבורים כי על ישראל למצוא מנגנון שיגן על השקעות ארוכות טווח בתשתיות ובחינוך מתקצוב חסר וגם מקיצוצים בדיעבד. בקרן מצביעים על "הכלכלה הכפולה" של ישראל, בה מיעוט נהנה מהעושר של מגזר ההיי-טק, ואילו הרוב משתרך מאחור, בשל פערי כישורים וידע.

ללא התייחסות לתוכן הרפורמה המשפטית 

הקרן לא מגלה עניין רב בתוכן הרפורמה המשפטית, אך מתריעה כי אי הודאות לגביה גורמת לסיכון משמעותי לצמיחה הכלכלית. ללא פתרון פוליטי בר קיימא, המשך אי הודאות עלול לגרום לתוספת סיכון כלכלי למשק, פגיעה בהשקעות ובצריכה שעלולות להימשך גם בטווח הארוך.

מחמאות על ניהול הכלכלה בשנה שעברה

הדו"ח מציין לחיוב את ביצועי הכלכלה ב2022, בה המשק צמח ב6.5% וצמצום יחס החוב/תוצר. בהסתכלות לעתיד, דו"ח הקרן חוזה שתחול האטה מקצב הצמיחה הגבוה של 2022 לקצב שיתלכד עם פוטנציאל הצמיחה של המשק. במקביל, הדו"ח שיבח את חיזוק הפיקוח על המערכת הפיננסית. הכוונה לכלים לזיהוי ומניעה של סיכונים בסדר גודל מערכתי, למשל סכנת חדלות פירעון של בנק גדול. הדו"ח ממליץ לבנק ישראל להמשיך בפיתוח כלים אלו. המלצה נוספת לממשלה היא להגדיל את היצע הדיור, כדי להופכו ליותר נגיש, תוך השקעה בתשתיות ציבוריות תומכות דיור והסרת התמריצים השליליים לרשויות מקומיות לאשר תכניות דיור. תכנית קרן הארנונה של משרד האוצר מיועדת בדיוק למטרה זו, אך במרכז השלטון המקומי טוענים כי לא תצליח לעמוד במשימה זו, תוך פגיעה ניכרת ברשויות מקומיות חזקות.

סיכונים עולמיים עלולים לפגוע בישראל 

הדו"ח מסמן סיכונים לישראל בירידה בצמיחה בהשפעת המצב העולמי ולהתגברות האינפלציה כמו מחסור במימון עקב משבר במגזר הבנקאי בארצות הברית, עליית מחירים בשל בעיות מחודשות בשרשראות האספקה ומחסור באנרגיה או מתיחות גיאופוליטית. שער השקל עלול לרדת עוד יותר, אם יורחבו פערי ריבית בין בנק ישראל לבנקים מרכזיים אחרים בעולם.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "אני מודה למשלחת קרן המטבע על העבודה המקצועית והמעמיקה. ההודעה של קרן המטבע מהווה תעודת הוקרה לחוסנו של המשק הישראלי ומציינת לחיוב את שיעורי הצמיחה של ישראל בשנת 2022 ,את האבטלה הנמוכה, את יציבות המערכת הפיננסית, ואת הירידה המרשימה ביחס חוב-תוצר המעידים על החוסן והדינמיות של הכלכלה הישראלית. ההודעה מצביעה על יציבות ואיתנות כלכלית לצד הצורך בנקיטת צעדי מדיניות להתמודדות עם אתגרים מבניים ומחמיאה על התקציב השמרני והאחראי השומר על מרחב פיסקלי ומאפשר התמודדות עם מגמות והתפתחויות כלכליות".

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "אני מודה לאנשי קרן המטבע על עבודתם היסודית והמקצועית בשבועות האחרונים והשיח המשותף והפורה עימם. הדו"ח מצביע על תנאי הבסיס הכלכליים האיתנים של המשק הישראלי, לצד האתגרים העומדים בפניו וכן על מגוון צעדי המדיניות החיוניים שמפעיל בנק ישראל למיגור האינפלציה ולשמירה על יציבות הכלכלה הישראלית וקידומה. נלמד לעומק את הדו"ח הסופי שיפורסם בהמשך לתקציר זה על שלל המלצותיו החשובות".