"זה שמיליארד שקלים מוקצים לעניים במדינת ישראל – זה מהפכני", אמר ל"דבר" מנדי בלוי, מנהל עמותת "אשל חב"ד" שמפעילה את המיזם הלאומי לבטחון תזונתי. "בחלומות הכי ורודים שלנו לא חשבנו שזה יקרה".

הוויכוח על אופן החלוקה של תווי המזון מתקיים בימים אלה, כאשר בש"ס דורשים לחלק אותם לפי קריטריון של זכאות להנחה בארנונה ובאוצר מתנגדים לכך ודורשים לאפשר את ההטבה באמצעות המיזם לביטחון תזונתי.

ביחס לוויכוח הזה, בלוי סבור שזה דווקא לא מאוד משנה – העיקר שיגיע הכסף. אופן החלוקה, לדבריו, הוא כבר ויכוח נלווה. "בהחלט יש מה לשפר בחלוקה ויש מה להתווכח על הקריטריונים, אבל המלחמה שהאוצר קידש, ונסחפו אחריה גם עמותות מזון וגם התקשורת, היא לא נכונה".

"באוצר רוצים שהכסף לא יחולק ויחזור לקופה"

לדברי בלוי, כרגע בכל אופן אין דרך לחלק כמויות גדולות כל כך של כספים דרך המיזם לביטחון תזונתי. "האוצר יודע את זה, והם מאוד רוצים שזה לא יחולק ויחזור", הוא טוען, "יש עוד המון מה לעשות ועוד המון השקעה במיזם עד שנגיע לשם. מבחינתי, כל שקל שלא מגיע למשפחה וחוזר חזרה לאוצר זה אסון. בין אם הוא יהודי, חרדי, חילוני, ערבי, דרוזי, צ'רקסי או נוצרי".

בלוי מתייחס למחלוקת שהתעוררה בשבוע שעבר בין משרד האוצר לש"ס סביב מיליארד השקלים לתלושי המזון לנזקקים, מה שמכונה "כרטיס דרעי", אותם קיבלה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים עם נתניהו והליכוד. הממשלה אישרה בשבוע שעבר את דרישת המפלגה לחלוקת תלושי מזון בסך כולל של מיליארד שקלים לשנתיים הקרובות, 400 מיליון שקלים ב-2023 ו-600 מיליארד שקלים ב-2024, וייועדו למשפחות עם הכנסה נמוכה.

אך כאמור, התעוררה מחלוקת עם האוצר ועם אנשי המקצוע בתחום על אופן החלוקה. בש״ס דורשים לחלק את תווי רכישת המזון בסך מאות שקלים בחודש דרך משרד הפנים, לפי הקריטריון של הזכאים להנחה של 70% בארנונה, כפי שנעשה בתקופת הקורונה לפני כשנתיים. על פי עיקרון זה, מי שלא זכאי להנחה בארנונה, יצטרך להגיש בקשה ולהוכיח שהוא עומד במבחנים.

בלוי, מצידו, מגחך למשמע הביקורת של האוצר, ומצר על כך ש"הארגונים נגררו אחריו", לדבריו. "העמדה העקרונית של האוצר לאורך השנים זה שכסף לא הולך למזון, שהמדינה לא אמורה להתעסק עם זה. הם, מבחינתם, לבטל את הכל. לא לחלק בכלל. הם מנסים להשמיד את הכסף לפני שהוא מגיע. אסור לקבור את זה. הכסף חייב להגיע ולהיות מחולק. לגיטימי להתווכח על אופן החלוקה, אבל כל זמן שהתקציב לא עבר בכנסת הכסף עוד לא הוקצה, אחר כך נדבר".

"לחלק מזון ל-340 אלף משפחות דרך המיזם יקח סדר גודל של 8-7 שנים"

"גם אם אנחנו רוצים, אנחנו לא יכולים לחלק מיליארד שקל ל-340 אלף משפחות", מצהיר בלוי במפתיע. "יש לנו במיזם כרגע 32 אלף משפחות, כשהתחלנו אותו בצורה הנוכחית שלו ביולי האחרון. כדי לארגן את כל המשפחות ולקבוע זכאות, לקח לעיריות שמונה חודשים. זאת אומרת, הקצב הוא בערך 4,000-3,000 משפחות בחודש".

"זאת אומרת, אם אנחנו רוצים לחלק היום ל-340 אלף משפחות, שאלה המספרים שקיבלו את כרטיס המזון בקורונה, דרך המיזם, אנחנו צריכים סדר גודל של 8-7 שנים. זה היום ההספק של לשכות הרווחה ברשויות, לנוכח כוח האדם שיש וצורת העבודה. ללחוץ על כפתור ולהוציא פלט של זכאי הנחה בארנונה זה הרבה יותר קל. בקורונה זו הייתה הדרך היחידה האפשרית".

לגבי הקשישים, הוא אומר, זה בכלל לא רלוונטי. "המיזם, בהגדרתו, מתעסק במשפחות, מיועד למשפחות ובנוי למשפחות. אנחנו לא מתעסקים בקשישים וגם לא ממש בבודדים. אין לאדם בודד מה לעשות עם 20 קילו פירות וירקות. אנחנו לא יודעים לחלק ליותר מ-40 אלף קשישים".

