למנהלת ההיערכות לשינוי האקלים עדיין חסרים תקציבים ותקנים, אבל היא פועלת במרץ לקידום מוכנות מיטיבה לכל סוגי הסיכונים הנשקפים משינוי האקלים. "לא נחכה לתקנים ולנציבות שירות המדינה, ונתחיל לעבוד", אומרת ל'דבר' ד"ר נטע ליפמן, ראשת המנהלת וסמנכ"לית בכירה בפועל למשאבי טבע וחוסן אקלימי . היא מדגישה שגם כשהתקציבים והתקנים הנדרשים יאוישו, המשימה הגדולה של המנהלת היא להוביל שינוי בתוך משרדי הממשלה.
בכנס שהתקיים בתל אביב ביום ראשון השבוע הציגה ליפמן את תוצרי עבודתה של המנהלת בשנה החולפת. בין היתר, הובילה המנהלת עם משרד הרווחה הכשרה של עובדות קהילתיות להובלת התמודדות תושבים עם השפעות של שינויי האקלים, פיתוח תכניות לימודים בנושא עם משרד החינוך, והובלת קול קורא לרשויות מקומיות ליישום פתרונות הצללה, כמו פרישת פאנלים סולאריים בדו-שימוש -יצירת צל וייצור חשמל.
במקביל, הצליחה המנהלת לממן מתקציב המשרד להגנת הסביבה מיפוי ראשוני לסיכוני האקלים בישראל, ותמיכה בהיערכות של רשויות מקומיות.
למרות שהמטה לביטחון לאומי ומשרד ראש הממשלה כבר מגבים את פעילותה, המנהלת עדיין ממתינה לתקצוב ממשרד האוצר. לדברי ליפמן, השנה היא הצליחה להכניס 'רגל בדלת', כשהועמדו לרשותה 200 מיליון שקלים, לאחר שהממשלה החליטה לתקצב מספר תכניות בנושא משבר האקלים, ללא הגדלת תקציב המדינה, אלא על חשבון סעיפים אחרים. את הסכום הזה היא צריכה להוציא או להתחייב להוצאתו עד סוף השנה, "אחרת האוצר ייקח את הכסף בחזרה."
"המשרד להגנת הסביבה מעלה מודעות, אבל הכסף הגדול צריך להגיע מהמשרדים הגדולים"
ליפמן, שנכנסה לתפקיד סמנכ"לית המשרד להגנת הסביבה ביוני האחרון, עומדת במקביל בראש המנהלת, שפועלת כחלק מהמשרד. בשיחה עם 'דבר', היא מפרטת את השינויים שהמנהלת הצליחה לחולל, גם ללא תקצוב.
אקלים זו כותרת גג להמון דברים: שטפונות, התחממות, מעבר לאנרגיה ירוקה. מה הדרך הנכונה להיערך להכול?
"בדו"ח המנהלת זה מפורט לפרוטות. זה נכון שעדיף לא לדבר על שינוי אקלים כמשהו גדול ומפחיד, אלא השלכות מפורטות בכל חתך: אוכלוסיות מבוגרות, שיטפונות, עמידות מבנים, מינים פולשים, קווי חיץ לשריפות."
מה המקום של המשרד להגנת הסביבה בתוך כל זה?
"המשרד להגנת הסביבה מעלה מודעות, מגייס שותפים, אבל בסוף, הכסף הגדול צריך להגיע מהמשרדים הגדולים. המשרד שלנו צריך להוביל את השיח, לרכז את הידע, לפתח תשתיות ולעודד שיתופי פעולה, אבל העבודה האדירה היא בתוך משרדי הממשלה.
איך זה נראה בפועל?
"לדוגמה, אנחנו עושים פיילוט להצללה, אבל אנחנו לא משרד ביצוע, זה בסוף יקרה במשרד החקלאות. משרד הפנים ישפיע על היערכות הרשויות בסופו של דבר, משרד הרווחה יבנה מערכים מיוחדים לאוכלוסיות פגיעות. סמנכ"ל המשרד לביטחון פנים עושה עבודה מרשימה מאוד בנושא קווי חיץ לבלימת שריפות.
אז מבחינתך, הכול מתקתק כמו שצריך?
"המודל חייב לעבור שיפט של ניהול. אנחנו חייבים לעבוד עם בכירים במשרדי הממשלה כדי לקדם את זה ביחד איתם, לא רק בשיח, אלא גם פירוטים לתקציב ותכניות עבודה."
איך אפשר להתקדם כשאין תקציב ואין ממשלה מכהנת?
"כרגע אין תקציב למנהלת, זו עדיין אחריות שנוספת לאנשים שיש להם משרות תקן אחרות. יש לנו כעת תקן חדש שיאייש ד"ר עמיאל וסל, ממלא מקום בפועל ראש אגף בכיר חוסן אקלימי, שהוא אגף חדש במשרד. זה תקן יפה מאוד. יש שלושה תקנים שצריכים להיכנס תחתיו ובינתיים לא נכנסים, אבל אנחנו משקיעים 1.5 מיליון ש"ח על ליווי המנהלת עם חברת ייעוץ, על עבודה מול משרדי הממשלה. לא נחכה לתקנים ולנציבות שירות המדינה, ונתחיל לעבוד."
