טיוטת חוק האקלים הוסרה מסדר היום של ישיבת ועדת השרים לחקיקה שהתקיימה היום (ראשון), עקב התנגדות משרד האוצר ליעדים שנקבעו להפחתת פליטות גזי חממה.

ההצעה היא גרסה מתוקנת של טיוטת חוק האקלים, שבה יעדים מצומצמים להפחתת פליטות לעומת גרסאות קודמות של החוק. לפי הטיוטה, ישראל תפחית 30% מפליטות גזי החממה עד 2030 בהשוואה ל-2015, יעד נמוך יחסית למדינות מפותחות אחרות, ודומה למה שהוצע ב-2022 – הפחתה של 27% בלבד. ל-2050 היעד הוא "אפס פליטות נטו" – כלומר, על כל הפליטות שיהיו, יש לבצע קיבוע פחמן בהיקף דומה. 

מתוך מצגת מסכמת – דו"ח מעקב הפחתת פליטות גזי חממה (צילום מסך: המשרד להגנת הסביבה)

להשוואה, לפי סיכומי ועידת האקלים בשארם, מדינות מפותחות מצופות להפחית 43% מהפליטות לפחות. מכיוון שחקיקה, בשונה מהחלטת ממשלה, חשופה גם לעתירות משפטיות בעתיד, ככל שהמדינה לא תעמוד ביעדים, ההצעה כוללת סעיף שהופך את היעד לבלתי מחייב: "הממשלה רשאית לשנות בצו את היעד וכן את שנת הבסיס". סעיף זה מרוקן את המונח "יעד" ממשמעות, והופך ללא יותר מאשר הצהרת כוונות – כפי שנשמעו בעבר מראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט וגם מראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו בוועידות אקלים.

השרה עידית סילמן: "יעדים בנוסח החוק חשובים על מנת לא לרוקן אותו מתוכן"

לפי הודעת המשרד להגנת הסביבה, אנשי המשרד הגיעו להסכמות מול משרדי הממשלה ומול משרד ראש הממשלה, אך לפני הדיון, משרד האוצר התנגד להעברת החוק עם היעדים הקבועים בו, ולא הגיע להסכמות הנדרשות עם משרד ראש הממשלה, ולכן הוחלט לדחות את הדיון.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה בעקבות דחיית הצעת החוק: "רצינו להעביר חוק פרקטי, שיש בו יעדים מתאימים והתחייבות לתוכנית עבודה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים. יעדים בנוסח חוק האקלים חשובים על מנת לא לעקר אותו מתוכן. אנו מעוניינים להתוות את הדרך של ישראל להתמודדות עם משבר האקלים ולעמוד על כך שהחוק יוביל לשינוי אמיתי ולהבנה אמיתית בממשלה של משבר האקלים שמולו אנחנו ניצבים. כולי תקווה כי מנכ"ל משרד רה"מ יגיע לסיכומים להעברת החוק".

אחרי אפס היערכות: המשרדים יחויבו לתכנית היערכות לשינוי אקלים

הצעת החוק כוללת גם הקמה של ועדת שרים לענייני אקלים ומועצת אקלים בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. במועצה יהיו 34 חברים – הרכב גדול שעלול להקשות על תפקוד אפקטיבי.  

סעיף בלתי מחייב נוסף הוא שמשרדי ממשלה יהיו רשאים, אך לא חייבים, להכין תוכנית משרדית להפחתת פליטות גזי חממה. עם זאת, המשרדים יחויבו להכין בתוך שנתיים תוכנית היערכות לשינוי אקלים בתחומי פעילותם.

סעיף זה משמעותי, משום שעד כה, היערכות ישראל לשינוי האקלים אפסית. בדו"ח חריף של מבקר המדינה מ-2021 אף נחשף שלפי עמדת האוצר "אין דחיפות לפעול בנוגע לשינוי האקלים".  

ב-2018 הוקמה מנהלת ממשלתית להיערכות זו, אך לא תוקצבה והתבססה על היסט מתקציבים ותקנים קיימים. המנהלת דרשה 2.5 מיליארד שקלים ל-5 שנים, כדי למנוע נזקים גדולים בהרבה בתרחיש של אי-היערכות, אך רק חלק קטן מהצעדים הנדרשים שמנתה זכו לתקצוב.