"לעצור את הדור השני והשלישי של הרעב"

תחילה, אומר בלוי, כדאי להבין מהו המיזם לביטחון תזונתי, ולהכיר את המושגים והמספרים. על פי דו"ח המוסד לביטוח הלאומי לשנת 2021, למעלה מ-530 אלף משפחות, שהם 976 אלף בני אדם, מתוכם 665 אלף ילדים, חיים באי ביטחון תזונתי. כלומר, היעדר גישה למזון בטוח ומזין לפי הצרכים והעדפות התזונתיות שלהם ובכמות מספקת לצורך הבטחת חיים בריאים ופעילים. זאת בשל מחסור במזון, בשל כוח קנייה לא מספק, הקצאה בלתי הולמת של מזון או שימוש לא ראוי במזון ברמת משק הבית. למעשה, כמעט חמישית מהמשפחות בישראל, כ-16.20%, חיות באי ביטחון תזונתי. כמחצית מהן חיות באי ביטחון תזונתי המוגדר חמור.

בניסיון להתמודד עם בעיית אי הביטחון התזונתי החמור, הקים משרד הרווחה כבר ב-2016 את המיזם הלאומי לביטחון תזונתי. זהו למעשה רעיון שהתעורר לפני יותר מ-13 שנה, אך הפך לפיילוט רק לפני כ-7 שנים. הפיילוט תוקצב בכ-60 מיליון שקלים, הסתיים בתחילת 2020, ולאחר המתנה ארוכה בתקופת ממשלות המעבר, אושר תקציב של 12.5 מיליון שקלים לתכנית במאי 2020. בשנה שעברה, בזמן כהונת ממשלת בנט-לפיד וכהונתו של מאיר כהן (יש עתיד) כשר הרווחה, הפכה התכנית מפיילוט ל-11 אלף משפחות ב-46 רשויות בלבד לפרויקט הפועל כמעט בכל רשות במדינה (כ-230 רשויות מתוך 257) ומשרת מעל ל-32 אלף משפחות.

"המיזם הוא הפעם הראשונה בה המדינה התייחסה, בצורה סיסטמטית, לרעב, ולקחה על זה אחריות", מסביר בלוי, שהיה אחראי על המיזם מיום הגותו ודרך הקמתו, ולמעשה עוסק באי ביטחון תזונתי מזה 32 שנה. "אנחנו כל הזמן מנסים לאתר משפחות שנמצאות באי ביטחון תזונתי חמור, כשהרעיון הוא ללוות את המשפחות, לעצור את הדור השני והשלישי".

המיזם מספק לזכאים מגוון של מענים, בתחום המזון ובתחומים נוספים. כל משפחה זכאית מקבלת כרטיס שנטען בכל חודש ב-350 שקלים לרכישה ברשתות המזון; סל פירות וירקות בשווי 150 שקלים המגיע עד הדלת; וכרטיס לרכישת 5 חבילות של מזון לתינוקות בחודש למשפחות הזקוקות לכך; לצד זאת, המיזם מסייע למשפחות המטופלות במיצוי זכויות ומפנה אותן לסדנאות שמעניקות כלים נוספים, כגון העצמת המשפחה, פניות נפשית, ניהול המזון והמזווה והתגברות על הרגלים. המימון: 60% על ידי המדינה, 10% על ידי הרשויות, וכל השאר מגיוס תרומות.

המיזם מופעל על ידי רכזי ביטחון תזונתי שיושבים באגף הרווחה בכל רשות, ומתוקצבים על ידי המיזם."הרכזים הרשותיים מתפעלים את כל הטיפול באי ביטחון תזונתי ברשות", אומר בלוי. את הרכזים מלווים ארבעה רכזים ארציים.

לדברי בלוי, בתחילת הדרך ההיענות של הרשויות המקומיות היתה נמוכה, וכיום המצב שונה. "כשהתחלנו את המיזם לפני 13 שנים היינו צריכים למצוא בשביל הפיילוט 8-6 ישובים שייכנסו. אף מנהל אגף רווחה לא רצה את הדבר הזה. הם לא רצו להיות משרד סעד. כשעשינו כנס השנה, הגיעו יותר מ-200".

באוצר ובקרב אנשי המקצוע מתנגדים לתכנית: "להשתמש בתלושי המזון לקידום ביטחון תזונתי ולא לצרכים פוליטיים מגזריים"

אנשי המקצוע מתחום הרווחה ובריאות הציבור מתנגדים לחלוקה על בסיס ההנחה בארנונה. איגוד רופאי בריאות הציבור פרסם בשבוע שעבר נייר עמדה הקורא לשימוש נכון והוגן בתלושי מזון, לדבריהם, "לקידום ביטחון תזונתי ולא לצרכים פוליטיים מגזריים", והמליצו גם הם לחלק את הכספים דרך משרד הרווחה. כך גם המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, שטענה כי לא התייעצו כלל עם המועצה, והוועדה המדעית המייעצת שלה פרסמה נייר עמדה הכולל המלצה להרחיב את המיזם לביטחון תזונתי ולתקן את מערך תווי המזון.

