חוק חדש במדינת מינסוטה, יחייב יצרני אלקטרוניקה שמורכים מוצרים במדינה לספק לכל דורש את אותם כלים, תוכנות, חלפים ומדריכים טכניים שהם מספקים לטכנאים מורשים. החוק שאושר בשבוע שעבר מהווה פריצת דרך בחיזוק ה'זכות לתקן'.

לחוק שורה של חריגים, בהם ציוד רפואי, ציוד חקלאי, קונסולות משחקים, מנועי רכב וכלי סייבר, אך הוא כולל בתוכו, למשל, טלפונים, מחשבים, טלוויזיות, טאבלטים, מכונות כביסה, מקררים, שעונים חכמים, מוצרי בית חכם, וכל ציוד אלקטרוני שלא נכלל באחת החריגות.

החריגה היחידה שניתנת לפרשנות היא הזכות של יצרנים לא לספק חלפים או חומרים שיכולים לפגוע באבטחת הסייבר של המכשירים, נושא שיכול להקשות על מימוש החוק ולחייב דיונים משפטיים ממושכים. החקיקה גם קובעת שאת המידע הטכני לגבי פירוק, הרכבה והחלפה של רכיבים יש לספק בחינם. החוק ייכנס לתוקף ביולי 2024.

מדובר בחוק המתקדם ביותר בנושא תיקון מכשירים אלקטרוניים בארצות הברית עד היום, לאחר שלובי היצרנים הצליח ברגע האחרון להכניס חריגות גדולות מאוד לחוק במדינת ניו-יורק, שהצליחו למעשה לרוקן אותו מתוכן. כך למשל, אחת החריגות מתירה ליצרנים לספק סט חלקים מורכב מראש, במקום חלפים נפרדים, מה שיכול להפוך חלק נכבד מהתיקונים לבלתי משתלם ללקוחות.

מדיניות זו מודגמת היטב במקרה של חברת טסלה, שלא מספקת חלפים למוסכים בלתי מורשים. תקלה מינורית בסוללה ברכב טסלה שעבר תאונה ב-2021 הייתה אמורה לעלות 16,000 דולר להחלפת כל מכלול הסוללה. לעומת זאת, במוסך טסלה בלתי מורשה של ריץ' בנואה הצליחו לתקן את התקלה ב-700 דולר בלבד.

בחוק של מדינת מינסוטה, החריגות אינן כה דרמטיות, ולכן מהוות פריצת דרך של ממש. נתן פרוקטור, פעיל בנושא הזכות לתקן מטעם ארגון PIRG האמריקאי, הגדיר זאת כניצחון הגדול ביותר עד כה. "תיקונים מפחיתים פסולת וחוסכים כסף. זה הגיון פשוט, וזה נהיה ברור יותר שנסיונות של יצרנים לשבש תיקונים יהפכו לבלתי מתקבלים על הדעת".

תאגידי האלקטרוניקה מרוויחים מאי תיקון מכשירים

תאגידי אלקטרוניקה מרוויחים בעיקר ממכירת מוצרים חדשים. מתן אחריות וביצוע תיקונים היא הוצאה מעיקה במאזן. בשנים האחרונות החלו יצרנים לנקוט במספר טקטיקות שיהפכו תיקונים עצמאיים לבלתי רלוונטיים. זה מתחיל בהנדסת מוצר מורכבת, כמו העדפת דבק על ברגים. כך למשל, קשה עד בלתי אפשרי להחליף סוללה באוזניות אלחוטיות מבלי לשבור את הפלסטיק שלהן ומאות מיליוני אוזניות כאלו יושלכו לפח תוך מספר שנים, גם אם הבעיה היחידה שלהן היא שחיקת סוללה. גם הלחמת רכיבי האחסון והזיכרון במחשבים ניידים ללוח האם, הופכת כל תקלה באחד מהם להשבתת המכשיר כולו, כשרק טכנאים ספורים בעולם מחזיקים בציוד ובידע שמאפשרים תיקונים למכשירים אלו.

שיטות נוספות הן שימוש ברכיבים יחודיים ולא סנדרטיים, הסכמים מסחריים למניעה של מכירת חלפים לכל גורם שאינו היצרן או שימוש במנעולי תוכנה, שפוגעים בשימושיות המכשיר, כשהוא לא מתוקן אצל היצרן או מי מטעמו. צעד משלים היא קביעת מחיר יקר לתיקונים, מה שהופך את התיקון למשתלם פחות לעומת רכישת מכשיר חדש. טקטיקה נוספת היא הסכמים עם פלטפורמות כמו אמזון או איביי, שמגבילות את האנשים שרשאים למכור מכשירים אלקטרוניים שמוגדרים "מוחדשים", ובכך להקטין את זמינות מוצרי יד שנייה.