ישראל מתחממת יותר מהר, ומשקיעה הרבה פחות
המנהלת הוקמה בהחלטת ממשלה בשנת 2018 ללא כל תקצוב או תקנים, ונוהלה במשרד להגנת הסביבה, אף שהיא אחראית על זיהוי בעיות ופתרונות בשלל תחומים הנוגעים לכל משרדי הממשלה. בעוד הסכם פריז נועד לנסות לבלום את ההתחממות על 1.5 מעלות צלסיוס מאז תחילת העידן התעשייתי, הרי שבישראל ההתחממות כבר הגיעה למדרגה הזו.
המנהלת הגישה ב-2021 דו"ח מקיף ראשון, בנושא השפעות שינוי האקלים על ישראל, עם דרישות תקציביות המסתכמות ב-2.5 מיליארד ש"ח, שלא ניתנו. דו"ח מיוחד של מבקר המדינה, מצא ליקויים חריפים בהיערכות ישראל, והציג כי משרד האוצר כתב למנהלת האקלים כי "אין דחיפות לפעול בנושא שינוי האקלים".
בארצות הברית עברה חקיקה המקצה מאות מיליארדי דולרים לנושא, אך בישראל מסיטים תקציבים בהיקף מתון בין סעיפים, במקום השקעות גדולות. בישראל אין חוק אקלים, אלא הצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה, לאחר שמשרד האוצר התעקש להוציא ממנה מספר סעיפים מחייבים.
על הרקע הזה, ניסתה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג (מרצ) להציג את תחילת שינוי המגמה, "לראשונה אי פעם, הצלחנו במשרד להגנת הסביבה להכניס את משבר האקלים לתרחיש הייחוס של המל"ל ושאר גופי הביטחון", אמרה זנדברג בכנס, "העברנו את חוק האקלים, הקצינו תקציבים לכתיבה ויישום תוכניות היערכות ברשויות המקומיות, והכנסנו את לימודי משבר האקלים כלימודי חובה במערכת החינוך".
ניצנים ראשונים של שינוי
להכנסת משבר האקלים כאיום על הביטחון הלאומי יש משמעות רגולטורית רבה. בזכותה רח"ל (רשות החירום הלאומית) מסוגלת לפרוט כמה נושאים כמטרה להיערכות רב משרדית, כמו שטפונות וגלי חום, שריפות ושלגים.
תחנה נוספת בדרך לשינוי הכיוון הייתה דו"ח מבקר המדינה, שהתפרסם בסמוך לוועידת האקלים של האו"ם בגלזגו בשנה שעברה. ראש הממשלה דאז, נפתלי בנט, החליט שישראל תציג יעד שאפתני ל-2050, למרות שלא נלוותה אליו תכנית מסודרת ליעדי ביניים ריאליים בדרך אליו. מאז, ההיערכות לשינוי אקלים החלה להכות שורשים בחלק ממשרדי הממשלה.
כך למשל, במשרד הרווחה קיימו קורס הכשרה בהשתתפות כ-20 עובדים קהילתיים, בנושא זיהוי בעיות של אוכלוסיות פגיעות במיוחד לשינוי אקלים ופרויקטים ליישום. אחד הזיהויים של העובדות היו הנטייה של קשישים שלא להגיע למרכזי היום בימים חמים. התברר שגם הליכה של מרחק קצר ללא צל היא גורם מרתיע מספיק כדי להישאר בבית.
ד"ר גילמור קשת מאור, מנהלת אגף א' למדעים במשרד החינוך, הציגה את השינוי בתכניות הלימודים באמצעות תכנית 'אבני דרך', לפיה כל ילדי ישראל אמורים ללמוד 30 שעות שנתיות בנושא משבר האקלים, הן בתוך המקצועות הרגילים והן בתכניות ייעודיות.
"לא יעלה על הדעת שילמדו כימיה בלי ללמוד על אפקט החממה", אמרה קשת מאור, "אבל זה לא מספיק. שינוי אקלים כתחום בפני עצמו, זה תחום מחקר רב מערכתי שהולך ומתפתח". לדבריה, אלפי מורים מקבלים עדכונים על פיתוח תכני הלמידה החדשים, אך בשל מחסור בתקציב, התכנית החדשה חייבת לבוא על חשבון תכנים אחרים ולא בנוסף להם.
במשרד האנרגיה מתמקדים כיום בתכנית המאיצים, המבוססת על מימון מתן שירותי ייעוץ לרשויות מקומיות, בתעדוף למגזר הערבי, לצורך התייעלות אנרגטית ומעבר לאנרגיה נקיה. תכנית נוספת על הפרק, היא פרויקט להשכרת גגות של 200 מבנים שרובם הם דיור ציבורי, לטובת מיזמים סולאריים.
דו"ח המנהלת דרש 500 מיליון ש"ח בכל שנה למשך חמש שנים כדי לממש את מטרותיה. השקעת 200 מיליון ש"ח בשנת 2022 מסמלת צעידה בכיוון הנכון. ההבקעה החיונית לתקצוב התכניות הרבות תדרוש שיתוף פעולה מאגף התקציבים במשרד האוצר ביחס לכל אחת מהתכניות.
ליפמן מאמינה שבסיבוב הבא של דיוני התקציב, המנהלת כבר תגיע עם מיפוי מפורט יותר של הסיכונים, תוצאות של פיילוטים לגבי היערכות לשינוי האקלים, ודרישות ברורות יותר לגבי התעדוף הרצוי.