בחוות הדעת של היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, על הקצאת הכספים נכתב שקריטריון הזכאות בארנונה מיטיב עם האוכלוסייה החרדית, ושמדובר בחלוקה לא שוויונית שתפגע באוכלוסייה שזקוקה לסיוע תזונתי לפי משרד הרווחה. לדברי האוצר, קריטריון הארנונה מיטיב במיוחד עם משפחות מרובות ילדים באמצעות מיצוי זכויות מצומצם יותר של חלק מהאוכלוסיות, בעיקר מהאוכלוסייה הערבית שמתגוררת ברשויות עם מנגנוני גביית ארנונה מוסדרים פחות.

נוסף לכך ביקרו באוצר את היעדרו של מבחן תעסוקה בעת קביעת הזכאות, וטען שהמנגנון הנוכחי לא מיטיב עם אוכלוסיות באי-ביטחון תזונתי, והקריטריונים שלו לא ממקדים את ההשקעה באוכלוסיות הנמצאות בעוני. באוצר ציינו שמהנתונים על חלוקת כרטיסי המזון שבוצעה בתקופת הקורונה, עולה ששיעור משקי הבית שהיו זכאים לכרטיס בחברה החרדית גבוה משמעותית משיעור משקי הבית שנמצאים באי-ביטחון תזונתי בקרב אוכלוסייה זו. כחלופה לחלוקה דרך הזכאות להנחה בארנונה, האוצר מציע שמשרד הרווחה יהיה זה שאחראי על החלוקה, דרך המיזם לביטחון תזונתי.

"תלושי המזון של דרעי הם לא הפרויקט המתאים להתמודדות עם אי ביטחון תזונתי"

"המיזם לביטחון תזונתי ותלושי המזון של דרעי הם שני מיזמים שונים", טוען בלוי. "אי ביטחון תזונתי חמור לא בהכרח חופף לעוני בכל האוכלוסיות, זה הכי בולט באוכלוסייה החרדית, כ-34% נמצאים בעוני, אבל רק 6% נמצאים באי ביטחון תזונתי חמור. לצורך השוואה, בחברה הערבית כ-40% חיים בעוני, וכ-25% חיים באי ביטחון תזונתי חמור. בכלל האוכלוסייה- 21% וכ-8%, בהתאמה".

"זה קשור לזה שהתנהלות של משפחה חרדית היא התנהלות אחרת. משפחה חרדית לא קונה מותגים, לא מוציאה כסף על ביגוד, לא גרה בבית עם חדר לכל ילד. הדבר הראשון שחרדים שמים על השולחן זה אוכל". דרעי, לדבריו, רצה לעזור למשפחות בעוני, והקריטריון משמעותו בדיקת עוני. "גם כשנותנים את הסיוע נותנים בשתיים שלוש פעימות, זה לא מיועד לרעב. ברעב צריך לתת כל חודש אוכל. זה לא הפרויקט המתאים להתמודדות עם אי ביטחון תזונתי".

"לא מעט נפלו בין הכיסאות בגלל קריטריון הארנונה"

למעשה, אנשי המיזם הם אלה שבפועל חילקו את תלושי המזון בסיבוב הקודם, על פי קריטריון הארנונה. "עשינו מאמצים אדירים והשקענו מיליונים כדי לחלק אותם באוכלוסייה הערבית", מספר בלוי. "חלוקה במגזר הערבי היא מאוד מאתגרת, בהרבה מקומות אין רחובות ואין מספרים והשמות מאוד דומים או זהים. הפכנו את העולם, גייסנו שייחים ומסגדים ומנהלים קהילתיים, השקענו מיליונים בזה והקמנו בעזרת תרומות לשכות שסייעו לאוכלוסייה הערבית למלא טפסים. כל המערך התנהל דרך גזברות העיר, והרבה אנשים חששו שאחרי הזכאות הם יתחילו לקבל חשבונות ארנונה. זה חיסרון בולט, אבל המהירות שלו היא יתרון בולט מאוד שקשה להתעלם ממנו".

"קריטריון הארנונה הוא בעייתי", הוא מודה, וזה לא קשור רק לאוכלוסייה הערבית. "המגזר החרדי אמנם יותר מאורגן, אבל גם אצלם היו לא מעט שנפלו בין הכיסאות בגלל הקריטריון הזה. יש לא מעט חרדים שלא גרים בדירה על שמם, ולכן גם לא זכאים להנחה בארנונה על שמם".

"זו גם בעיה שסיוע בשכר דירה נחשב כהכנסה והרבה פעמים מעלה את המשפחה מעל הקריטריונים וחייבים לתקן את זה לפני שעושים את זה שוב, כך גם קצבאות נכות של ההורים שנחשבים כהכנסה. יש גם את זה שגם סטודנטים נכנסו אוטומטית להנחה בארנונה, לא ממש משנה מה המעמד שלהם. יש המון מה לדייק, וזה חייב להיות מטופל. אבל שוב, קודם כל, שיעבור הכסף".