לכן החקיקה החדשה מהווה מענה רק לחלק מהטקטיקות של היצרנים, ולא לכולן. עם זאת, הערך בחקיקה זו, לא מתמצא בסעיפי החוק עצמו, אלא במיוחד בהיבט פוליטי, שם מתרחשת פריצת דרך של ממש.

אסטרטגיה פוליטית מקומית יעילה מול התאגידים הגדולים

מכיוון שארצות הברית היא גם שוק האלקטרוניקה החשוב בעולם ביחד עם סין, החקיקה היא צעד בדרך להעצמת פעילי 'הזכות לתקן' מול תאגידי ענק בינלאומיים. הצעות חוק שונות קודמו על ידי נבחרי ציבור בעשרות מדינות שונות, עם מתן רוח גבית מממשל ביידן.

רשות הסחר ההוגן בארצות הברית פרסמה ב-2021 נייר עמדה שקובע שטענות היצרנים נגד 'הזכות לתקן' הן חסרות ביסוס כמעט לחלוטין. באפריל השנה, נציגי הסוכנות העידו בפני הסנאט בקליפורניה ברוח ממצאים אלו. אם היצרניות הצליחו לרוקן מתוכן את הצעת החוק בניו-יורק, לטרפד עשרות הצעות חוק בעשרות מדינות שונות, עולה הרבה יותר, מצריך להתמודד עם הרבה יותר נציגי ציבור, שכל אחד מהם יסכים לקדם חריגות קצת אחרות.

בנוסף לכך אספקת חלפים חופשית למוצר כלשהו במדינה אחד, מתגלגלת במהירות לכל האחרות. זה אומר שגם תושבי ניו יורק, יהנו מהישגי המחוקקים במינסוטה. חקיקה בקולורדו, שנוגעת לטרקטורים וציוד חקלאי, תשפיע גם על חקלאים במדינות אחרות.

לפעילי 'הזכות לתקן' קל הרבה יותר לשכנע מחוקקים מדינתיים, מאשר לקדם חקיקה פדרלית וככל שהם מצליחים לפרוץ סדקים בשדה החקיקה, המבנה הפוליטי האמריקאי מהווה מכפיל כח בעבורם.

הטכנאי והלוביסט למען ה'זכות לתקן' לואיס רוסמן, פרסם סרטון שבו הוא מסכים לחלוטין לטענות היצרנים שלא הגיוני מבחינתם לפעול אחרת בכל מדינה, ודרוש להם סט כללים פשוט שחל בכל מקום. "לכן אני מפציר ביצרנים להפסיק לטרפד את החוקים שאני מקדם. טרפדתם בניו יורק, לכן הייתי צריך ללכת למדינה אחרת כדי לגרום למשהו להתקדם. ועכשיו, יש חריגות בנושא אבטחת סייבר. ואני צריך למצוא מדינה אחרת שתעביר חוק בלי החריגה הזו".

לדבריו, "בכל פעם שאתם מכניסים 'גלולת רעל' לחקיקה, זה הפסד לכולנו. לכם – זה מייצר חקיקה יותר מבלבלת ומרובת טלאים. והפסד בעבורי – כי אני צריך להמשיך לעבוד ובהתנדבות". רוסמן מבטיח למצוא בעתיד מדינות שיעבירו חוקים שנוגעים גם לקונסולות משחקים, מכשור רפואי וכל מה שזכה לחריגה בחקיקה במינסוטה.

תנועת ה'זכות לתקן' היא בין המקרים הבודדים בהם פעילים חברתיים, רותמים לטובתם בהצלחה כלי מדיה דיגיטלית כמו ערוצי YouTube פופולריים, גיוס המונים למטרות מימון פעילות לובי להצעות חוק ונבחרי ציבור, כדי להגביל את כוחם של תאגידי האלקטרוניקה הגדולים.

לפי רוסמן, הזכות לתקן היא בעצם שקולה לזכות לבעלות על מוצרים. לדבריו, "אם אתה לא יכול לתקן משהו, הוא לא באמת שלך".